היום, אחרי כל השנים, בר רפאלי כבר יכולה לומר שהיא הייתה עורכת לגמרי אחרת את אחד הפרקים הדרמטיים בקריירה שלה. "אני מצטערת לגמרי על מה שקרה סביב הגיוס שלי", היא מהרהרת בקול כשאני מזכיר לה את הנישואים הפיקטיביים ששיחררו אותה מצה"ל. "אם היית לוקח את בר של היום, בעלת הביטחון העצמי, הייתי מטפלת בבעיה אחרת, בלמצוא את הממונה, למצוא מישהו שיוכל לעזור לי להתגייס במסלול שמתאים לי".

למה בעצם זה לא קרה?

"הייתי ילדה קטנה, מאוד־מאוד מפורסמת, מאוד חרדה ופוחדת מכל הדבר הזה שנקרא צבא. זה היה הרבה לפני התקופה של מסלולי מפורסמים שהתגייסו. פחדתי מהמקלחות המשותפות, מהלינה המשותפת, מלפגוש כל כך הרבה אנשים שיודעים מי אני, חששתי ממה שיעשו לי ומאיך יקבלו אותי. המוצא שלי היה פשוט - להחליט שלשם אני לא הולכת".

שזו החלטה שעדיין אי־אפשר לקבל במדינת ישראל באופן חד־צדדי.

"ולכן גם לא רציתי לעשות דבר כזה. היה גורם בצבא שהתנהלנו מולו בנושא הגיוס. שלחנו לו מכתבים, הוא החזיר לנו, וכל הזמן היו חילופי פקסים בינינו. כשאמא התקשרה וביקשה לדבר עם מפקד הבקו"ם, ענה לה אותו בחור ואמר שהוא הסגן של המפקד ויכול לעזור בכל דבר. היא הסבירה לו את מצבי הנפשי, שכבר השפיע על מצבי הפיזי, והוא אמר שהוא מטפל בזה. מאותו רגע ההתנהלות הייתה מולו, כשאנחנו בטוחים שהוא מי שהוא אמר שהוא. לאחר חודשים הוא ביקש שאשלח לו מכתב בכתב ידי שאני מבקשת דחייה של שלושה חודשים ושאחתום על המכתב. אחרי שעשיתי את זה אמא התקשרה אליו לברר שהפקס התקבל. הוא ענה לאמא, 'עבדתי עלייך, אני אפסנאי, ורק רציתי חתימה של בר".

ואז מה קרה?

"חטפתי מהתשובה שלו התקף פאניקה. היום הייתי נוסעת לשם, מחפשת מי אחראי ועושה מה שבר האחראית העצמאית והחזקה יודעת לעשות. אבל אז הייתי ילדה מפוחדת ואמרתי לעצמי, אם זה מה שעושים לי לפני שאני שם, אמאל'ה. ברור שהיום הייתי מתנהלת אחרת, אולי גם לא הייתי צריכה להתנהל אחרת כי הצבא כבר החכים והבין שאי־אפשר באמת לשים מישהי כמו נועה קירל בבסיס סגור ורחוק מהבית ל־30 ימים. צריך לתת יחס קצת שונה. לא מועדף, אבל קצת שונה".

ופשוט בחרת בחתונה והתגרשת ישר אחרי. כתם על הקריירה, במדינה שבה מאוד לא אוהבים משתמטים מגיוס.

"נורא פחדנו שיום הגיוס יגיע, אני בלי פתרון ואז תבוא משטרה ואיחשב לעריקה. עשיתי את הדבר הכי מהיר שהיה כדי לפטור אותי מהסיטואציה. היום בוודאי שהייתי מתנהלת אחרת".

היית רוצה לסדר את זה עם צבא?

"נראה לי שהנושא של הצבא כל כך נטחן, שזה לא עלה במחשבה אצלי או אצל צה"ל".

