שומרי היערות
ונדליזם, כריתת עצים למסחר והשלכת פסולת הם רק חלק מהתופעות שאיתן מתמודד צוות יחידת הפיקוח והתצפיתנים של קק"ל. בין טכנולוגיות מתקדמות מצד אחד לעבריינים מתוחכמים מצד שני, הם קופצים מזירה לזירה ולא מתכוונים להרים ידיים במאבק שלעיתים נראה סיזיפי. "היער הוא הבית שלי, זה לא נתפס איך אנשים מתנהגים אליו", אומר מוחמד חביבאללה, "אני עוצר אנשים מהכפר שלי, שונאים אותי שם, אבל אני עושה מה שצריך כדי להגן על האדמה"
אמצע השבוע, תשע בבוקר, הגליל התחתון. ירון לוי, פקח של יחידת הפיקוח והתצפיתנים המיוחדת של קק"ל, מקבל קריאה מיידית לבוא ליער ציפורי. יחד עם הצוות שלו אנחנו עולים על הג'יפים המצוידים וקופצים לנקודת הקריאה, בפאתי היער השומם מאדם. ממרחק מתגלה זירת האירוע: שישה עצי ברוש, עצומים ומרהיבים ביופיים, שוכבים על האדמה. נראה שנכרתו בחופזה. מסביב דממה, מלבד עדר קטן של פרות שלא מבינות על מה המהומה. הפקחים עדיין בשקט, נדהמים מהמתרחש.
"כרתו פה שישה עצי ברוש", אומר לוי. "בא מישהו במהלך היום, הפיל את העצים, בפעם הבאה הוא יבוא שוב כדי לחלק אותם ולנקות אותם, ואז בלילה אחר הוא יבוא כדי לאסוף אותם. כל קוב עץ שווה 500 שקל, כל הכריתות פה זה 3,000 שקל בערך, וכל זה בשעה עבודה. הכריתה הזו קרתה ככל הנראה כבר לפני כמה שבועות. עכשיו ימקמו פה מצלמה, וכשמישהו יבוא לאסוף את העצים הכרותים אנחנו נתעד אותו בזמן אמת ונפליל אותו".
תוך כדי השיחה, לוי מראה לי תמונות שלנו בזירה שהוא מקבל בזמן אמת לנייד. "הנה, יש פה כבר מצלמה נסתרת שלנו, והיא קולטת אותנו באזור. גם אם תנסי את לא תמצאי אותה בחיים".
למה הם עושים את זה?
"גם בשביל למכור אבל לא רק. יש הרבה כריתות שהם פגיעה בסמלי מדינה. ביער הזה הפילו בשנה שעברה 15 עצי אורן. לא לקחו אותם. רק לשם הפגיעה. זה אזור קשה, סובב נצרת, ואדי ערה, שיש סביבו המון כפרים. הוא נחשב למערב הפרוע של המדינה, כל יום יש עשרות התפרעויות ואנחנו עושים הכל, בעזרת כל האמצעים, כדי להילחם בעבריינות".
בכל זמן ובכל מקום
אנחנו מתלווים ליחידת הפיקוח והתצפיתנים של קק"ל שפועלת במטרה לאתר מפגעים ביערות על ידי שימוש באמצעי טכנולוגיה חדשניים. היחידה מונה מספר מסווג של חברי צוות, רובם יוצאי יחידות מובחרות, שמשתמשים במערך טכנולוגי יחיד מסוגו שמאפשר לאתר, לתעד ולמפות מפגעים כגון הצתות, בלוני תבערה, ונדליזם ועבירות פליליות אחרות שמתרחשות בשטחי היערות. הכוח, שמכונה בקק"ל "סיירת מטכ"ל של השטחים הפתוחים", עובד בשיתוף פעולה מלא עם יחידות אכיפה מקבילות - כבאות והצלה, משטרה ומג"ב - ומצליח לזהות מפגעים במרחקים של עד 30 קילומטר.
