מקדם היוהרה
ראש הממשלה נפתלי בנט העתיר בסוף־השבוע, גם על גבי "ידיעות אחרונות", תשבחות רבות לעצמו ולממשלתו על הטיפול בקורונה, ובפרט בזן האומיקרון. הכי טוב בעולם, הוא טען. אלא שטענות אלו מתנגשות חזיתית עם הדירוג הבינלאומי של ישראל במדד ההתמודדות עם קורונה, כפי שמתפרסם באתר "בלומברג". לפי מדד בלומברג לחודש ינואר, ישראל מדורגת במקום ה־37 מבין 53 המדינות המדורגות; בינואר עצמו הידרדר הדירוג שלנו ב־17 מקומות למטה. להזכיר: ביוני 2021 דורגה ישראל באותו המדד במקום רביעי.
שום דבר במדד בלומברג לא מצדיק אפוא את הטענה שלפיה ממשלת ישראל הנוכחית מטפלת בצורה הכי טובה בעולם במגפת הקורונה. לכל היותר אפשר לסכם שהיא לא הכי גרועה. בחישובי המדד, נלקחים בחשבון ממדי התחלואה היחסיים, הפגיעה בכלכלה ובעסקים, צמצום הניידות, ההגבלות על המבוגרים ועל התלמידים, תפוצת החיסונים וגורמים מגוונים נוספים. במרוצת השנה שחלפה זכה המדד לביקורת מצד ממשלות במדינות המדורגות בזנבו, ובכל זאת הוא היחיד שעליו מסתמכים ואותו מצטטים. ראש הממשלה בנט, איש העולם הגדול, לבטח מודע לפרסומי בלומברג - ומעדיף להתעלם מהם. זכורה היטב התגובה הכעוסה של סין, השואפת לאפס הדבקות במחיר כלכלי וחברתי כבד, על מיקומה הנמוך במדרג בלומברג. בדיעבד התברר שלא היה זה מיקום מופרך. גם מדיניות הפוכה, המתעלמת כליל מההדבקות, לא מיטיבה ולא מוצלחת - ראו את דירוגינו־שלנו באותו המדד.
זאת ועוד: ישראל מתקרבת למצב בעייתי שבו לא תהיה לה סטטיסטיקת תחלואה אמינה. המעבר המסיבי מבדיקות PCR מוסדיות ואמינות לבדיקות אנטיגן ביתיות שאיש לא יודע מה היקפן וששיעור התוצאות השליליות השגויות בהן קרוב לחצי, הופך את הנתונים הרשמיים ללא רלוונטיים. גם השינוי באוכלוסיית הנבדקים, ביטול למעשה של חובת דיווח על מחלה א־סימפטומטית בעיני החולה עצמו ופקיעת התוקף של מרבית החיסונים מלבד הרביעי משבשים את התמונה הסטטיסטית. לכך מצטרפים: הפסקה כמעט מלאה של חקירות אפידמיולוגיות ומעקבים אחר שרשראות הדבקה, כמו גם ויתור על מרבית הבידודים, אי־בהירות בהגדרות של חולים קשים (סמנכ"ל של בית חולים גדול אמר: "אין דבר כזה חולה קל באומיקרון המאושפז בבית החולים. כל מי שמתקבל לאשפוז, לא רק אצלנו, הוא חולה קשה - וחולים קשה רבים מתאשפזים בכלל בבית") ואי־דיוקים בדיווח על נפטרים. מכלול השינויים הללו גורם לירידה חשבונאית־טכנית של עשרות אחוזים במספר המאומתים המדווח, שאינו תואם בהכרח את המציאות. מבחינה זו, המאמץ של החוקרים לגלות מגמות ברורות בתחלואה - ובכלל זה חישובים מדויקים של מקדם ההדבקה, גם בהיעדר נתוני הדבקה שאפשר לסמוך עליהם - ראוי לכבוד, אבל גם לספקנות רבה. כשבסיס הנתונים כה קטוע ומעורער, אפילו ניתוח מתמטי מתוחכם ביותר לא יכול להפיק מהם דבר מה אמין. רק גישושים באפלה.
גם אם בעוד מספר שבועות, כצפוי, כחזוי וכמקווה, נצא מהגל החמישי, מפני ששני־שלישים מהישראלים יחלו בקורונה - זוכרים את ההבטחה החגיגית "אין לנו מדיניות של הדבקה המונית"? - ישראל לא תהיה אור לגויים. הגויים יהיו לנו לאור; הם כבר. ¿

