בחזרה למקום בו הכל התחיל
שנתיים אחרי פרוץ הקורונה בווהאן תצא לדרך בבייג'ינג אולימפיאדת החורף • החשדנות, הכללים הקיצוניים והיחסים המתוחים עם המערב, מטילים צל כבד על כל האירוע, אבל סין לא תוותר על ההזדמנות לשדר מפגן כוח
לא מזמן, ביולי 2021, הוועד האולימפי הבינלאומי הודיע על שינוי במוטו המוכר והוסיף את המילה "ביחד" לסיסמת ה"מהר יותר, גבוה יותר, מהר יותר" בת ה־125 שנה. זה שינוי שנועד להדגיש את החשיבות של עמידה ביחד בסולידריות. אבל בעוד בייג'ינג מכינה את עצמה לארח את אולימפיאדת החורף השנה, המיקוד שלה הוא לוודא שאנשים יישארו נפרדים.
לנחות בבייג'ינג מרגיש כעת כמו להיכנס למצודה. בשדה התעופה הבינלאומי של הבירה - נקודת הכניסה היחידה המורשית לספורטאים, אנשי צוות של המשחקים ולתקשורת - כל המשתתפים באולימפיאדה יישארו תמיד נפרדים מהאוכלוסייה הכללית. בטרמינל שמיועד לטפל בבאים לאולימפיאדה, חומה גדולה מתפתלת ברחבי המבנה, ומבטיחה את ההפרדה הפיזית.
ברגע שהם ייצאו מהשדה, המשתתפים באולימפיאדה ייכנסו למה שהמארגנים מכנים "מערכת המעגל הסגור", שהיא לא ממש בועה אלא מערכת בועות המקושרות זו לזו בשאטלים ייעודיים. הרכבים הללו ישנעו אותם בין מלונות שקיבלו אישור מראש ואתרי האירוע, כמו גם לכפר האולימפי - ולכל אלה יש גישה רק למשתתפים עם אקרדיטציה מתאימה.
הכללים פה הם כה קיצוניים, כך שאם רכב משיירה אולימפית יהיה מעורב בתאונה, למקומיים נאמר שהם לא אמורים להתקרב אליו. במקום זאת, חוליה מיוחדת של צוותי רפואה שהוקמה לטובת האירוע תוזעק במקרה של אסונות כאלו.
העובדה שהאולימפיאדה מתרחשת כל כך קרוב ליום השנה להטלת הסגר הראשון על ווהאן, שציין את תחילת המגפה, מטילה צל על האירוע כולו. אז העולם כולו צפה איך עיר בת 11 מיליון תושבים נחסמה ונאטמה, רחובותיה רוקנו, אנשים רותקו אל בתיהם ובתי החולים שלה התמלאו במאושפזים מלאי פאניקה.
באופן די דומה לאולימפיאדה הנוכחית, הסגר על ווהאן היווה תצוגת תכלית ליכולתה של סין לשלוט ולשנע. בתי חולים שדה ענקיים ומרכזי בידוד הופיעו תוך ימים במטרה לבודד את אלה שנדבקו, והסגר הקפדני מכולם בווהאן נמשך 76 ימים לפני שהוכרזו בו הקלות מסוימות.
הפרק הברוטאלי והכואב הזה היווה הקדמה למדיניות הקורונה הקשוחה כיום של סין, אחת המחמירות בעולם כולו.
האולימפיאדה היא עוד שכבה ברצון הזה לשלוט, בעיקר לאור הרקע של יחסים שהולכים ונהיים יותר ויותר קפואים מול המערב. הבחינה הקפדנית של סוגיות זכויות אדם בסין נהייתה יותר אינטנסיבית מאי פעם, ובמקביל המתחים מול הנעשה בהונג־קונג וטאיוואן הלכו וגברו. כל זאת בא במקביל לתסכול הבינלאומי לגבי חוסר השקיפות של סין לגבי מקורות ההתפרצות הראשונית של הקורונה.
בייג'ינג אירחה אולימפיאדה בעבר, באוגוסט 2008, מה שהופך אותה לעיר היחידה בעולם שאירחה גם את אולימפיאדת החורף וגם את הקיץ. והיא השתנתה באופן דרמטי ב־14 השנים שעברו. ב־2008, סין רצתה לצייר את עצמה כמעצמה עולמית עולה, שאירגנה לעצמה מסיבת "הנה אני באה" על הבמה הגלובלית. הממשלה הסינית הציבה אז שלטים באנגלית ברחבי העיר וקידמה תוכנית שנועדה ללמד את אזרחיה אנגלית.
ואילו הפעם, פקידים הורו להסיר את השלטים באנגלית בתחנות הרכבת התחתית, ובמקום זאת החליפו אותם ב"פין־יין", שיטת כתיבה באותיות לטיניות של מילים בסינית. הלך הרוח הציבורי מבין את הרמז של הגורמים הרשמיים. עכשיו הרגש הכללי הוא של טינה הולכת וגדלה כלפי המערב, ונראה כי המדינה הולכת ומסתכלת יותר ויותר פנימה.
סין רוצה שהאולימפיאדה תהיה הפגנת כוח של יכולתה לארגן אירוע גלובלי בפרופיל גבוה למרות הקורונה. האם בייג'ינג 2022 תיזכר כאירוע שעולה בקנה אחד עם רוח המוטו החדש של התנועה האולימפית - זה כבר עניין אחר לגמרי.
(התרגום באחריות "ידיעות אחרונות")