× × ×

את הגלגל ההוא רפאלי כבר לא יכולה להחזיר, גם לא את גלגלי פרשת המסים המתוקשרת שבה עמדה לדין יחד עם אמה ציפי, והגיעה לעסקת הטיעון עם הפרקליטות. אבל נראה שרפאלי ומשפחתה כן רוצים לפתוח סוג של דף חדש ביחסים החשדניים במיוחד שיש להם עם הציבור. כך קרה שדווקא האישה המפורסמת במדינה, זו שבמשך שנים הקפידה לשמור על ריחוק גדול מהתקשורת, שלא לומר לברוח, הסכימה להכניס מצלמות לתוך חייה עם בני משפחתה, במה שיזוקק לתוך הדוקו־ריאליטי 'רפאליס' שתשודר החל מ־21 בפברואר בימי שני־רביעי ב־HOT3, וב־HOT VOD ו־Next TV. באופן לא פחות מפתיע, מתברר שאת הרעיון לסדרה העלה בעלה של רפאלי, איש העסקים עדי עזרא, שדוגל באיטום הרמטי מהתקשורת מאז שהשניים נכנסו למערכת זוגית. "יום אחד הוא אמר לי, 'למה שלא תעשו אתם את הכותרות במקום שיעשו עליכם? תעשו תוכנית שתראה אתכם בסיטואציות כמו שבאמת קורות, ולא איך שכותבים על זה או מדברים על זה'. וזה בעלי, שגם מאוד־מאוד חרד לפרטיות שלו".

היה טריגר?

"לאורך השנים האחרונות היו כותרות מפוצצות. של דור ששותף כביכול באפליקציה שמעודדת נוער להתאבד, שאון שיחד את הרס"ר שלו בשווארמה ובסוף התברר שזה לא נכון, אבל הכותרת נשארת כותרת, לאיש לא אכפת מה קרה ומה התברר. אבא שלי היה אזוק במשך שעות בתא מעצר לאחר שלטענת השוטרים עשה מסיבה המונית רועשת בשעת לילה מאוחרת, סביבות סוף 2016. בסוף התברר, לפי מצלמות האבטחה, שזה היה באמצע היום והיה שם חבר עם שני ילדים בני חמש".

התקשורת לא אחראית על גרסת המשטרה.

"תגובת המשטרה הייתה שקרית, וזה מה שפירסמו בחדשות - שאבא נמצא בתא מעצר כי עשה מסיבה המונית בשעת לילה מאוחרת ולכן הוא עצור. לימים, כשאבא שלי תבע את המשטרה, הוא ניצח והיא שילמה, זה לא התפרסם בעשירית הרעש לעומת מה שפורסם על אבא אז".

נזכיר שהוא הכה פעם צלם.

"ממה שאני יודעת וזוכרת, זה לא בדיוק הכה. אם נעמיק בתוצאות שאתה מראה לי בגוגל, למשל, זו גרימת נזק למצלמה. להכות בן־אדם ומצלמה מקולקלת זה שני דברים שונים, אבל עובדה שלהכות זה הדבר הראשון שיצא לך מהפה - וזה בדיוק העניין. אני בטוחה שאבא שלי לא הכה שם אף אחד. אז לנו חשוב בתוכנית להראות את הצדדים האמיתיים שלנו".

אפשר לקבל את בר רפאלי אמיתית בתוכנית דוקו־ריאליטי ערוכה? אני בספק.

"ככל שמגוון הסיטואציות יותר רחב, אפשר באמת לראות איך אני מדברת ומתנהלת ואם אני נעלבת ואיך אני מרגישה. אפילו אני עצמי למדתי להכיר את עצמי כשאני צופה בתוכנית".

מה למדת?

"מהתוכנית ראיתי למשל שאני בחורה וכחנית מדי, שאני יכולה להיות פחות קשה ולתת לאנשים אחרים לנצח לפעמים. יש כמובן גם דברים טובים אבל זה אני לא אוהבת, להגיד על עצמי דברים טובים".

ובסופו של דבר לא הכנסתם את המצלמות אלייך הביתה ממש, אלא רק לבית ההורים בהוד־השרון.

"נכון. התוכנית היא על הרפאליס ובעלי לא מעוניין להיות מפורסם. אם תסתכל באינסטגרם שלי, לא רואים את הבית. לא צילמתי את הילדים אף פעם. הבית שאני בניתי עם עדי הוא חצי פרטי, כי עדי הוא פרטי. אז האפשרות הזו לא הייתה בכלל על השולחן".

התחושה שמרחפת מעל ההסכמה של בני המשפחה להצטלם לריאליטי של HOT, בהנחה שנקבל את המחשבה שהכסף הוא לא המניע, היא הניסיון להרגיש יותר אהובים אחרי שאולי הרגישו שנואים כבר שנים. "לא", היא מבטלת, "קודם כל אני לא מרגישה שנואה".

