שוב עבד על כולם

יגאל שילון נעלם, ביום בהיר אחד הוא ירד למחתרת. בסרט ששודר אמש סוף־סוף התגלה הסוד: איש הטלוויזיה האגדי נפל בביתו ונפצע בצורה קשה, והוא משותק ברוב חלקי גופו. שילון אמנם לא יכול ללכת, אבל נותר אדם מבריק. בסרט לעיתים לא ברור אם ארז טל מראיין אותו, או שמדובר בתיעוד עצמי – וטל הוא ניצב. הבמאי של הסרט על הנייר הוא בנו ירון, אבל הכוכב, התסריטאי והאיש שקובע הכל הוא יגאל, ואף אחד לא יקבע את הנרטיב חוץ ממנו.

"עכשיו תשאל אותי את זה", "עכשיו תגיד ככה", מצווה שילון על טל כאילו הוא חייל בטירונות. שילון שואל ובעצם מביים, הכל כדי להראות שהוא עדיין בשליטה, למרות הנכות. "במחלקת הפרומו אמרו לי שהם רוצים ציטוטים טרגיים", הוא אומר בטון סרקסטי, אך לרגע לא הייתה לו כוונה שזה יהיה סרט סוחט דמעות. בפרומואים דווקא רמזו שאנחנו הולכים לבכות, וגם הסרט רומז על דרמת ענק עם השם "מה קרה ליגאל שילון?", אך כאמור, שילון תיכנן משהו אחר לחלוטין והפרומואים הדרמטיים היו יכולים לככב ב"פספוסים". יגאל שילון שוב עבד על כולם.

מהר מאוד הסרט עבר להתעסק באזורים שנוח ליגאל שילון לדבר עליהם, כמו היחסים עם אחיו דן והקריירה המפוארת. דן שילון מגיח במערכה השנייה ונותן לאחיו לעקוץ אותו. גם כאן הפרומו לא היה רלוונטי, בלשון המעטה, כי לפני הפרסומות הובטח לנו שיגאל "ידבר על היחסים הבעייתיים", דבר שכמובן לא קרה. השניים כאמור החליפו עקיצות והעלו זיכרונות מהעבר. לא משהו שלא ראינו.

יגאל שילון מסרב לרחם על עצמו, ממשיך לעשן את הסיגר המפורסם, ממשיך לחיות ולחלום על טלוויזיה. כל ניסיון של ארז טל לסחוט ממנו אמירה כלשהי על הקושי שעבר נתקל בחומה. השאלה "מה אתה מנסה להשיג בסרט הזה?" עלתה כמה וכמה פעמים על ידי ארז טל בניסוחים שונים, אבל שילון לא באמת נתן תשובה אלא עוד ועוד פאנצ'ים. אולי הסרט היה בכלל מיועד לקברניטי קשת ורשת, אולי כל הסרט הזה היה בכלל פרזנטציה ארוכה לתוכנית הבאה ששילון מתכנן. רק הוא יודע את התשובה. אם צריך להמר, זאת לא הפעם האחרונה שנראה את שילון על מסך הטלוויזיה. הסיגר עוד יחזור.

אלא השתמש בכדורגל כגשר בין תרבויות והבין שיש דברים יותר חשובים מניצחון.