שלפה NFT מהכובע

מאתיים וחמישים אלף דולר בלבד — זה הסכום ההתחלתי של החבילה היוקרתית שהוציאה למכירה פומבית בשבוע שעבר מלניה טראמפ: היא כוללת את הכובע הלבן האייקוני שחבשה בביקורו של נשיא צרפת מקרון בבית הלבן בשנת 2018, ציור פורטרט שלה עם הכובע, שצייר האמן הצרפתי מארק אנטוני קולון, והדובדבן — קובץ NFT של הציור בתוספת אנימציה. בכלל, אשת הנשיא בדימוס, כמו רבים אחרים בעולם, החליטה לאמץ את הבאזז החדש השוטף את העולם, ה־NFT: כבר בדצמבר הוציאה למכירה באותה דרך ציור בצבעי מים של זוג עיניה, גם הוא מעשי ידי קולון. כאן התפוצה הייתה נרחבת יותר, והמחיר עממי לגמרי:כ־176 דולר.

אם הסחורה שמציעה מלניה עוד נראית הגיונית, מה תגידו על זה: לפני כשלושה שבועות שילם רוכש אלמוני לענקית התקשורת הבריטית וודאפון 107 אלף יורו תמורת פרוטוקול התקשורת שיצר את הודעת הטקסט (SMS). גם הרכישה הזו התבצעה ב־NFT, מילת הקסם החדשה שמבלבלת מיליונים שאין להם מושג במה מדובר: כמו ב־NFT של עיני מלניה, הם שואלים את עצמם מה בעצם רכש פה הקונה האלמוני; כי הרי פרוטוקול ה־SMS הוא לא חפץ מוחשי: מדובר באלמנט דיגיטלי, קובץ, שאפשר להעתיק וליצור מחדש זהים לו בדיוק, בחינם ובאינסוף עותקים.

ובכן, במילים פשוטות — מה שנרכש ב־NFT הוא לא היצירה עצמה אלא אישור הבעלות עליה; החותם הדיגיטלי האולטימטיבי, שקובע חד־משמעית למי היא שייכת ואינו ניתן לזיוף. כך יכול NFT להיות לא אלמנט פיזי יחיד שאין כמותו בעולם — כמו הכובע של אשת הנשיא — אלא גם עותק אחד מני מאות אלפים או מאות מיליונים, זהים לגמרי, של כל דבר שניתן להעלות על הדעת — כולל שירים, קבצי GIF, ציוצים, כלי נשק ופריטי לבוש במשחקי וידיאו ובעולמות וירטואליים. אלא שמי שמחזיק ב־NFT יכול להיות בטוח שהמקור הוא שלו, בבעלותו, גם אם ניתן להוריד העתק מושלם שלו ברשת. מי שמוכר אותו לא צריך לשלם עמלות למתווכים כמו גלריות או סוחרי אמנות. אפשר, אגב, גם להנפיק NFT כסדרה, במספר מוגבל, כמו בהדפסים אמנותיים.

הדמויות של מסי: מה קונים עם זה

ברשת ניתן למצוא היום פריטי NFT שנמכרים עבור דולרים בודדים, כמו גם יצירות אמנות שנמכרות במיליונים. לפי נתוני אתר DappRadar העוקב אחר השוק הדיגיטלי, מחזורי המכירות ב־NFT — שמתמקדות בינתיים בעיקר באמנות (כ־50%) ובאספנות (כ־30%) — זינקו ב־2021 ליותר מ־23 מיליארד דולר (לעומת 100 מיליון דולר בלבד בשנה שעברה), והם בעלייה מתמדת.

הפרסומים סביב הפריטים ההזויים הנמכרים ב־NFT והסכומים המתקבלים תמורתם מסחררים ומתסכלים כל מי שנשארו מחוץ לתמונה. רשימה חלקית מן החודש האחרון בלבד: נערה בת 12 מארה"ב גרפה כ־6 מיליון דולר ממכירת ציוריה ב־NFT, כוכב הכדורגל ליאו מסי מכר סדרת דמויות שלו במיליון דולר, וענקית מוצרי הספורט אדידס מכרה 30 אלף פריטים דיגיטליים תמורת 23 מיליון דולר. גם היריבה נייק מוכרת נעליים ב־NFT, ורק החודש רכשה חברה שמתמחה בייצור נעלי ספורט וירטואליות. בשבוע שעבר הודיעו חברת מאטל, יצרנית בובות הברבי ובית האופנה הצרפתי בלמין, כי ישיקו במשותף, במכירה פומבית מקוונת, שלוש בובות NFT ייחודיות של ברבי וקן במהדורה מוגבלת. רשת משחקי המחשב האמריקאית גיימסטופ הכריזה כי היא מתכננת להשיק זירת מכירות של משחקי מחשב ב־NFT; מניית הרשת קפצה מיד.