גם לא אחרי פרשות הגיוס והמסים?

"אנשים שסביבי אוהבים אותי, ואני לא יודעת איך אפשר להרגיש אהוב או שנוא על ידי אנשים שאתה לא מכיר. אתמול דיברתי עם חברות שלי, ששאלו אותי אם אני מתרגשת לקראת עליית התוכנית, אמרתי שמאוד וזה מאוד מפתיע אותי. אצלי עבודה זה עבודה, אנחנו עושים תוכנית וזו עבודה. מה יש להתרגש? אבל פתאום נכפה עליי להיות הרבה עם המשפחה שלי, וזה לא דבר שקורה כשאת כבר עם ילדים. רק כשעשינו את התוכנית בפועל, הבנו איזו מתנה קיבלנו. למדתי להכיר את האחים שלי יותר ואמרתי לחברות בסופו של דבר, אני חושבת שזו הפעם הראשונה שאם מישהו ברחוב יגיד לי שהוא אוהב אותי, אאמין לו".

עד כדי כך? לראשונה?

"אם מישהו יראה את התוכנית ואחר כך יגיד לי, 'אני רואה את התוכנית שלך, את מהממת ואיזה יופי את עושה כך וכך' - זה ייקלט אחרת אצלי. אני באמת ארגיש שזו פעם הראשונה שנותנים לי מחמאות אמיתיות".

כמה שליטה הייתה לכם במה שאנחנו נראה בסדרה?

"בעיקרון, לפי החוזה, שליטה מלאה. בפועל, לא ביקשתי לשנות שום דבר. צפינו בכל הפרקים יחד, כולנו, כמשפחה. אני יכולה לומר לך שהייתה פעם אחת שחשבתי שאבקש שלא יכניסו משהו. היה לי ריב עם און, על מערכת היחסים בינינו, היא התחילה מזה שהוא לא הזמין אותי למסיבת יום ההולדת שלו".

לא יפה.

"נכון? גם לדעתי. אז זה התחיל מדבר פשוט ונהיה עמוק, הוא חזר איתי למקרים שקרו לפני 15 שנה. הייתה לי תחושה שבסצנה הזאת שאון לא ייצא טוב. הוא היה לא מספיק ברור. זוכרת שרציתי לשמור עליו וכשראיתי את הפרק ערוך, הבנתי שכנראה לא ראיתי את הריב כמו שהוא באמת קרה, לאון היה הרבה מה לומר. המסקנה שלי על עצמי הייתה פשוטה: לתת לזה שמולי לדבר, ואז אולי אבין את כל התמונה".

הספקתם לעשות כותרות בשאלה על יוקר המחיה. אמא שלך אמרה, "אני פשוט לא מסתכלת על מחירים". הציבור עלול לתפוס את זה כניתוק של עשירים.

"אם אמא הייתה אומרת שהמחיה בישראל יקרה, היו אומרים, 'איך היא מעיזה, יש לה המון, שתבוא לראות איך אנחנו חיים'. תמיד יהיה לאנשים מה להגיד. אין בעולם מישהו שכולם מסכימים איתו. ולכן אני חושבת שעדיף לומר את האמת, כמו שאמא עשתה".

יכול להיות שההסכמה שלך לדוקו־ריאליטי מעידה על פיחות במעמדו של מותג־העל בר רפאלי? אולי את עם הגב אל הקיר בקריירה שלך וצריכה את זה?

"זה נכון שלא היה לי פעם זמן לדבר כזה בכלל. פעם הייתי בשלוש מדינות בשבוע, בתי מלון, טיסות, עבודות, לא היה לי זמן אפילו לראות את המשפחה. אבל זה פעם. היום אני אמא לשלושה וגרה במדינת ישראל. ואני בכלל לא מסכימה עם האמירה שריאליטי זה דבר ששוחק את המעמד שלך. הקרדשיאנז מיליארדריות, הדבר הכי מפורסם באמריקה. אז אם יש משהו שזה עשה למשל במקרה שלהן, זה להעלות ולא לשחוק. בכל מקרה, אצלנו זה לא הגיע גם משם. לא הייתה מחשבה איך נעלה מודעות".

