האינטרס הציבורי
השמאל והימין התאחדו - באופן יוצא דופן - בעמדה נגד עסקת הטיעון.
קל ומפתה להיסחף לעמדות אלו: בשמאל מצביעים על היעדר המידתיות בעסקה, על הפגיעה בשוויון לפני החוק, על ערעור המאבק בשחיתות, על ריסוק הסטנדרטים של ענישה קיימת במקרים דומים, על כך שה"כניעה" לנתניהו נובעת מכך שהוא הפעיל לחץ על שלטון החוק והעסקה מלמדת שהחוטא יוצא נשכר. לכל אלה, כך נטען, תהיינה השלכות קשות על האמון של הציבור במערכות החוק והמשפט. גם בימין יוצאים נגד העסקה: ההודאה של נתניהו בעבירות של מרמה והפרת אמונים שומטת את הקרקע מתחת לטענה שמדובר בתפירת תיק מסיבות פוליטיות. היא מנקבת את הבלון שניפחו נתניהו ורבים מתומכיו, כביכול "לא היה כלום". אם תיחתם העסקה, כיצד יצדיקו בכירי הליכוד את עמידתם המבישה לצד הנאשם על מדרגות בית המשפט? העסקה תבהיר כי הבובות על חוט הולכו שולל. נתניהו עצמו יקרע את החוט.
אלו גם אלו טועים: העסקה, בתנאים נכונים ומוקפדים, היא הרע במיעוטו ויש לתמוך בה. על השמאל להבין כי אף ש"שוויון" בכלל, ו"שוויון בפני החוק" בפרט, הם ערכים חשובים ביותר, הם אינם ערכים מוחלטים. בשיטה המשפטית שלנו שום ערך איננו מוחלט, כולל הזכות לחיים. בכל מקרה צריך לבדוק ולאזן את המשמעות של השמירה על השוויון מול ערכים אחרים שעלולים להיפגע.
הפגיעה בשוויון משמעותית דווקא בשל הנראות הציבורית העצומה של התיק. העמידה על מיצוי הדין נדרשת דווקא בגלל ההתרסה השערורייתית של נתניהו וסיעתו נגד הממלכה עצמה. התרסה זו חמורה עוד יותר מהעובדות המתוארות בכתב האישום. ובכל זאת, מול כל אלה עומד, וגובר - לטעמי - האינטרס הציבורי של הקטנת אש המחלוקת.
אם יימשך המשפט, אנו צפויים להמשך הורדת ידיים בין חלקי העם. משפט נתניהו הפך למערבולת הרסנית שסוחפת את החברה הישראלית אל תהום עמוקה, הן בהקשר החברתי - הקיצונים משני הקצוות שוללים את הלגיטימיות של עמדות הזולת - והן בהקשר הממלכתי: ערעור מתעצם על סמכות המוסדות שבידיהם הפקדנו את האחריות לדון במחלוקות שבינינו.
ישראל זקוקה לרגיעה חברתית, לחידוש רוח ממלכתית, ולהתמקדות חוזרת באתגרים הלאומיים העומדים לפתחה. סדר היום הישראלי נחטף על ידי הסאגה המשפטית - כפי שניתן לראות ממצבה הכאוטי של המערכת הפוליטית. הגיעה העת לצמצם נזקים ולהשבת השפיות.
הימין חייב לשאול את עצמו מדוע נתניהו מחזר אחר העסקה. בניגוד לבכירי הליכוד, שאינם נושאים בשום מחיר עקב התמשכות המשפט, נתניהו ויועציו המשפטיים יודעים שהמכונה המשפטית תפעל את פעולתה וההסתברות שהתוצאה תהיה מאסר בפועל - היא אפשרות ממשית. רטוריקה מתלהמת ודעת קהל מוסתת לא ישפיעו על התוצאה המשפטית, וזהו סיכון שנתניהו מבין היטב.
אך כדי שעסקת הטיעון תהיה מוצדקת יש להבטיח בקפדנות כי האינטרס הציבורי המצדיק סטייה מהשוויון - יישמר. על העסקה להירקם בדרך שלא תשאיר לנתניהו וסיעתו תמריץ להמשיך במסעם נגד מערכת המשפט. לכן, בהסכם יש לדרוש מנתניהו להצהיר כי שגה בהתנהלותו מול מערכת המשפט ויש לעמוד על כך שהתביעה תדרוש כי ייקבע שיש קלון במעשיו. אין לקבל את דרישת נתניהו שההחלטה באשר לקלון תידחה למועד עתידי שבו יבקש לשוב למערכת הפוליטית. דחייה תדרבן את נתניהו ותומכיו להמשיך במתקפה על מערכת המשפט על מנת שלא תטיל עליו קלון בעתיד.
נתניהו סיכן את חייו למען מדינת ישראל בעת שירותו הצבאי והקדיש אותם לקידומה. כמו שאול המלך, בדמדומי כהונתו הוא בעט בדלי שמילא כל חייו. עסקת הטיעון, אם תלווה בלקיחת אחריות ציבורית, תאפשר לו לחזור אל ההיסטוריה בצד הבונה שלה, גם אם עקב הקלון הוא כבר לא ישרת את המדינה בכנסת ובממשלה.
ידידיה שטרן הוא פרופ' למשפטים באוניברסיטת בר־אילן
לפנייה לכתב/ת 
