אחת על אחת

ת"ז: בת 43, נשואה ואמא לשנייים, מתגוררת בכפר־סבא.

רזומה: יושבת ראש לשכת המאמנים בישראל, מגשרת ומאמנת בכירה.

בעקבות סערת אלון גל, שנחשפה ב"ידיעות אחרונות" על ידי העיתונאית נעם ברקן, רצינו לשמוע מראש לשכת המאמנים בישראל איך ניתן לבדוק לעומק מי המאמן שבו אנחנו בוחרים. האם יש למאמנים ועדת אתיקה? האם הם מחויבים בקוד אתי? ומי מפקח עליהם?

אז מה הפיקוח? ויש לכם בכלל קוד אתי?

"יש לשכת מאמנים ואחד מתפקידיה הוא לפקח על מאמנות ומאמנים שמתקבלים לחברות בה. לכן, כשהציבור בוחר מאמן, ההמלצה היא לבדוק שהוא עומד בקריטריונים המקצועיים שהלשכה העמידה".

אבל זה וולנטרי. אין חוק שקובע מי יכול להיות מאמן. זה לא מסוכן? מי קובע למי נותנים את המפתחות?

"ללשכה עצמה יש קוד אתי ויש ועדת אתיקה, אבל אנחנו יכולים לעסוק רק בתלונות אתיקה שמוגשת נגד מאמנים שמפוקחים על ידנו".

ומי שבוחר שלא להשתייך ללשכה?

"אין לנו סמכות לגביו, אבל יש פסק דין של בית משפט השלום שבו קבעה השופטת שכל מי שבוחר לקרוא לעצמו מאמן בישראל, גם אם הוא לא מפוקח על ידי הלשכה – כפי שהיה בתביעה הזו, מחויב לקוד האתי שהלשכה קבעה".

על מי אתם כן מפקחים?

"יש 20 בתי ספר לאימון שאנחנו מפקחים עליהם והם מוכרים על ידי הלשכה. זה אומר שהם עברו תהליך בדיקה של מספר שנים: מה הם מציעים למי שלומדים אצלם להיות מאמנים? אילו תכנים הם מעבירים? אנחנו גם מכשירים אותם מבחינה אתית, הם עוברים מבחני אתיקה ומחויבים בהשתלמות אתיקה בכל שלוש שנים. וזה המסר החשוב. הציבור צריך להבין איך לבחור את איש המקצוע. מי שמפוקח על ידי הלשכה עומד בקריטריונים מאוד גבוהים".

האימון דוחף אנשים לשינוי. להגשמה. ובדרך כלל כאן ועכשיו. זה לא מגיע על חשבון התמדה וסבלנות?

"אם פעם אנשים נשארו במקום קבוע בחיים בכל תחום, זה נכון שהיום כבר לא פוחדים לחפש, לשנות, להחליף".

בעיניי השפע יוצר פשע שאנחנו מבצעים כלפי עצמנו.

"מחקרים כבר הוכיחו שככל שיש לנו יותר בחירה אנחנו פחות מאושרים, והפחד מפני החמצה, מהאפשרויות שלא בחרנו בהן, יכול לתסכל אותנו. אבל בדיוק לכאן נכנס תהליך האימון, שיכול לייצר מודעות גבוהה למחירים ולרווחים, ומבהיר למתאמן שהמפתחות לשביעות הרצון העצמי נמצאים בידיו".