ילד של אמא
אמיר בנאי נחשף לראשונה ומדבר על האכזבה מאבא, ועל האיומים המפחידים נגד אמא אורנה
לפעמים די בזיכרון ילדות כדי לשרטט בעדינות מערכת יחסים מיוחדת. כשאמיר בנאי היה בן שלוש, השכנים בדירה ממול שיפצו. "אמא שלי סובלת נורא מרעש. היא יכולה להשתגע מזה. כבר מהרגע הראשון התחילו קדיחות. דפיקות. רעש טירוף. השכן הזה היה אז הבריון של הבניין. עשה מה שבא לו ואף אחד לא העז להעיר. אבל באיזשהו שלב זה נהיה מוגזם, קדיחות כבר בשש בבוקר. אז אמא שלי יצאה מהבית והתחילה לצעוק עליו. ריב־ריב. דלת מול דלת. הייתי אז ממש קטן. עמדתי מאחורי הדלת שלנו, הסתכלתי על שניהם, מהופנט מהמריבה ומהטונים. היא מספרת שפתאום נעלמתי וכשחזרתי הנפתי באוויר חרב צעצוע – מתחפושת פורים – ונעמדתי מול השכן, מצביע עליו איתה, בלי לומר כלום. הוא מיד התרכך, ואמא נמסה. הצעקות הפסיקו מיד".
ילד בן שלוש יוצא להגנת אמא שלו. מה יגיד הפסיכולוג?
"זו מערכת היחסים בינינו. מאז שאני זוכר את עצמי, תמיד הייתה לי תחושה שזה אני והיא נגד העולם. עד היום. אני תמיד אגן עליה, בגופי אם צריך. והיא תעשה את אותו הדבר. אין פה כל כך יחסי אמא ובן, אנחנו שותפים. היא מדברת איתי על הבעיות שלה, אני מדבר איתה על הבעיות שלי. אבל כן, תמיד הרגשתי צורך לגונן עליה".
הכתבה המלאה מחר במוסף 7 לילות
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
