שנים של קריירה הספיקו ליהונתן מרגי כדי שיוכל ליצור שרשרת מרשימה של שיאים, להיטים, חוזה מיליונים בארצות־הברית ונועה קירל אחת. את כל זה הוא הספיק עד גיל 21, אבל את רגע ההארה הוא מצא דווקא על במה שנראית רחוקה מהעולם המוכר והנוצץ שלו. מועדון מאובק ודחוס. 'הבארבי' בתל־אביב, שקרוב הרבה יותר לשלום חנוך, דודו טסה או ברי סחרוף, מאשר לקולגות העולצים מדי מהפסטיגל. "וואו, איזו הופעה זו הייתה. פרייסלס, חוויה מיסטית", הוא נזכר בעיניים נוצצות. "אני זוכר את עצמי על הבמה, שומע רעש לבן לשעה ואז אומר, 'תודה רבה כיף שבאתם' ויורד מהבמה. כמעט לא זוכר כלום רק שהיו מלא־מלא צרחות".
הוקלט באולפני הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
טוב, זה תמיד קיים בהופעות שלך. אבל אתה לא רואה את נועה קירל, אנה זק, סטטיק ובן־אל מופיעים במועדוני רוק כמו הבארבי.
"כל אחד עשה מה שמתאים לו, ואחרים לא רלוונטיים עבורי במקרה הזה. עבור הרבה מהחברים שלי זה חלום להופיע שם ועבורי זו הייתה הגשמת חלום. זו הייתה הופעה ראשונה עם הלהקה שלי אי פעם, עד אז ההופעות היו עם רקדנים ופלייבקים וכל הדבר השתנה. יותר מהכל, מה שהיה מיוחד ביום הזה הוא שפגשתי את הקהל שלי פנים אל פנים באמת. עד אותה נקודה הופעתי בכל מיני מקומות שהוזמנתי אליהם, עיריות, אירועים, בצבא, אבל אף פעם לא נתתי לקהל שלי מכל רחבי הארץ את האפשרות לקנות כרטיס ולבוא לראות אותי".
היה גם פחד?
"בלפתוח את הקופות בפעם הראשונה? לגמרי. בכלל, אני תמיד, לפני כל הופעה, מסתכל כמה קהל הגיע, וזה החלק הכי מרגש לטעמי בהופעה. בתוך כמה שעות מרגע שהוצאנו את הכרטיסים היה סולד־אאוט וזה הפתיע אותי מאוד".
נו, מה זה בשבילך למלא את הבארבי.
"אני לא מסתכל על עצמי כעל כוכב גדול, ולא הייתי אף פעם בסיטואציה שבה אני יכול לפגוש את הקהל ואת התגובות שלהם בצורה כזו מהירה. בצורה הכי כנה אגיד לך, שלא משנה כמה גדול אתה, כשמעריכים אותך כאמן, זה משהו שלעולם לא מתרגלים אליו".
שאול מזרחי, הבעלים של הבארבי, הוא לא אחד שמתמסר לאמני פופ.
"אני חולה עליו והוא עליי. אחרי ההופעה הוא הגיע ואמר לי, 'אתה לא כמו השאר, אתה אמת'. התרגשתי מאוד".
ההופעה בבארבי הייתה פרק מובהק בתהליך המעניין שעובר על מרגי בחודשים האחרונים, מכוכב פופ שאהוד בעיקר על החלקים הצעירים והצורחים יותר של הקהל, לאמן שפחות מנסה לקלוע ללהיט הבא שיפרק את הסטוריז, שרוצה לדבר גם לקהל יותר מבוגר. הוא האריך את השיער, הלוק כבר פחות מהודק ונטול מניירות, יותר נוטה לכיוון של כוכב רוק מהורהר. קשה שלא לשים את האצבע גם על הפרידה המתוקשרת ממי שהייתה בת זוגו, הזמרת נועה קירל, כדי לתהות אם לפיצול הכוחות יש חלק גם בשינוי האמנותי שהוא עובר. "לא חושב שזה עניין שהגיע אחרי הזוגיות. אני לא מרגיש שהמוזיקה שלנו הייתה דומה גם כשהיינו יחד. לכל אחד היה את הקו שלו והאלמנטים שלו. כמו שבמהלך הדרך, כשהיינו יחד, בסוף הרגשנו שכל אחד מתפצל למקום אחר, אז בצורה טבעית זה קורה לי במוזיקה. פעם ההשוואה הזאת הייתה בלתי נמנעת כי נועה ואני היינו יחד, וזה בסדר אבל אני לא מרגיש שהיינו דומים בכלל. לא במוזיקה ולא כבני־אדם".