חברות אחרות גילו כי אפשר למנף את הבאזז סביב הטכנולוגיה לקידום תדמיתי: מקדונלדס ופפסיקו מפיצות חינם בארה"ב סדרות של סרטוני פרסומת NFT להמבורגר ולמשקאות, ובישראל החלה רשת בתי הקפה לנדוור לשווק דמויות וירטואליות המבוססות על עוגיות הרוזלך שלה.

הבליץ ביחסי הציבור של NFT החל בעיקר בחודש מארס האחרון, לאחר שהאמן הדיגיטלי מייק וינקלמן ("ביפל") מכר NFT של יצירתו הדיגיטלית "יומיום — 5,000 הימים הראשונים" בסכום המופרך של 69.3 מיליון דולר. אחריו מכר מנכ"ל טוויטר לשעבר, ג'ק דורסי, את הציוץ הראשון שלו ברשת ב־2.9 מיליון דולר. ביוני מכר ממציא האינטרנט טים ברנרס־לי את קוד המקור של ההמצאה תמורת 5.4 מיליון דולר. בנובמבר הציע הבמאי קוונטין טרנטינו למכירה פומבית חלקים מכתב היד המקורי של סרטו "ספרות זולה". טרנטינו, לעומת כל השאר, הציע את הסצנות כ־"NFT סודי" (Secret NFT): מדובר בתכנים הנשמרים ברשת בלוקצ'יין שפותחה על־ידי החברה הישראלית SCRT Labs, שמאפשרת לשמור על פרטיות התכנים הנמכרים בלי חשיפתם. התוכן מוצג אך ורק לבעליו החוקי.

הימור או סמל סטטוס: איך נקבע הערך

ה־NFT (באנגלית "אסימון שאינו ניתן להחלפה") הוא למעשה נגזרת של טכנולוגיה אינטרנטית קשה עוד יותר להבנה, הבלוקצ'יין. בהסבר גס, הרעיון שמאחוריה הוא פיזור של מידע דיגיטלי באופן מוצפן להמוני חלקיקים ("בלוקים") בכל רחבי האינטרנט, שיכולים להתגבש מחדש רק באמצעות אלגוריתם מזהה ייחודי, הבנוי מרצף ארוך של מספרים ואותיות, וכולל פרטים כמו שם היוצר, תאריך היצירה ועוד. הביזור הרחב כל כך, והעובדה ששום דבר לא נשלט או מנוהל כאן על ידי גוף יחיד, מונע אפשרות לזיוף. כל עסקה נרשמת ומאפשרת מעקב אחר הבעלים. גם הסחר ב־NFT נעשה במטבעות דיגיטליים, שהפופולרי שבהם הוא את'ריום.

השימושים המיוחצ"נים כיום ב־NFT עושים עוול לטכנולוגיה: מעבר לרכישות של יצירות אמנות לצורך אספנות, ולהבדיל — חרבות וחליפות קרב וירטואליות למשחקים, מומחי רשת מעריכים כי זוהי רק ההתחלה, וה־NFT ישמש לקשת גדולה של מטרות. למשל, להוכחת אוטנטיות של רישום בטאבו, חוזים חכמים, או מאגרי מידע של מוסדות וארגונים גדולים. הוא ישתלב היטב בעולם הווירטואלי של מארק צוקרברג — המטאוורס, שם תוכלו לעופף במטוס הסילון הדיגיטלי שרכשתם ב־NFT ולנעול את נעלי הספורט הווירטואליות שרכשתם מנייק.