המערך, שמופעל בכל הארץ 24/7 ובכל תנאי מזג אוויר, כולל תצפית בעזרת "תנשמות" - מערכת המבוססת על יחידה אווירית קשורה, שמצוידת במצלמות תרמיות שמאפשרות ראיית יום ולילה ב-360 מעלות, ו"תרנים" - מערכות הרמה שמצוידות גם הן במצלמות, כולל תאורת IR ורחפנים.
"אנחנו מתעסקים בכל מה שחריג ביער", מסביר חיים טפרברג, מנהל יחידת הפיקוח והתצפיתנים, שנמצא איתנו היום בשטח. "התפקיד שלנו ביחידת הפיקוח הוא 'שמירה על מקרקעי הייעור ומחובריו', שזה אומר: עצים, מתקנים בשטח, וכל מה שמחובר לקרקע. הסגות גבול זה הטופ שלנו - אנשים שבונים סככות, בתים, גדרות, מתרחבים ופולשים לקרקע של המדינה. אנחנו מפנים בעצמנו, אחרי הליך משפטי כמובן, ועושים מה שאפשר. היחידה מנהלת שני מיליון דונם של מקרקעי ייעור ויש הרבה פשיעה בכל הארץ - כריתות, פסולת, פלישות עדר. אנחנו בכל מקום בכל זמן נתון, עם פקחים, ובנוסף מרשתים את היערות עם מערכים טכנולוגיים. חשוב להבין שהיער הוא חממה לפעילות עבריינית. העבודה של הפקחים פה היא שליחות אמיתית".
בעודנו מדברים, מתקבלת קריאה לנקודה הבאה, בקצה השני של יער ציפורי. בהגעה לנקודה שהוקפצנו אליה מתגלה ערמת זבל ענקית שהופכת את היער לאתר פסולת של ממש, עם אסלות שבורות, ספות קרועות ואריחי קרמיקה גדולים. "זו ערמה שיש פה כבר המון שנים, אבל אנחנו לא מצליחים לתפוס על חם את מי שזורק", אומר ירון. "התקנו פה מצלמה ומאז אנחנו מחכים לתפוס אותו. לפעמים אנחנו הפקחים מפשפשים בזבל, מחפשים טפסים, משהו מזהה. פעם במקום דומה לזה מצאתי דואר, וככה ידעתי את שם האדם והצלחתי להפליל אותו. השלכת פסולת זו מכת מדינה שצריך להתמודד איתה כל הזמן. היום לשפוך במטמנה פסולת בניין זה אלף שקל למשאית. אז מה עושים? פונים ימינה ליער ומפזרים שם, וככה חוסכים הרבה כסף. אבל יש גם הצלחות, למשל אסי פדידה (אחד הפקחים שאיתנו בצוות) תפס על חם טריילרים עצומים שופכים זבל ביער חולדה והמשטרה קנסה אותם".
מה העבריינות הכי שכיחה באזור?
"זה לפי עונות", מסביר חיים. "עכשיו זו עונת הכריתות, כי עכשיו יש מחיר טוב לעץ, ובנוסף משתמשים בהם גם בתנורים בבית. כריתות למסחר מהוות 90 אחוז מהגנבות. הגנבים הגדולים כורתים כל השנה, יותר מאלף קוב, ואז מפרסמים בפייסבוק ושם אנחנו מאתרים אותם. אם אנחנו תופסים כריתה על חם זה 7,500 קנס לכל עץ. אבל אם נופל עץ באופן טבעי פונים לקרן קיימת, ואנחנו מוסרים עצים חופשי. לפני שבועיים מישהו קיבל מאיתנו שישה קוב של עצים כרותים, זה נקרא "אישור נטילה" אם העץ על הרצפה ואפשר לאסוף באישורנו. זו עוד דרך לצמצם את הגנבות".
מתי הם מגיעים לבצע את הכריתות?