× × ×
בספטמבר האחרון האיזון הופר. קירל ומרגי, אולי הפאוור־קאפל הכי גדול כאן בתקופה הזאת, הסעירו את המדינה בהודעה משותפת על פרידה אחרי שלוש שנים. הסטוריז המתואמים היטב הגיעו אחרי גלים של שמועות על סיום הקשר, שחדרו היטב לתוך הזוגיות וידעו לטלטל אותה בווליום גבוה במיוחד. "זה בול ככה", הוא מהרהר בקול. "היינו במצב שבו שנינו מרגישים שהקשר כבר לא כמו שהוא היה, אבל היה לנו גם הרבה כבוד למערכת היחסים הזאת והיא הייתה מאוד חשובה לנו אז ניסינו לתקן אותה".
אבל הרעש בחוץ חזק.
"מאוד. אנשים מגיעים ואומרים לך, 'אתם כבר לא ביחד', ואז אתה מנסה לומר שאתם ביחד, כשאתה עובד על מערכת היחסים ומנסה לסדר ולשפר את מה שצריך כדי להחזיק בה. בממד של הקהל שלנו השאלות הגיעו מדאגה כנה. אבל בממד התקשורתי הרגשנו באותה תקופה שמנסים לדלות מאיתנו מידע, להוציא דברים מהקשרם ולהוציא עוד סקופ חדש כל הזמן גם אם אין. השתדלנו לא לתת לזה מקום יותר מדי והצלחנו בסוף לקבל החלטה על מה שיעשה לנו יותר טוב. שזה שאנחנו כבר לא נהיה ביחד יותר, אבל זה היה קשה כי יש דברים שאתה בכלל לא מצפה להם".
מה למשל?
"כשהקשר היה בימים האחרונים שלו, שנינו טסנו לארצות־הברית. זה היה שלב מאוד מוזר, אחד הרגעים הכי לא נעימים שחווינו אבר, אני וגם היא בצד שלה. היינו שנינו בשדה התעופה, באותו זמן, בדרך לארצות־הברית. נועה למיאמי, אני ללוס־אנג'לס. שנינו הגענו לשדה התעופה כשאנחנו בסוג של הפסקה בקשר, אבל בוא, אין כזה דבר 'הפסקה' באמת, ובאותו יום לא ממש יכולנו לראות אחד את השני בשדה".
כי?
"אולי גם מהמחשבה שיראו אותנו ביחד, כשאנחנו לא ממש ביחד, ולא נרגיש שזה כן ונכון. כן הסתמסנו קצת שם. זה היה בעיקר לא נעים ששנינו נמצאים באותו מקום וזה פתאום לא מרגיש טבעי בכלל שניפגש ככה סתם בנתב"ג. אז פשוט טסנו כל אחד לדרך שלו".
וההמשך נכתב בסטוריז מתואמים.
"כשהגענו לארצות־הברית דיברנו בטלפון, סיכמנו שאת כל הצ'אנסים כבר נתנו לזוגיות שלנו ושאנחנו מבינים שעדיף לכל אחד מאיתנו להיות בנפרד. אמרנו שעכשיו, אחרי השיחה הזאת, מגיע הממד התקשורתי. סיכמנו שנעלה סטורי ביחד בעוד עשר דקות, שבו אנחנו נספר לכולם. אני חושב שזה היה הכי נכון לעשות, בטח אחרי שניסינו לתקן כאמור את הקשר, אבל לפעמים אין מה לתקן".
למה?
"תראה, באיזשהו שלב בכל מערכת יחסים, זוגית רומנטית או גם מקצועית, יש את הרגע שבו אתה בוחן אם יש כאן יותר יתרונות או יותר חסרונות. בהתחלה הרגשנו שאנחנו עוזרים ותומכים אחד בשני וכיף לנו ביחד. לקראת הסוף כמעט לא היה את התחושות האלה. החיים הובילו אותנו למצב שאנחנו מתבגרים והולכים למקומות אחרים ורוצים דברים אחרים. היה לנו טעם שונה בהרבה דברים, גם במוזיקה, גם בבחירות של איך להתייחס לדברים, בגישות לכל מיני נקודות בחיים".