איך נקבע הערך של NFT? כמו כל מוצר הנמכר בשוק — על־ידי היצע וביקוש, ואם הקנייה או הרכישה הן למטרת רווח — על מרכיב של הימור. למרות שהרשת מלאה בסיפורים על מי שהצליחו להכפיל ולשלש את הסכומים שהשקיעו ברכישות NFT, התשובה לשאלה אם שווה להשקיע תלויה בהמון גורמים, בדיוק כמו בשווקים הפיזיים. בשבוע שעבר קיבל הסחר ב־NFT רוח גבית מן המיליארדר ריי דליו, מייסד קרן הגידור הגדולה בעולם ברידג'ווטר, שהודיע, כי בניגוד להודעותיו המזלזלות בעבר על השוק הדיגיטלי — הוא מתכוון להצטרף לשוק ה־NFT ולרכוש NFT משלו. "זה קורה", אמר בראיון, "וזה אמיתי".

ויש גם בעלי ממון, שמוכנים להשקיע כל מחיר כדי לזכות בסמל סטטוס ייחודי, או רק בשביל הסיפוק בידיעה שהם בעליו הבלעדיים.

לא לכל אחד: איך מוכרים או קונים

עקרונית, הטכנולוגיה עומדת כיום לרשות כולם, וגם אתם יכולים ליצור NFT לכל פריט שבבעלותכם. כמה אתרים ברשת עוסקים בהפקת NFT. בדרך־כלל הם מציעים "חבילה" שלמה, הכוללת גם זירת מסחר להצגה, מכירה וקנייה.

הבעיה היא, שגם באתרים הללו נדרשת היכרות עם עולם הבלוקצ'יין והקריפטו. אם אין לכם ידע מוקדם, תמצאו ברשת חברות ואנשי מקצוע שישמחו לסייע או לעשות עבורכם את העבודה תמורת תשלום. סביר שעם הזמן יתרבו האתרים וזירות המסחר שינגישו את התהליך גם למתחילים. בגדול, יש לבצע באתר הנבחר תהליך "הטבעה" של היצירה והרשמה שלה בבלוקצ'יין. האישור המתקבל הוא האלמנט שנמכר.

אז מה תצטרכו לעשות כדי למכור יצירה מעניינת שלכם כ־NFT?

כאמור, מדובר במהלך שלא מומלץ לכל אחד. בשלב הראשון יש להחליט מהי רשת הבלוקצ׳יין שבה רוצים להנפיק את ה־NFT (לרוב תבחרו באת'ריום), ולבחור ב"ארנק דיגיטלי" התואם לרשת הזו. בשלב הבא בוחרים בזירת המסחר הרצויה. הנפוצה ביותר היא אתר OpenSea, אבל יש גם אחרים, כמו Rarible, Foundation ועוד, שמציעים ממשק ידידותי ואפשרות להגיע ליצירות ולאוספים לפי חיתוכים רבים. אל הזירה הנסחרת יש לקשר את הארנק שלכם, תמורת תשלום חד־פעמי (בערך של בין 50 ל־250 דולר במטבע קריפטוגרפי שתצטרכו לרכוש).

השלב הבא והסופי הוא יצירת עמוד המכירה של ה־NFT שלכם, הכולל את כל הפרטים על הפריט, כולל תמונתו, מחיר מבוקש, ושיטת התשלום (מכירה פומבית או במחיר קבוע, סוג המטבע ועוד). תוכלו גם לקבוע תשלום תמלוגים בכל פעם שמישהו מוכר את היצירה שלכם. העמלה שתיגבה מכם על כל התהליך: בין 2.5% ל־15%.

אגב, שימו לב שעד שלב המשלוח לרוכש — היצירה שלכם עצמה כלל לא מעורבת בתהליך. אם מדובר ביצירה דיגיטלית — ברוב המקרים תוכלו להעביר אותה אל הרוכש פשוט בלינק אל מיקום הקובץ בגוגל־דרייב או בכל שירות אחסון אחר.

גיליתם ב־OpenSea פריט NFT מלהיב שאתם מעוניינים לרכוש? גם כאן יש לפתוח קודם חשבון בבורסת בלוקצ'יין, לבחון איזה סוג ארנק דיגיטלי יש להוריד על מנת להתממשק אתה, לרכוש מטבעות קריפטו (לרוב את'ריום) ולהוריד לארנק שלכם, ורק אז להיכנס לזירת המסחר. שם, לאחר החיבור ל"ארנק החם", אפשר לחפש את הפריט, להתרשם מפרטיו וממחירו, ואז לקנות במחיר המבוקש או להציע מחיר נמוך יותר.