אם נסתכל רגע גם על הקריירה שלך כדוגמנית, כבר אין ראיונות בטלוויזיה אמריקאית או שערי ספורטס אילוסטרייטד בלתי נשכחים. אין געגוע לימי השערים האלה?

"לא, ממש לא. אני כבר לא יכולה לאפשר לעצמי להיות על הקו כמו שהייתי בעבר. יש לאורך הדרך הצעות, ואת חלקן אני לוקחת. אחרי הילדה הראשונה מיד נכנסתי להיריון ואז הייתה הנחיית האירוויזיון וגיליתי שאני בהיריון שלישי. בהמשך התחילה קורונה ואף אחד בעולם לא עבד במשך שנתיים. חייבת להגיד לך שזה מאוד הסתדר לי עם החיים האישיים וגם בהרגשה הפנימית".

הגיל מתחיל להיות פקטור בקריירה?

"אגיד לך איפה הגיל עושה משהו. הייתי עם אסי עזר לפני יומיים ודיברנו על זה שהאינסטגרם לא מה שהיה ושעכשיו הכי חזק זה הטיקטוק. שנינו הסתכלנו אחד על השני ואמרנו שזה יהיה פתטי אם נפתח חשבון טיקטוק. זה כבר לא העולם שלנו, ולשם זה הולך".

למה פתטי?

"אתה רואה אותי מעמידה את הטלפון מולי, לומדת ריקוד, אחר כך רוקדת אותו ומעלה לרשת? למי יש זמן לדברים האלה? אני צריכה לחתל".

צילום: אייל נבו

× × ×

רפאלי יודעת היטב שגם הסדרה הזאת, ככל שתצליח, לא תוכל למחוק את פרשת העלמות המסים שהתפוצצה בשנת 2015 ברעש גדול. החקירות החלו בחשדות שלפיהן רפאלי ואמה נקטו מצג שווא שלפיו מרכז חייה אינו בישראל, כדי לחמוק מתשלום מסים על עבודות דוגמנות שעשתה בחו"ל. כך למשל, בכתב האישום הראשון צוין כי בין 2009־2012 טענה רפאלי מול רשויות המסים בישראל שהיא תושבת חוץ המתגוררת בארה"ב, כך שהיא לא חייבת בדיווח ובתשלום מס בישראל על הכנסות של כ־25 מיליון שקלים, בעוד אמה ציפי פעלה להסתיר את זיקתה לארץ בדרכים שונות. בית המשפט המחוזי גם דחה את ערעורה של רפאלי על קביעת פקיד השומה שבשנים 2009־2010 מרכז חייה היה בישראל, וכתוצאה מכך היא חויבה במס על הכנסות של 16 מיליון שקלים בשנים אלה. רפאלי עירערה על פסק הדין לבית המשפט העליון. בסופו של דבר, הפרשה נגמרה בהסדר טיעון עם הפרקליטות. הוסכם כי בר רפאלי תמשוך את ערעורה ותרצה תשעה חודשים של עבודות שירות, בעוד אמה תיכנס לכלא ל־16 חודשים. בנוסף, השתיים חויבו בקנס של חמישה מיליון שקלים יחד.

את יודעת איך זה נתפס בפועל: בר הקריבה את אמא שלה כדי לא להיכנס לכלא.

"אין דבר כזה בפועל, כשמישהו נכנס בשביל מישהו לכלא. זה לא יכול לקרות. פשוט אין דבר כזה שמישהו הולך לכלא במקום מישהו, אחרת כל המדינה הייתה נראית כמו עולם תחתון. זו הייתה עסקת הטיעון שהציעו לנו וזה מה שלקחנו".

בלב שלם?

"לא. ועכשיו אתה נכנס איתי לפינה בעייתית. נראה לי שמה שאנשים חושבים ומה שבאמת קרה אלה שני דברים שונים. אני לא קמתי בוקר אחד, והחלטתי שאני לא משלמת מסים יותר ולא רוצה להשתתף במסים במדינת ישראל. החיים הם שהובילו אותי לעבוד בחו"ל, להיות מוכרת בחו"ל, להצליח, לקיים מערכת זוגית עם מישהו שהוא לא מהארץ, לפרוץ את גבולות ישראל. עצת המומחים, או היועצים שלי, אמרה בעצם: את לא נחשבת לתושבת ישראל, וצריכה לדווח כתושבת חוץ. היה שלב שבו גם מס הכנסה הכיר בזה שאני תושבת חוץ. יום אחד, עשר שנים אחרי, כשאני בתחילת נישואים והיריון, אני פתאום מוצאת את עצמי במצב שבו אני צריכה להוכיח את קיומה של מערכת זוגית שהייתה לי".