אולי גם יש הקלה שאתם כבר לא במעמד של הזוג של המדינה?
"כן, יש הקלה. בכללי, אני חושב שהדבר הכי חשוב שיצא לי מהדבר הזה הוא שלמדתי יותר על מי אני הלאה. יש לי כבוד לעבר ואני שמח על מה שהיה, אבל יאללה, בוא נדבר על ההווה".
איך התייחסת לטענה בזמנו שהזוגיות הזאת מחזיקה מעמד כי היא טובה ליחסי הציבור של שניכם?
"תעשה לי טובה, לא יכול לשמוע את הדבר הזה יותר. אני מקיא מזה. מי שאומר דבר כזה הוא מנותק מהמציאות בכל צורה שאפשר. זה גם לא מרגיש לי משהו הגיוני לומר ברגע שאתה מכיר כל אחד מאיתנו".
מהטענה הזאת גם הגיעו השמועות על פירוק הזוגיות. ההסבר היה שאתם לא מכריזים על הפרידה, למרות שקרתה, כי זה לא ממש טוב לקריירה.
"עובדה שלא אמרנו שאנחנו ביחד כשלא היינו ביחד. העניין של הזוגיות שלנו והממדים הציבוריים והאישיים שלה הוא משהו ששמנו לב אליו תמיד, כדי שלא יחדור מבחוץ וישפיע עלינו. אם הצלחנו להיות אחד עם השני שלוש שנים, ברמה שבה הזוגיות שלנו הייתה לא רק שלנו אלא של כל המדינה - זה אומר שידענו לטפל בדברים שלנו בצורה בוגרת".
בכית ביום שאחרי?
"היו הרבה דמעות במהלך הפרידה עצמה, התהליך הזה קשה. זה חרא, כן? סלח לי על המילה. זו תקופה שאתה לא רוצה לחוות. קצת אחר כך, מה שהופתעתי לגלות שהרגשתי, ולא ציפיתי שארגיש ככה, זה שהייתה הקלה מאוד גדולה, בצורה הכי כנה שיש. כמו כל פרידה זה היה דבר רע שיושב עליך, וברגע שהוא לא שם והדבר הוחלט, איך לך יותר במה להילחם. זו ההקלה: המלחמה נגמרה".
אבל מרגי לא חלם שהוא ייקלע לקרב אחר מול בת הזוג לשעבר. סמוך לפרידה, עלתה פרסומת לחברת yes בכיכובה של קירל עם כוכב הפופ הלטיני לונאי, שדומה מאוד למרגי. הוא נותר נדהם.
"ראיתי את הפרסומת כמו שאתה ראית אותה, בטלוויזיה. אז קודם כל הייתי מאוד מופתע, כי בעולם שלי הדבר הזה לפחות היה צריך להיות מתואם איתי ולהגיד לי שזה הולך לקרות. אם כבר מנסים לקחת את הסיפור האישי שלנו לדבר כזה יחצני, המעט כבוד שהיה צריך לדעתי זה לדבר איתי לפני שהפרסומת משודרת לכל המדינה. אבל זה לא קרה, והופתעתי מאוד".
אמרת את זה לנועה?
"לא. אמרתי את זה בצורה הכי יפה ופתוחה שיכולה להיות, בסטורי שכוון גם לנועה. הרבה אנשים מכל התחומים, גם הקהל שלי, גם התקשורת, גם אנשים קרובים אליי, שאלו מה אני מרגיש והרגשתי צורך להחזיר לכולם תשובה, ודרך הסטורי זה היה הכי קל. בעיקר פשוט לא הערכתי את הבחירה הזאת שלה. צריך איזון בין הממד היחצני ולקדם איזה משהו בשביל כסף, לבין זה שבסוף חווינו שלוש שנים יחד. אז מה אם זה נגמר? לא צריך להשתמש בזה, לא משנה מה נותנים בתמורה. זו בחירה שבגדול לא הייתי עושה בחיים. אני לא יודע בדיוק מה היה שם עם נועה, אבל אין סיטואציה בעולם שהייתה צריכה לגרום לה להגיד כן לדבר כזה".
נפגעת?
"כן, מאוד. בעיקר היה לי מאוד תמוה ומוזר ולא הבנתי איך אפשר לעשות דבר כזה, אבל בסדר. אני יודע שכל דבר כזה בסוף מעכב אותי אם אני מתרכז בו יותר מדי".