"המלך הוא עירום": ניצול ציני?

אבל מול ההצלחה וההתלהבות החובקת עולם, יש גם רבים ברשתות החברתיות הרואים בבאזז בועה חסרת שחר, הונאת פירמידה, או לפחות שיגעון חולף. פרק ספיישל־קורונה של "סאות'פארק", אחת מסדרות האנימציה המצליחות בכל הזמנים, ששודר בתחילת דצמבר, מתאר בסרקזם עולם עתידי כאוטי, שהקורונה עשתה בו שמות. כוכב הפרק הוא פרופ' כאוס (באטרס), מטורף שמשכנע אנשים להשקיע ב־NFT שלו. זה מצליח לו: "הכל הלך לאיבוד!" זועק אחד מהקורבנות, "החסכונות שלי, הבית שלי. אבל מזל שיש לי את ה־GIF הזה, של פנדה ירוקה קטנה רוכבת על סקייטבורד!".

מי שחוזר וטוען כי מדובר במהדורה מודרנית של בגדי המלך החדשים ושהמלך עירום לגמרי, הוא האמן האוסטרלי ג'פרי האנטלי. בראיון לאתר "ביטקוין אתריום ניוז" אמר, כי פער ההבנה בין הקונים למוכרים של NFT כיום, משמש לניצול ציני של אנשים. האנטלי וחבריו מזכירים, כי הקובץ שמקבל מי שרוכש איור ב־NFT במיטב כספו, הוא בדיוק — אבל בדיוק — אותו קובץ שנוחת חינם לגמרי במחשבו של מי שלוחץ קליק ימני בעכבר ובוחר באפשרות "שמור תמונה".

האנטלי אפילו יצר אתר בשם The NFT Bay, שבו הוא מציע להורדה חינם 18 טרה־בייט של קבצי JPEG שנמכרים ברשת כ־NFT: "אנשים פשוט מבזבזים מיליונים על NFT, כלומר על הוראות כיצד להוריד תמונות", הוא טוען בקובץ הסבר באתר, "והן אפילו לא מאוחסנות בבלוקצ'יין".

מבחינה זו, הפיתוח הישראלי של ה־"NFT הסודי" עשוי לשנות כליל את המצב, כיוון שהוא מאפשר הן למוכרים והן לרוכשים להחליט אם הם רוצים לחשוף את היצירה או הבעלות עליה באופן פומבי. הטכנולוגיה מבוססת על מחקר של גיא זיסקינד, כיום מנכ"ל SCRT Labs, כסטודנט ב־MIT. לדבריו, היא תאפשר עולם שלם של אפשרויות חדשות. אפשר יהיה להגן על תוכן בלעדי או חסוי הן בעולמות האמנות והן בעולמות המדיה, מפיקי משחקים יוכלו לעצב משחקי תפקידים המבוססים על מידע חבוי, ו־NFT יוכלו להחליף גם תעודות פיזיות כמו דרכונים, קבלות על רכישת נכסים, וכרטיסים לאירועים.

6 דברים בסיסיים על NFT

1. מה זה NFT?

סוג של תעודה דיגיטלית המוכיחה כי המחזיק בה הוא בעליו של נכס פיזי או וירטואלי (NFT — ראשי תיבות של "אסימון שאינו ניתן להחלפה" באנגלית) .

2. האם ניתן להעתיק NFT?

בוודאי, בלי הגבלה. אם קניתם למשלNFT שהוא ציור דיגיטלי של קוף, כל אחד יכול לשכפל אותו. את אישור הבעלות עליו, שהוא ה־NFT האמיתי — לא.

3. איפה קונים ומוכרים?

באתרים מיוחדים ברשת (כמו OpenSea), שם אפשר ליצור, לקנות ולמכור NFT.

4. האם אפשר לסחור בזה?

בוודאי, באתרים הנ"ל, שמציעים מבחר גדול ומחירים. המוכר קובע את תנאי התשלום.

5. איך מתבצע התשלום?

במטבע קריפטוגרפית (את'ריום, למשל). אתר המכירה לוקח עמלה.

6. איך מעבירים את היצירה לקונה?

אם היא וירטואלית — אפילו בלינק למייל. 

israelwu@yediot.co.il