אין לדעת על איזה מספר תעצור הרולטה של קזינו קורונה. 30 אלף, 50 אלף, 80 אלף, אולי עד 120 אלף? בגרסה 5.0 של המגפה ששוטפת את הסטארט־אפ ניישן שלנו כל מספר זוכה. או מפסיד, תלוי איך מסתכלים על זה - מהצד שלנו, או של הנגיף.
על אירועי הימים האחרונים אפשר לומר שהם הכל, פרט להפתעה. ברובם כבר חזינו בארצות שהקדימו אותנו כמו ארצות־הברית, בריטניה, צרפת, אירלנד וקנדה. אחד לאחד מתממשים גם התרחישים של אנשי המקצוע בארץ: מהדבקה המונית, דרך קריסת מערך הבדיקות עד הכיתות החצי־ריקות בבתי הספר והיעדרות הצוותים הרפואיים מהעבודה. חמישה שבועות יקרים נקנו לנו במאמצים רבים מאז נודע על הנגיף ונסגרו השמיים חלקית, ולמרות זאת - ממשלת ישראל הצליחה, שוב, להיתפס מול הנגיף עם המכנסיים למטה.
לא ברור אילו הכנות, אם בכלל, נערכו בזמן הזה כדי להקדים את הרעה. בזמן אמת, שום מערכת לא פועלת כמצופה ממנה, וההודעות על המתווים המשתנים מבהירות שאף אחד לא חשב עליהם קודם. אפילו את שלוש בדיקות האנטיגן שנשלחות בימים אלה אל התלמידים אירגנו בפרטאץ', בדקה ה־90, כאילו לא היה ברור כבר לפני שבועות שיהיה בהן צורך.
התגובות המבולבלות של ההנהגה והזגזוג התכוף בהנחיות משדרות בדיוק את מה שראש הממשלה ביקש מכולנו להימנע ממנו: היסטריה. אפשר להבין אותו. ליום הרופא, שחל אתמול, קיבלו הצוותים הרפואיים והסיעודיים מתנה מיוחדת: כמעט 4,000 מהם נעדרו מהעבודה, בהם 600 רופאים ויותר מאלף אחיות. העומס על הצוות הקיים מתעצם במהירות, ואי־הספיקה היא כבר לא עניין תיאורטי: היא נמצאת ממש במסדרון. מנהלי בתי החולים, שמצהירים כבר שבועות שמערכת הבריאות ערוכה ותעמוד בכל קושי, נזכרו בימים האחרונים לדרוש תוספת של מאות תקנים של אנשי צוות. ומאיפה בדיוק יגיעו אנשי הצוות הללו מהיום למחר? הם לא יגיעו. בקרקס המקרטע שנקרא מדינת ישראל הכל הצגה אחת גדולה. ובניגוד לפרסומות בטלוויזיה, מתברר שחלק מהמציגים הם דווקא כן רופאים. אוי לבושה.
גם צה"ל, שמספר הנדבקים בו מזנק במהירות - כצפוי במערכת גדולה וצפופה - מצא את עצמו מול אויב קטן וחכם ממנו. אתמול הודיע הצבא על שורת צעדים ש"מטרתם לשמור על הכשירות המבצעית, רציפות התפקוד ובריאות המשרתים", אבל מאחורי הקלישאות השחוקות האלה מסתתר מחדל רפואי וביטחוני ענק. למרות התחלואה הגואה (6,380 משרתים נכון לאתמול, לפחות לפי הספירה הרשמית), עדיין איש לא טורח לבדוק את החיילים החולים בבסיסים, או לכל הפחות לשלוח אותם הביתה, כדי לעצור בדחיפות את המשך ההדבקה. מרפאות ביקורופא, המעניקות רפואת חירום לצבא, עולות על גדותיהן מרוב פונים, אבל רוב החיילים נאלצים להמשיך להגיע לבסיס למרות מצבם.
בנאומו לאומה טען אמש בנט שמדיניות הממשלה נסמכת על שלושה עקרונות: המשק פתוח והכלכלה מתפקדת, מגינים על הפגיעים ושומרים על הילדים. אם לשפוט לפי הפער בין העקרונות האלה לבין מה שמתרחש כעת בשטח, יש חשש לא מבוטל שבוחן המציאות שלו נפגע. מספיק להיכנס לקניון הסמוך, לעלות על אחד הכבישים הראשיים במה שהיה עד לפני שבוע שעת השיא, או לנסות לתפוס רכבת מהעבודה הביתה ולגלות שבוטלה בגלל היעדרות נהגים - כדי להבין שדה־פקטו, המדינה שלנו כבר עוצרת מול המשבר בחריקת בלמים. הקשישים קיבלו אמנם הזדמנות להתחסן בפעם הרביעית, אך עדיין לא ברור האם החיסון הזה בכלל יועיל להם, ועד כמה. זמן ההמתנה הממוצע לתוצאות של בדיקות ה־PCR זינק כך, שספק אם התרופות יוכלו בכלל להינתן במועד למי שזקוק להן. והילדים - ובכן, הילדים, אין דרך יפה להגדיר את זה, פשוט מופקרים לגורלם. מערכת החינוך פתוחה, לפחות על הנייר, אבל לוטו ההדבקות פוגע כל יום, בכל כיתה.
האומיקרון פוגע בילדים, הצהיר בנט אמש. מיעוט מבין הלא־מחוסנים יחטוף את זה קשה, הוסיף והזהיר: זה מדאיג אותי מאוד. אבל דווקא אצלו ואצל חברי ממשלתו שאחראים על הילדים שלנו, שרת החינוך שאשא־ביטון ושר הבריאות הורוביץ, המסר עדיין לא נקלט. משרד החינוך ממשיך למנוע באטימות כל יוזמה למעבר ללימודים היברידיים, למרות תחנוני ההורים. זו, אדוני ראש הממשלה, הפקרות וחרפה, וכל מילה נוספת פשוט מיותרת. ממש כמו הנאום שלך.