שקלתם גם להגיש תביעה לבית המשפט.
"יכולתי לתבוע, והציעו לי לתבוע בהרבה כסף את yes. אבל לא רציתי להיכנס לשום תהליך משפטי מול נועה, כי יש לי כבוד למה שהיה לנו. בחרתי שלא להמשיך להתעסק בדבר הזה שהוא מאוד שלילי, ואם אני אתעסק איתו הוא רק יישאר בחיים יותר זמן".
אחרי שנועה הבינה שנפגעת, היא התנצלה?
"לא, לא התקשרה".
דיברתם מאז?
"לא".
למה?
"לא יודע, לא הרגשתי שיש לי משהו שלא אמרתי לה, גם לא הרגשתי צורך להתקשר. ואם היא לא הרגישה צורך להתנצל, זה שלה. לדעתי היא הייתה צריכה להתנצל, זה המינימום".
היא סיפרה כאן שכן התקשרה לעדכן אותך על השמועות לגבי בן זוגה החדש.
"היא שלחה לי הודעה: 'חשוב לי להדגיש שאני ממש לא יוצאת עם אף אחד'. עניתי לה: 'אלה החיים שלך, מקווה שאת בטוב. מה שתבחרי, העיקר שתהיי מאושרת'".
כשידעת שהיא בזוגיות חדשה, כאב קצת שהיא כבר התקדמה הלאה?
"להפך. שמחתי לראות שהיא במקום טוב. זה נשמע כאילו שאני מוכר עכשיו איזה משהו לא נכון, אבל בשיא הכנות - זה בדיוק מה שאני מרגיש. יותר מזה, כעסתי על אלה שאמרו על נועה שהיא עברה מהר מדי. אני לא מבין מה זה אומר. אתה לפעמים פוגש בן־אדם, מתאהב - וזהו. ואני מקווה שזה יהיה הראיון האחרון שבו ישאלו אותי עליה. מעריך את העבר אבל לא הייתי רוצה שישאלו אותי עליו בכל ראיון".
× × ×
ההווה של מרגי נמצא כרגע בלוס־אנג'לס והעתיד נראה מאוד מבטיח. הוא כולל את חוזה ההקלטות של מרגי עם המיליארדר חיים סבן שהביא אותו לעבוד באולפנים בהוליווד עם טובי המפיקים בעולם: כאלה שעבדו עם ריהאנה, ביונסה, דרייק וג'סטין ביבר. מרגי הקליט כבר עשרות שירים, עובד על חומרים נוספים ובהתאם להחלטות שיקבל עם האמריקאים, יצלם גם את הקליפים לקראת השירים הראשונים שייצאו לשוק הבינלאומי, כנראה במהלך השנה. "הרגעים שזה מהמם אותי מגיעים אחרי. באולפן, ברגע שזה נוגע למוזיקה, אני מפוקס מאוד, יודע מה אני רוצה ותמיד אומר להם. כשאני מסתכל על זה מהצד, אני אומר לעצמי, 'וואו, איזה מדהים היה לעבוד איתו, הבן־אדם עשה דברים שגדלתי עליהם'".
לא שאני רוצה להוריד, אבל הסצנה הבינלאומית הרבה יותר עמוסה וקשה לתחרות מאשר בישראל. אתה יכול לראות אצל סטטיק ובן־אל, גם אצל נועה, כמה קשה לתפוס עם שיר מסוים.
"הדבר הראשון שעולה לי בראש כשאתה אומר את זה עכשיו, הוא שבאיזשהו מקום אני רוצה קצת לגונן, לא רק על סטטיק ובן־אל או על נועה, אלא על כל אמן ישראלי שייצא לעולם. הדבר הזה הוא תהליך ארוך־ארוך עד שבכלל מישהו יגיע ללאהוב את השירים שלך ולבוא להופעה שלך. זה שאנחנו מי שאנחנו בישראל, ממש לא אומר שמישהו ירצה לבוא לשמוע אותנו בחו"ל".
יכול להיות שתעזוב את הארץ?
"בסוף יכול להיות שאצטרך להיות בלוס־אנג'לס יותר ממה שאני נמצא בה עכשיו אבל לעולם לא אעזוב בלב, עד כמה שזה נשמע עכשיו קיטשי. אני אחלק את הזמן בגלל הקהל וכמות העבודה שיש לי בישראל, כך שתמיד אהיה על הקו. המשפחה שלי בישראל והבית שלי בישראל. אז לא חושב שאי פעם אהיה רק פה, אבל ככל שתהיה יותר עבודה בחו"ל, ברור שאגור פה יותר".
