גרגורי "גרישה" פיבוברוב בן ה־40 עבר ילדות לא פשוטה בישראל וגם שירת תקופה קצרה בחטיבת גולני. שבע שנים אחרי שגויס לאחת היחידות הקדמיות והלוחמניות ביותר תחת צבא אוקראינה הוא נערך כעת בחזית לפלישה אפשרית של צבא רוסיה.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הזהיר אתמול שלפלישה רוסית לאוקראינה יהיו "השלכות עצומות", והצהיר שישקול הטלת סנקציות ישירות על נשיא רוסיה פוטין במקרה של פלישה. בנוסף אישר ביידן את הודעת הפנטגון כי 8,500 חיילים אמריקאים הועמדו בכוננות לקראת אפשרות שיוצבו במדינות במזרח אירופה, אבל הדגיש כי אין לו כוונה לשלוח כוחות לתוך אוקראינה, שאינה חברה בברית נאט"ו.

הנשיא ולדימיר זלנסקי נשא אתמול נאום לאומה ובו ביקש מהציבור להישאר רגועים: "אין לנו משקפיים ורודים, או אשליות ילדותיות. המצב לא פשוט, אבל יש תקווה. תשמרו על גופכם מפני וירוסים, על ראשיכם מפני שקרים ועל ליבכם מפני בהלה", אמר. בנאום ציין זלנסקי שעזיבת סגלים משגרירויות שונות בקייב לא מאותתת על כך שהסלמה צבאית עם רוסיה היא בלתי נמנעת. עוד אמר שצוותים עובדים על פגישה בין אוקראינה, רוסיה, צרפת וגרמניה בניסיון לסיים את הסכסוך.

ובזמן שעיני העולם נשואות לחזית הרוסית־אוקראינית, נמצא הישראלי גרישה פיבוברוב אי־שם בחזית במזרח אוקראינה כמפקד כיתה. "אנחנו מבצעים שמירות, מאבטחים כאן. ביחס למה שהיה קודם, האויב נהיה הרבה יותר אגרסיבי וגם פרובוקטיבי, הרבה יותר מפר את הפסקת האש", הוא מספר.

גרישה מספר על ההכנות לאפשרות של לחימה: "מורל הצבא גבוה, וגם העורף מוכן. צבא אוקראינה ערוך היטב לתרחישים, יש לנו מענה מאוד חזק, תודה לארצות־הברית ולבריטניה. המלחמה באוקראינה נמשכת זה שמונה שנים, והעולם רק עכשיו התעורר. אם רוסיה הייתה רוצה לתקוף, היא כבר הייתה תוקפת. כלב נושך אינו נובח. סתם כל האיומים האלה. אנחנו במדינה שלנו מגינים על האדמה שלנו, הם כובש, הם אלה שהביאו את המלחמה לפה. אנחנו נלך עד הסוף ונשיג ניצחון".

על גדוד איידר בו הוא משרת מספר גרישה כי מדובר באחד הגדודים הטובים של צבא אוקראינה: "באימון בינלאומי שעשינו יחד עם ליטאים, בולגרים, רומנים ופולנים הוא הראה תוצאות מצוינות, וזכה לשבחים גם מצבאות זרים אחרים. אוקראינה בשנים האחרונות עושה הרבה אימונים בין־לאומיים ויש הרבה חילופי ידע בין הצבא לכוחות נאט"ו".

למרות שהוא תורם את זמנו בשירות קבע בצבא אוקראינה, פיבוברוב טרם זכה לקבל את אזרחות המדינה. ״זה בשל הבירוקרטיה האוקראינית״, הוא אומר. ואיך מתמודדים עם הכפור? "אנחנו קונים בגדים תרמיים, וגם המתנדבים עוזרים לנו בביגוד".

סיפור חייו של גרישה פיבוברוב כולל לא מעט פיתולים ותפניות שהיו יכולים להספיק בקלות לספר עב כרס. הוא עלה לישראל בגיל תשע מסנט־פטרבורג שברוסיה ועבר מסלול חיים לא מאוד שגרתי: התגורר בחיפה, אחר כך בקיבוץ מלכיה בצפון, משם המשיך לקריית־שמונה ולאחר פטירת אימו סיים בית ספר בתיכון דתי במגדל־העמק.

הוא התגייס לצה"ל ושובץ לגולני. אחרי השחרור התפרנס מעבודות מזדמנות, ובדרך הספיק להביא לעולם ילד, שאיתו אין לו שום קשר.

בשלב מסוים החליט גרישה לעזוב את ישראל. לפני שמונה שנים הגיע לאוקראינה, בדיוק עם תחילת ההפגנות שהובילו לנפילת השלטון ולמלחמת האזרחים. "חבר שלי שהיה חובש בכיכר מיידן בקייב, שם התחילו ההפגנות, סיפר שיש בלגן ושקורים דברים נוראיים. הוא ביקש שאגיע לעזור. אמרתי לעצמי יאללה, ובאתי", סיפר גרישה בכתבה שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" לפני שבע שנים, אז כבר שירת בחזית מול הבדלנים הפרו־רוסים.

במהירות מצא את עצמו גרישה משובץ בגדוד איידר בצבא האוקראיני. מדובר ביחידה שנועדה כביכול למשימות אזרחיות, אבל בפועל מואשמים אנשיה - על ידי הרוסים וגם על ידי ארגוני זכויות אדם - בפשעי מלחמה כלפי אוכלוסייה אזרחית שתומכת בצד הרוסי בלחימה.