עם ליאונרדו דיקפריו, נזכיר.

"כן. ופתאום עולה שאלת התושבות ואומרים לנו למעשה משהו כמו 'רגע, באותן שנים אנחנו חושבים שחיית בישראל. את חשבת שלא, כי הצהרת שלא, דבר לגיטימי שקורה הרבה בענייני תושבות. אלה דיונים לא חריגים בנוף בסך הכל. אמרתי שהייתי תושבת חוץ, תפתחו גוגל, היה לי חבר במשך שש שנים בארה"ב. מה חשבתם, שליאונרדו בא לישון איתי במיטה, אצל ההורים שלי? מצאתי את עצמי נאלצת להוכיח את עצם קיומה של מערכת יחסים, עשר שנים אחריה".

מה התבקשת להמציא?

"חשבוניות של שכר דירה, חשבונות חשמל, ארנונה, דלק, קניות בסופר, להראות שחייתי בארה"ב. כל זה, תוך התעלמות מוחלטת שחייתי עם ליאונרדו דיקפריו ושליאונרדו דיקפריו לא נתן לבת הזוג שלו להשתתף בארנונה או בתשלום לעוזרת של פעם אני, פעם אתה".

הבן־אדם לארג'.

"בטוחה שאתה ובכל העולם סיקרו את מערכת היחסים הזאת. אבל לא היו לי כלים להוכיח את זה. לא שילמתי שכר דירה, דלק, לא שילמתי דברים שלפי שופט הם הכלים שמעידים על מרכז חיים. כל זה תוך התעלמות מוחלטת ממה שקרה בפועל. ונדרשתי להביא את ליאו להעיד".

נו, בטח קלי קלות להביא אותו.

"מדובר רק באחד האנשים הכי מפורסמים בעולם שיצא איתי לפני עשר שנים ומתבקש לבוא למדינה זרה ולהעיד במשפט מתוקשר. זה אחד האנשים שהכי חרדים לפרטיות שלהם שאני מכירה. אז בעצם כל עניין פרשת המסים היה סביב תושבות, איפה חייתי. בית המשפט לא האמין שחייתי עם ליאונרדו והחליט שחייתי בישראל למרות שבעיניי זה אבסורד".

דיברת עם ליאונרדו על הנושא הזה? ביקשת ממנו לבוא?

"מאחר שכן חייתי איתו שש שנים, למרות שחושבים אחרת, ובית המשפט חשב אחרת, ואני מכירה אותו מאוד־מאוד טוב, לא ראיתי אפשרות שליאונרדו יגיע להעיד בבית משפט בישראל אחרי החוויה שהייתה לו בארץ בזמנו, כשהגיע לפה".

אז לא ביקשת ממנו שום דבר כזה?

"ביקשתי, כן. אבל לא הפתיע אותי שהוא לא בא וגם לא התאכזבתי, כי זה לא משהו שניפץ בי איזה עולם. היה לי ברור, אני מכירה את הבן־אדם".

אולי אם היה בא, כל הפרשה הייתה נראית אחרת?

"לא אולי, בטוח".

בטח מאכזב מבחינתך.

"יש לי מכתב מליאונרדו שהוא מצהיר בו שהיינו זוג וחיינו יחד שש שנים והתכוונו להתחתן, כתוב בו את כל מה שהיה צריך. המכתב נשלח על ידי ליאו בשביל לתקן את הרושם המוטעה שהיה לבית המשפט לגבי מערכת היחסים בינינו".

ולמה הוא לא שלח לפני?

"המכתב שלו נשלח לאחר שפסק הדין כבר ניתן. ליאו, בסופו של דבר, שלח תצהיר שבו נכתב כל מה שטענתי בבית המשפט וניסו להעמיד בספק. הכל. לצערי, זה כבר היה מאוחר מדי".

את שלמה עם עסקת הטיעון?

