אין חידוש, תרקדו

כשעלתה לאוויר לראשונה, בשנת 2005, 'רוקדים עם כוכבים' הייתה מהסנוניות של עידן הריאליטי־סלבס. לפני שכל תוכנית קיבלה גרסת אח"מים אחרי עונה־שתיים. לפני שכל סלב קיקיוני ביקש מהסוכן להשיג לו אודישן ל'מחוברים'. ולפני שמפורסמי ארצנו נשלחו לשחק כדורגל, להופיע כצוות בידור באילת או לחפש אהבה מול המצלמות. אם ככה, איזה מקום יש לה היום על המסך?

ובכן, במפתיע, דווקא העובדה ש'רוקדים' 2022 עברה שינוי קל בלבד בדרך לקאמבק הופכת אותה למוצר מרענן. היא מעוררת אמפתיה מסיבה די בלתי צפויה בהקשר של הז'אנר: טעם של פעם. ריאליטי מהעשור הראשון למילניום, כשישראל עוד לא צללה עמוק לתוך ביצה שכולה טראש וקליק בייט.

'רוקדים עם כוכבים' איננה תוכנית סנסציונית: היא חמודה, מחויכת, שמחה באופן כמעט רדיקלי. אין בה מועצות שבט דרמטיות וגם לא מריבות ענק בין משתתפים, או אפילו חילוקי דעות רועשים בין השופטים, שממש מתמקדים באיכות הביצוע ולא בקידום אג'נדות או בדיקת חומרים לסטנד־אפ. המנצח לא ייצג אותנו בשום תחרות בינלאומית ואף אחד גם לא יפרוץ בנאום מרגש על "ההזדמנות השנייה שקיבלתי". אין מה לחשוש מספוילרים כי שום דבר מאוד דרמטי לא קורה – אלא אם מבטי המצוקה של אסטלה בעודה מנסה לצלוח את הג'ייב בשמלת פיפטיז מצועצעת זה דרמה מבחינתכם. נכון, יעל בר זוהר ועדי אשכנזי כבר הספיקו להתרגש כמעט עד דמעות מהמעמד, כאילו מדובר בהכנות לאולימפיאדה ולא בחלטורה מאוד־מאוד משתלמת כלכלית. אבל מצד שני, כל התוכנית מתנהלת באווירה של חוג העשרה במתנ"ס רק עם תקציב שיכול להספיק לשתי עונות של 'מה זה השטויות האלה'. כנראה החיים של אף אחד לא ישתנו מהקצה אל הקצה בגלל התוכנית ורבים מהמתחרים הסבירו את השתתפותם בניסוחים שונים של "למה לא בעצם". מה עדיף, לריב על קוקוסים בקיבינימט?

כל אלה יוצרים מוצר טלוויזיוני קליל במיוחד, פיל־גוד אידיאלי, שאפילו אין בו איזה טוויסט גימיקי ברוח 'הזמר במסכה'. לתוכנית כזו אין זכות קיום של ממש מחוץ לשידור ליניארי (אתם מדמיינים מישהו נכנס לשירות סטרימינג ובוחר דווקא בה?) אבל זה גם לא תפקידה. היא הונדסה כמשדר פאן, משפחתי, לא מזיק ולא מסעיר מדי. אחרי כמה שנים מוטרפות על כל הראש, יש מצב שזה בדיוק מה שהצופה הישראלי צריך.