פורסם לאחרונה שעברת לגור לבד בתל־אביב. איך זה לגור לבד לראשונה?
"לעזוב את הבית של ההורים היה ביג דיל גם בארץ, אבל אני לא מרגיש בודד, תמיד מוקף בהרבה אנשים שעוזרים לי ואיתי. זה היה משהו שצריך כבר לקרות. אני נהנה גם מהלבד, מזכיר לי את התקופה שבה קיבלתי רישיון והרגשתי שיש לי טיל ואני יכול להגיע לאן שאני רוצה. לפעמים אני אומר, איך יכולתי לחיות לא לבד לפני זה, למרות שגם אז היה לי טוב".
כי?
"פתאום אני יכול להזמין חברים ולשבת עד מאוחר ולדבר בלי לחשוב על כל דבר אחר. כשחייתי בבית של ההורים, הייתי נורא מבולגן בחדר שלי. לא הייתי מסדר כלום. עכשיו מי יעשה את זה חוץ ממני? אני קצת דוגל בשיטה של כל פעם לסדר קצת. זה גם משהו שבא עם הרווקות פתאום. זה כיף, חופש, מסעיר, חלק מהתהליך".
התקופה הזאת מוצאת אותו גם מקבל את תואר הרווק הנחשק במדינה של Pplus. "ואני קודם כל מאוד מוחמא. אני גם נבוך מזה וגם מבסוט, כי זה נראה לי תואר מגניב. שמע, קודם זה הרגיש 'הזוג של המדינה', עכשיו 'הרווק של המדינה', אבל אני בסוף 'הרווק שלי' כי אלה בסוף החיים שלי ואני בוחר בהם כרגע להיות רווק".
מתחילות איתך הרבה?
"אשקר אם אגיד שלא. זה קורה בעיקר באינסטגרם כי זה הכי קל וכל אחת יכולה לשלוח הודעה, אבל קשה לי דרך האינסטגרם ואני מעדיף להתחיל משהו חדש בחיים האמיתיים, לא דרך מסכים. אבל כרגע החיים שלי כיפיים ואני נהנה ויוצא עם חברים ומבלה. משאיר את כל האופציות פתוחות, אין לי שום כללים מקובעים לגבי מה צריכה להיות מערכת היחסים הבאה".
איך זה שדלפו תמונות שבהן אתה מתנשק עם הדוגמנית מאיה קיי כחלק משיר חדש?
"הודלפו חלקים מקליפ שהולך לצאת. אנשי היח"צ לא הדליפו, אלא כנראה עובדים בהפקה ואני כעסתי שזה הודלף כי יצרתי מבחינתי אמינות מסוימת מול הקהל שלי. ישר שלחנו הודעה לכל הצוות שהיה חלק מהקליפ עם בקשה להפסיק להדליף. שום דבר לא היה מודלף מטעמנו בלי תיאום איתי, זה לא הגיוני בשום עולם, וזו בגידה".
יצא לי לראיין את מרגי בעבר. אז הוא חשב כמה פעמים כמעט על כל משפט תשובה, צעד בזהירות ממילה למילה. ניכר ששבשנים האחרונות הוא התבגר והגיע לבשלות שמתבטאת גם בפתיחות שלו. "אני מרגיש היום הרבה יותר פתוח. מרגיש נוח לחשוף את עצמי. זה משהו שמתפתח משנה לשנה. זה קרה גם במוזיקה, באיך שאני מתייחס לדברים. בסוף אתה מדבר על בן־אדם שבתחילת הדרך נכנס לאיזו מערבולת".
תגדיר מערבולת.
"המערבולת הזאת יכולה להיות התעשייה, הציפיות של האנשים, הרבה דברים שהם לא הבחירות שלי לאיך אני רוצה לנהל את הדברים, כל מיני דחיפות. זה יכול להיות צוותי הניהול שלי, התקשורת, הקהל שרוצה להיט אחרי להיט. אלה מלא לחצים שטבעיים ברגע שאתה נכנס לתהליך הזה. על אחת כמה וכמה אחרי 'הכוכב הבא', כשעוד לא הוצאתי כלום וכבר היו ציפיות לגביי".
זוכר סיטואציה מסוימת?
