זה היה מעבר חד, שכמעט אי־אפשר לעכל. ערפה חואמדה, בן 16 וחמישה חודשים, היה נער בריא לגמרי, בכושר גופני מעולה, ששיחק כדורגל בקבוצה – ותוך זמן קצר הלב שלו קרס לחלוטין והוא נזקק להשתלת לב מלאכותי. "כאמא את לא יכולה בכלל לעכל דבר כזה", אומרת אמו, סנא, לבורנטית במכבי שירותי בריאות, "נער בריא, שמתאמן חמישה ימים בשבוע, מעולם לא היה חולה, מגיע פתאום למצב מסכן חיים? איך זה קורה בפתאומיות כזו, בלי שום סימן מקדים?"
ערפה, שגר עם משפחתו בבאר־שבע, התאהב בכדורגל כבר מילדותו המוקדמת. הוא התאמן ללא הרף, התקבל למועדון הכדורגל מ.ס דימונה, שיחק בקבוצת נוער ונחשב לאחד שיוכל לעשות קריירה בקבוצה מקצוענית. "כל החיים שלי היו מגרש הכדורגל", הוא אומר, "הייתי חוזר מבית הספר וישר הולך לשחק, כל השבוע".
המציאות הזו החלה להיסדק באוגוסט 2021. "כדי שיוכלו להיכנס למגרש דרשו מהשחקנים תו ירוק, ולכן הוא קיבל את החיסונים נגד קורונה", מתארת האם. יומיים אחרי החיסון השני עידכן אותה בנה שבמהלך האימון הוא לא הרגיש טוב. "הרגעתי אותו, אמרתי לו שינוח והוא התאושש", היא מספרת.
כחודש לאחר מכן, במהלך קניות שערכה בסופר, שוב התקשר ערפה עם אותה תלונה. אלא שהפעם הוא ביקש שתגיע לפגוש אותו בחדר מיון. היא עזבה מיד את עגלת הקניות ומיהרה למיון של סורוקה, שם פגשה את בנה. ערפה סיפר לה שכבר כשירד מההסעה והלך לכיוון המגרש הוא חש ברע: הקאתי והרגשתי קוצר נשימה ושהלב שלי דופק כל כך מהר שפחדתי שהוא יתפוצץ. אז התקשרתי למד"א".
הוא הובהל לבית החולים, שם גילו הרופאים שערכי לחץ הדם שלו נמוכים והדופק גבוה מאוד. בהדמיית אקו־לב שעבר אובחנה דלקת בשריר הלב. "שאלו אותי אם הוא קיבל חיסון נגד קורונה והרגיעו אותי שזו כנראה תופעת לוואי שתחלוף, ושאין לי מה לדאוג", מתארת האם. ערפה אושפז, ואחרי כמה לילות התקשר אל האמא אחיו, שישן לצידו במחלקה, והודיע לה בבהלה שהוא מרגיש רע מאוד. "הייתה לו הפרעת קצב לב ודופק 240", סיפרה האמא, "ראיתי שמניחים לו קרח על הראש, ואמרו לי שהוא בסכנת חיים".
קרדיולוג ילדים שהוזעק למחלקה הורה להעביר את ערפה מיידית ליחידה לטיפול נמרץ. כשהוא הגיע לשם, הדופק המשיך לעלות: 280, אחר כך 293. ערפה טופל במכת חשמל להסדרת הדופק, שהתייצב לבסוף. "מצבו השתפר, הוא הוחזר למחלקה וחשבתי כבר שכל הרע הזה מאחורינו ושעכשיו הוא יחלים, אבל מבדיקה שעבר עלה שהוא שוב בסכנה והחזירו אותו לטיפול נמרץ", מספרת סנא.
בשלב זה פנתה קרדיולוגית לאם ועידכנה אותה שהיא מזמינה אמבולנס ומעבירה את ערפה להמשך טיפול בשניידר. "היא הסבירה ש'הרופאים שם מקצוענים והם יידעו לתת לו את הטיפול הכי נכון עבורו'", מספרת האמא.
לקראת סוף ספטמבר הועבר הנער לשניידר. לאחר שעבר שם צנתור נמסר למשפחה שווירוס פגע בליבו. אחרי שמונה ימים בטיפול נמרץ לב הוא התחזק מעט ונשלח לביתו. "אמרו לי שאהיה סבלנית כי ההחלמה לוקחת זמן, אפילו עד שנה, ושנביא אותו פעם בשבוע לביקורת", מתארת סנא, "אבל בבית הוא הלך ודעך, הסתגר בתוך עצמו, היו לו חרדות לצאת מהבית כי אולי תופיע לו פתאום הפרעת קצב, וגם את הלימודים הוא עשה מהחדר שלו".
רק לקראת אמצע נובמבר הצליח ערפה להתגבר על חששותיו וחזר ללימודים. "שבוע בלבד הלכתי לבית הספר וביום השביעי התחילה לכאוב לי הבטן והקאתי", הוא מספר. האם, שהוזעקה מעבודתה, פינתה אותו לסורוקה. הוא עבר שם הדמיה ונאמר לשניהם שתפוקת הלב נחלשה מאוד, ועומדת על 15 אחוזים מהרגיל בסך הכל, כך שעליו להתפנות מיידית לשניידר ואולי אף לעבור השתלת לב.
"גם בשניידר חיכו לנו בשורות קשות", מתארת האם, "הקרדיולוגית אמרה לנו שהחדר השמאלי בלב של ערפה מת למעשה, שגם תפקוד החדר הימני גבולי, ושהוא חייב לב חדש. ועד שזה יקרה – ישתילו לו לב מלאכותי".
ביום חמישי שעבר עבר ערפה ניתוח שנמשך שש שעות, ובמהלכו הושתל בבית החזה שלו לב מלאכותי מסוג LVAD. מדובר למעשה במשאבה שמחוברת לחדר השמאלי ומפמפמת את הדם במקום הלב שכשל. מכשיר זה משמש טיפול גשר עד שמוצאים תרומת לב אנושי שמתאימה להשתלה.
את הניתוח ביצעו ד"ר גבי אמיר, מנהל שירות ניתוחי לב במרכז שניידר לרפואת ילדים, פרופ' דן ערבות – מנהל מערך ניתוחי לב בבילינסון, וסגנו, ד"ר ויקטור רובצ'בסקי. "הנער הגיע אלינו מסורוקה בגלל אי־ספיקת לב כשהוא סובל מכאבי בטן, שהם סמן מנבא לבעיות לב אצל ילדים", מתאר ד"ר אמיר, "אחרי שהטיפול התרופתי לעידוד פעילות הלב כשל, לא היה מנוס מהשתלת הלב המלאכותי".
אחרי שערפה הורדם ביצע צוות הרופאים חתך לאורך בית החזה במטרה ליצור מקום להשתלת הלב המלאכותי. "לצורך כך הפרדנו את הצלעות והשתלנו את המשאבה", מתאר ד"ר אמיר, "את הכבל שיצא ממנה העברנו דרך חתך בדופן הבטן, סמוך לטבור, וחיברנו אותו לבקר ולשתי סוללות שמונחות בפאוץ' או במנשא גב. מעתה זה יהיה הלב המתפקד שלו עד להשתלה האנושית".
בשלוש השנים האחרונות הושתלו בשניידר עשרה לבבות מלאכותיים. עכשיו צריך לקוות שערפה, כמו שאר המושתלים, יזכה במהרה לתרומת לב מן החי ויוכל לחזור לחיים רגילים.
