המטרה: רשת ריגול איראנית בישראל

מצד אחד צריך להתייחס ברצינות לניסיונות ההולכים וגוברים של איראן לנסות לגייס כאן מרגלים וגם להשפיע על התודעה הישראלית באמצעות הרשתות החברתיות, אבל מנגד – אם אלה הביצועים כפי ששב"כ חשף אותם עד כה, אפשר בשלב זה להירגע ולזכור שבזירת המודיעין, הסייבר והריגול ידה של ישראל על העליונה בפער, וכשלא – מערכת הביטחון יודעת להתריע על כך.

ההתארגנות האחרונה שחשף שב"כ לא גרמה לנזק ביטחוני והייתה חובבנית מאוד, גם בדרישות וגם בביצוע.

שב"כ חשף שארבע נשים ישראליות – שהקשר עימן בוצע בפייסבוק ע"י אדם שהתחזה בפניהן כיהודי בשם ראמבוד נמדר, שמתגורר באיראן – הופעלו למטרת העברת מידע למודיעין האיראני. לבקשת אותו ראמבוד, הקשר עם הישראליות המשיך להתקיים דרך הוואטסאפ, תוך שהוא נמנע משיחות וידאו וטוען שהמצלמה שברשותו מקולקלת.

בשב"כ הדגישו שלמרות שהישראליות חשדו שמדובר בגורם איראני, חלקן המשיכו איתו את הקשר והסכימו לבצע עבורו משימות שהוא שילם עליהן דוגמת צילום של שגרירות ארצות־הברית, העברת מידע על סידורי אבטחה וצילומים של קניון חולון, ניסיונות התקרבות לחברת כנסת, וניסיונות לכוון את בניהן לשירות בחיל המודיעין.

גורם בכיר בשב"כ אמר ש"מדובר בפרשייה חמורה שבה נחשפה וסוכלה כוונה להקים רשת ריגול עבור איראן, שפעלה בתחומי מדינת ישראל". נדמה שהגורם בשב"כ מאוד מפריז, אבל תפקידו להתריע. אירוע חמור מבחינת השב"כ הוא ניסיון הגיוס של עובד בביתו של שר הביטחון בני גנץ למשימת ריגול, שאם היה מצליח היה יכול לגרום לנזק רב, אבל גם כאן – למרות ששב"כ נכשל במשימת הסינון המקדים – הוא הצליח לסכל את המהלך מרגע שנוצר הקשר עם האיראנים.

ראש הממשלה, נפתלי בנט, בחר באופן חריג גם הוא להתייחס לנושא ואמר: "האיראנים מנסים לערער את היציבות הפוליטית". ואכן, נכון לרגע זה המאמצים האיראניים גוברים, אבל הם לא משתווים ליכולות הישראליות.