"נניח כשהשיר 'הזוג הזה' יצא. באופן אישי עשיתי משהו שאני אוהב אבל לא ציפיתי שיתפוצץ ברמה כזו. לא היה כמעט בן־אדם שלא הכיר את השיר הזה. זה שם אותי במקום אחר מיד, במקום שבו אני אמן לגיטימי שיש לו שיר שכל המדינה מכירה. חשבתי, מה אני עושה מכאן והלאה? אז הוצאתי מיני־אלבום עם שירים שגם לא היו להיטים".
כי?
"מרגיש שהרבה מזה היה פחד שלי שאצטרך להיכנס לתוך משבצת של מישהו שצריך לעשות רק להיטים. זה לא הייתי אני ולא הרגשתי שאני מוכן להיות בפוזיציה הזאת. הרגשתי שמה שאני מגדיר שיר מדהים ומה שרוב הקהל יגדיר, לא יהיה אותו דבר. באו לחצים אחרי 'הזוג הזה' שאעשה עוד משהו גדול, בעיקר מהקהל. אבל ברגע שחשבתי על זה שאני רוצה להיות פה אמן שנשאר לאורך זמן, הבנתי שהדרך שלי לעשות את זה תהיה כמו שאני רוצה אותה. להוכיח לכולם שמרגי זה עוד, זה לא רק 'הזוג הזה'".
איך עומדים על שלך מול כל הלחצים?
"אני מאוד פייטר ברגע שזה נוגע לדברים שאני מאמין בהם. הדעה שלי בדרך כלל היא משהו שאף אחד לא יזיז אותי ממנו. לא אעשה שום דבר שאני לא אחליט בסוף שהוא נכון. הרי הלחצים האלה מגיעים בכל דבר, מהאלבום ועד פוסטר להופעה. היה עיצוב מסוים לפוסטר שביטלתי לפני הופעה. ישבתי עם אבא שלי כדי לעצב יחד מאפס כדי שזה יתאר אותי יותר טוב".
אתה יכול להפסיד בתהליך הזה את הקהל הצעיר. חושש?
"ממש לא. נורא מרגש אותי לראות שהמוזיקה שלי פונה לכולם ככל שאני מתבגר. בתגובות דרך האינסטגרם שלי הכמות כבר שווה בין אנשים שהם בגילי 20־30 פלוס ו־18 פלוס. יצא לי לא מזמן להסתכל על האודישן שלי ב'כוכב הבא' ומרגי ההוא הרגיש לי כמו בן־אדם אחר לגמרי, אבל היה שם דבר אחד שאני מאוד מתחבר אליו גם היום: אתה רואה איך הבמה מתפוצצת, הקהל צורח, השופטים כולם מצביעים כחול ועומדים על הרגליים, וככל שזה קורה אני יותר מרוכז במוזיקה עצמה. זו מטפורה לאיך שאני מתמודד עם הקריירה. ככל שהיא נהיית יותר גדולה, ככה אני יותר מתרכז במוזיקה, נשאר כולי בה, אותנטי".
מתי הרגשת שאתה פחות אותנטי? אולי בפסטיגל?
"בפסטיגל באמת היו רגעים כאלה, לפעמים הייתי צריך לשיר כל מיני שירים שפחות התחברתי אליהם, אבל בסוף נהניתי, זה משחק ולא שהיה לי קשה או שזה השפיע עליי בצורה שלילית. אני זוכר את הפסטיגל כחוויה טובה ובסוף הכרתי שם את נועה וראיתי קהל של אלפים כל יום".
תעשה עוד כאלה?
"לעולם לא אומר לא, לך תדע. אבל כרגע אין לי תכנון לזה כי יש דברים אחרים שאני מנסה להשיג".
ראיתי שפגשת לא מזמן את לאונרדו דיקפריו.
"זה היה באחת המסעדות בעיר של צירופי המקרים הזאת. ישבנו במסעדה, הוא ישב בשולחן לידנו ואחד החברים הכיר בינינו. הציגו לו אותי, אמרו, 'כוכב גדול בישראל'. הוא היה הכי חמוד ועם גישה מאוד כיפית".
מניח שלא שאלת על בר רפאלי.
צוחק. "לא, לא".
אגב, לא קראתי עליך בהקשר של הקורונה אף פעם.
"בצדק, חמקתי מזה כמו איילה ביער".
ונועה קירל קיבלה פעמיים.
"טוב, היא בכל המדינה".