"רוב העבריינות קורית לפני יום עבודה, בבוקר מוקדם, או לקראת החשכה אחרי שסיימו לעבוד" אומר פדידה הפקח. "יש באזור שלנו אדם ששנים מתעסק בעץ, שלושה דורות של כורתים, הוא מתפרנס רק מגנבות וכריתות עצים. הוא היה מגיע ממש מוקדם בבוקר וממש מאוחר בלילה, בשעות שבקושי יש תנועה. הבנו את זה, מיקמנו אמצעים והמצלמה שלנו תפסה אותו. הזעיקו אותי, הגענו עם המשטרה ותפסנו אותו על חם. כל הציוד שלו הוחרם וכמובן שהוא נקנס בהמון כסף".
הצוות מספר שככל שהיחידה מתקדמת באמצעים שלה, כך גם העבריינים. "הם ממש חכמים", ממשיך ירון. "יש כאלה שאפילו השקיעו במצלמות, רחפנים, הכל כדי שלא להיתפס. החוכמה האמיתית היא להשיג משתפי פעולה. אנשים שיודעים שחבר'ה מהאזור שלהם יוצאים לכרות או לשפוך זבל ומדווחים לנו. המודיעין שלנו עשיר וכל יום יש המון עבודה. רוב המשת"פים הם כאלה שאנחנו תופסים ואז משכנעים אותם שבמקום לשלם קנס, ניתן להם עצים ונבטל להם את הדוח. יש לי מישהו קבוע שהוא עוזר שלי ובעזרתו אנחנו תופסים הרבה. אנחנו לא עוצרים פיזית. אנחנו יכולים, יש לנו נשק ואמצעים, אבל כדי לא להגיע לעימות פיזי מיד קוראים למג"ב או לניידת משטרה".
משתכרים והורסים
אחת התופעות הכי קשות שאיתה מתמודדים הפקחים, ושהתעצמה במיוחד בתקופת הקורונה והסגרים, היא הוונדליזם שמתרחש ביערות. "באים חבר'ה בלילה, שותים, מסטולים, ועוקרים שולחנות של קק"ל", אומר מוחמד חביבאללה, עוזר פקח בגליל התחתון בשמונה השנים האחרונות. "הם משחיתים את העצים מסביב כדי להדליק מדורה, מביאים טרקטור ועוקרים שולחן מבטון. יש חניונים של קק"ל שהורסים בהם 200 שולחנות בשנה. אנשים אין להם מה לעשות במהלך היום, אז בלילה הם ביערות, עושים בלגן. זו באמת מכה ארצית. עוד תופעה קשה היא שהכפרים הערבים בסביבה שוחטים כבשים בחתונות, ואז שופכים את הפגרים ביערות. זה יוצר מלא זיהומים".
מוחמד הוא דור ממשיך לאבא שהיה שומר יערות באזור. העבודה שלו בקק"ל היא שליחות עצומה מבחינתו, ולא קשה להבחין שמהרגע שהוקפצנו לזירת כריתת העצים העיניים שלו מבריקות מדמעות. "כל החיים חלמתי על קק"ל" הוא מספר. "אבא שלי היה לוקח אותי פה לטייל כל יום, לימד אותי סוגי עצים, היער הוא הבית שלי. זה לא נתפס איך אנשים מתנהגים אליו. אני קשור לקרקע, בכל אירוע כזה אני מקבל התקף לב. זו האדמה שלנו, של המדינה. לפני כמה שבועות הייתה כריתת עצים גדולה שלא הצלחנו לתפוס, לקחתי את זה כל כך קשה, פשוט בכיתי, לא הפסקתי לבכות. אם אין לך כזו תחושת שליחות אז אין לך מה לחפש בקק"ל כי אתה לא תעשה את העבודה טוב. אני פה מלמד את החברה הערבית, עוצר אנשים מהכפר שלי. שונאים אותי שם, אבל אני עושה מה שצריך כדי להגן על האדמה".
