דג זהב
ביום שאחרי כניסתה של מסעדת הדגים האשדודית "פסקדו" לרשימה של 50 המסעדות הטובות במזרח התיכון, הטלפון במקום לא מפסיק לצלצל והמארחת נאלצת לאכזב את הלקוחות שהגיעו בלי הזמנה מראש • תושבי אשדוד והסביבה לא הופתעו מהתואר היוקרתי שנוסף למסעדה הוותיקה, אבל הצוות עדיין לא התרגל למעמד החדש שהציב אותם על המפה הקולינרית • “עד שקיבלתי את ההודעה בחיים לא חלמתי שאהיה חלק מהתחרות הזו”, אמר אתמול השף יחי זינו, “זכינו, הגענו למקום מכובד, ואני עדיין לא מאמין. זה הישג ענק” • ביקור במסעדה שעשתה כבוד לאשדוד
באחד הימים השנה, איש אינו יודע בדיוק איך ומתי, נכנסה חוליית מבקרי קולינריה אל מסעדת הדגים "פסקדו" באשדוד, התיישבה בין הלקוחות והזמינה מכל הבא ליד. צוות המלצרים והשף קיבלו אותם כמו שהם מקבלים כל לקוח, בהרבה אהבה וחיוך גדול, והגישו להם את המנות. כשאותם מבקרי מזון יצאו משם כעבור זמן, שבעים וטובי לב, היה זה רגע מכונן עבור המסעדה האשדודית האנונימית כמעט – בזמן שהבעלים ואנשי הצוות כלל לא היו מודעים לו.
לשולחנם הוגשה מנת הדגל "ילו פין" – נתחי דג טונה בחליטת שמן וצ'ילי, מוגשת על מצע של חלה, עם חציל, מיונז ומעט כוסברה. הוגשו להם גם "כנף מוסר", דניס אסייתי ולברק פשוט, כשאת כל המנות ליווה מגוון ענק של סלטים צבעוניים וטריים. כל אלו יחד סללו למסעדת הדגים הפריפריאלית את הדרך לתואר הנחשק: אחת מ־50 המסעדות הטובות במזרח התיכון. את התואר קיבלה פסקדו, שבבעלות ערן ז'נו והשף יחי זינו, כשדורגה במקום ה־24 בתחרות היוקרתית שנערכה באבו־דאבי.
"עד שקיבלתי את ההודעה בחיים לא חלמתי שאגיע להיות חלק מהתחרות הזו", אמר אתמול זינו הנרגש, "זכינו, הגענו למקום מכובד, ואני עדיין לא מאמין. זה מרגש אותי וזה הישג ענק".
הטלפון במסעדה שעל החוף באשדוד לא הפסיק אתמול לצלצל, והמקום היה מלא בלקוחות. אחראית המשמרת, מישל פלדמן (23), עמדה בכניסה. כבר ארבע שנים שהיא עובדת בפסקדו, ובקרוב תתחיל ללמוד הנדסת תעשייה וניהול. היא רגילה לימי עבודה עמוסים במסעדה, אבל תשומת הלב הבלתי פוסקת ומבול הטלפונים למסעדה לא איפשרו לה רגע לנשום. "משעות הבוקר אנחנו מלאים עד אפס מקום. אין שולחן אחד פנוי. אני נאלצת לדחות בנימוס את כל מי שמגיע. זה ממש לא נעים אבל אין לי ברירה. פתחנו שלושה קווים להזמנות בגלל העומס, ויש עוד עובדת אחת שמקבלת טלפונים בבית ועושה הזמנות".

מסעדת הדגים פסקדו באשדוד קיימת כבר 13 שנים, ואם תשאלו את תושבי אשדוד והסביבה, הרי שאיש לא מופתע מזכייתה בתחרות "50 המסעדות הטובות" במזרח התיכון של סן פלגרינו. אלא שכעת המסעדה קיבלה חותמת בינלאומית. מסעדה שרחוקה מהסצנה הקולינרית התל־אביבית, נטולת פרסומים וקידומים באינטרנט, עם שף שהוא בן למשפחת דייגים, עשתה את הבלתי ייאמן והשאירה מאחור את כל המסעדות המוכרות באזור, כולל מסעדות איראניות שהתמודדו בתחרות – מה שהופך את הזכייה שלה לסוג של הישג מדיני.
"זה סיפור של ניצחון לפריפריה", אומר בגאווה דור כוכנוביץ (33), מנהל המסעדה מיומה הראשון. "אנחנו כאן במסעדה – כל אנשי הצוות, המלצרים, הברמנים, עובדי המטבח – מסתכלים על החיים באהבה ובכבוד, ומאמינים שהחיים מחזירים לנו אהבה וכבוד. זה סוד הקסם שלנו. ככה יחי זינו השף לימד אותנו את העבודה. הכל מתחיל מהטריות של הדגים, מהאיכות, מחומרי הגלם. אנחנו לא מתפשרים באיכות. ואנחנו גם לא מתביישים לומר שאנחנו מסעדה מעט יקרה, אבל מי שאוכל כאן מקבל המון ומרגיש שזה היה שווה כל שקל שהוא הוציא. אנחנו מסיימים יום עבודה עם בערך 70 שולחנות מלאים, מהבוקר עד חצות. אני כמעט שלא מקדם את המסעדה ברשתות החברתיות או בפרסומים, אנשים מגיעים לכאן כי השם שלנו עובר מפה לאוזן. זו בעיניי הדרך הטובה ביותר, ועובדה שזה מצליח".
שלשום בערב הם צפו בתחרות, שהועברה אליהם בשידור חי דרך הטלפון הסלולרי של דור. "התאספנו כולנו במטבח ואז הכריזו שהמסעדה שלנו זכתה. אתה לא מבין מה הלך כאן, איזו שמחה הייתה במטבח. הלקוחות שישבו מחאו לנו כפיים, הצוותים קפצו מאושר. אמרתי לצוות המלצרים – קדימה חברים, לחלק צ'ייסרים לכולם על חשבון הבית. זו הייתה חגיגה. אני לא בן אדם שנוהג להתרגש יותר מדי, אבל ברגע שהכריזו את השם פסקדו עברה בי צמרמורת. עד עכשיו לא נרגעתי מזה. העובדה שאנחנו מסעדה מאשדוד, שמתמודדת בתחרות מול מסעדות באיכות גבוהה באזור המרכז ות"א, והגענו להכרה כזאת מכובדת – זה אומר עלינו הכל".