מהיער אנחנו ממשיכים לנקודה מוכרת שנקראת "גבעת חציר" חלק מיער כפר החורש. כאן אפשר לראות משפחה שגרה בשטח, שנמצא ממש בתוך היער, כשהעדר שלה מתפרש לכל עבר. ירון יורד מהג'יפ ומתחיל לצלם. "כאן התחלנו פעילות אכיפה ביוני 2019", הוא אומר. "יש פה משפחה עם שטח פרטי, מובלעת בתוך היער, הם פלשו עם העדר שלהם לשטחים ללא היתר. לא מדובר במספר קטן של פרות, 120 פרות שמשוטטות כל הזמן. זה עדר לא מוסדר על ידי המדינה, מה שאומר שיכול להיות שהפרות לא מחוסנות או לא עברו במשרד הבריאות וזה מסכן את הציבור. כל שטח שבו את רואה עדר אמור להיות מוסדר לפי חוק עם אישורים מהמדינה. בנוסף גם המתחם שלהם לא חוקי. הם גידרו את השטח שהוא של היער, הרגו את העצים, ייבשו אותם, כי בנו עליהם מכלאות בקר. נאבקנו בהם, הגענו כמה פעמים, התחלנו אכיפה, זה היה מאבק ארוך אבל לפני כמה חודשים הצלחנו להסדיר את העניינים איתם. מאז כל השטח מגודר, פורח, שתלנו עצים, הצלנו את היער ופתחנו עם המשפחה הזו דף חדש. עכשיו אנשים יכולים לחזור לטייל פה".
מה האירוע הכי מיוחד שהיה לכם?
"תפסנו לפני שנה ביער שודדי עתיקות", אומר ירון. "אחת החוליות המבוקשות בארץ. המערכת תפסה אותם בתוך מערה באזור ואדי ערה. הם גנבו מלא מטבעות. הכריזו על זה ברשות כמגה אירוע. הם נתפסו על ידי המערכות שלנו ובזכות זה יכולנו לעצור אותם".
מחוץ לאזורי היערות מחכה לנו טל גוטרמן, מפעיל מערך "התנשמת", ברכב ענק שממנו יוצאות כל מיני אנטנות. הוא נראה כמו הקאובוי של האזור, יושב שם ימים על גבי ימים, מתעד את המתרחש ביער, מצלם ומתצפת עד לרגע התפיסה של העבריינים. בעזרתו ובעזרת המערכות החדישות של קק"ל אפשר להפליל הרבה יותר עבריינים ולהילחם במערב הפרוע שנהיה ביערות. "אחת המערכות שהכי משתמשים בהן לאכיפה זה מערך התצפיות", מסביר טל מתוך הרכב. "על ידי תרני תצפית, רחפנים, שיוצאות מרכב מיוחד ומסווג. היא מגלה שרפות, גנבות, פעילויות שקורות ביער, הכל מהכל. המערכת מזהה אירוע, מתריעה לפקחים, ובמקביל שולחת רחפן בלי מגע ידי אדם. מגדירים לרחפן מה צריך לעשות בדיוק, הוא טס למשאית ששופכת פסולת, מצלם את המשאית, מצלם את מספר הרכב, מצלם את הפסולת והפנים של השופך וחוזר מיד לבייס שלו. בלי שום דבר שעשינו. ואז אנחנו מגיעים לנקודה עם ההוכחות ויכולים לקרוא לרשויות ולעצור את אותו אדם. המערכת הזו עונה על שלושה צרכים ולכן היא שוברת שוויון בשלושה פרמטרים - שטח, אנשים וטכנולוגיה. בעזרת שיתוף הפעולה בין הטכנולוגיה ואנשי השטח אנחנו יכולים לממש את היכולות המבצעיות והפיקוח, כולל יכולת חקירתית מצוינת שאפשר דרכה לזהות מעשים עד להפללה מלאה בבית משפט. אבל בלי כוח אדם כמו ירון, אסי, חיים ומוחמד, המערכת לא הייתה מצליחה אפילו לעשות אפילו מאית מזה". •
לפנייה לכתב/ת 