"קשה לי להאמין שמישהו מהשותפים לעסקת טיעון כלשהי, שלם איתה לחלוטין. תבין, אני הייתי בבית המשפט במשך חודשים, ימים שלמים וארוכים, לא החמצתי דיון. לאורך כל הזמן הזה השופט (בורנשטיין - ר"ש) חזר וביקש שנגיע לפשרה. רגע לפני הכרעת הדין, השופט קרא לשני הצדדים ואמר לפרקליט, 'זהו תיק אזרחי כמו כל תיק אחר, טיפסתם על עץ גבוה מדי! אני מציע לכם לרדת. אין פה שחור או לבן. זה תיק שצריך להגיע לפשרה!' השופט אפילו אמר לפרקליטים שהוא ייאלץ לכתוב בפסק הדין קביעות שיפגעו בהם בהליך הפלילי והוא מציע להם להימנע מזה".

זה לא מה שקרה בסוף.

"ולכן, כשקיבלתי את פסק הדין, זו הייתה הפעם הראשונה שנשברתי ובכיתי. לא האמנתי שאותו שופט, שכותב את המילים הנוראיות האלו עליי, רק לא מזמן ישב מולי ודיבר על פשרה, על תיק תושבות עם טענות לכאן ולכאן, שאין בו שחור ולבן. הסבירו לי שלשופטים לא כדאי לכתוב פסקי דין שמשתמעים לשתי פנים, שהם חייבים לכתוב נחרצות - אחרת הם מסתכנים שיהפכו להם את ההחלטה בערעור. הנחרצות הזו הייתה נגדי. זה היה ממש הרגע שהתפכחתי בו. הבנתי שלנצח את המערכת אני לא אוכל, שצדק ומשפט הן לא מילים נרדפות".

אז לא את שהצעת את העסקה או חלקים ממנה?

"לא. זו העסקה שהוצעה לנו וקיבלנו אותה. אם מישהו חושב אחרת - זה לא מציאותי".

אמא שלך אמרה שאם לא היו קוראים לך בר רפאלי, זה לא היה מגיע לשם.

"עובדתית, אני לא מכירה תיק אזרחי של תושבות שהגיע לפלילים. ברור שאם לא הייתי רפאלי זה לא היה מתוקשר בצורה כזו".

מניח שתיק כזה כן היה עושה רעש גדול אם במרכזו היה מפורסם כלשהו אחר.

"בר רפאלי זה שם קוד למישהו מפורסם".

אבל למה שיהיה נגדך משהו אישית? זו פרשה פלילית בסוף.

"זה חלק ממה שאנשים לא מבינים. מקרים כמו שלי יש מול מס הכנסה חדשות לבקרים. אבל להגיע למצב שבו יש אישום פלילי סביב עניין של תושבות? זה כי מדובר בתיק שלי. אני בטוחה שבמקום שבו אנחנו יושבים עכשיו יש לפחות חמישה אנשים שהיה להם עניין עם מס הכנסה בנושא תושבות. אף אחד מהמקרים לא הגיע למצב פלילי סביב השאלה איפה הוא גר. זה העניין".

אבל דובר גם על הנחות סלב שלמשל הסתרתן לכאורה. רק בגלל שאת בר רפאלי זה הגיע למצב פלילי?

"גם על הנחות סלב אף אחד עוד לא נכנס לכלא! אז לצערי, כן. הנושא הוא מאוד פשוט, והפכו את זה למשהו די מטורף, מדיון שיכול היה להתחיל ולהסתיים מהר מאוד".

בדיעבד, מה היית משנה בהתנהלות שלך מול רשות המסים?

"היום, עם ניסיון ובגרות שבאה עם הגיל, אני משתדלת להיות יותר מעורבת ולהקיף את עצמי ביועצים הטובים ביותר. רק צריך לזכור שהפרשה התחילה כשהייתי בתחילת שנות ה־20 שלי, דוגמנית שעובדת ונוסעת בכל העולם. גם לו הייתי יכולה לפגוש את בר של אז ולדבר איתה, כנראה לא הייתי מצליחה לשכנע אותה לשים את רואי החשבון בראש סדר העדיפויות".

× × ×

בספטמבר 2020 נכנסה ציפי רפאלי לכלא נווה תרצה. כניסה שלוותה בהרבה מאוד רעש תקשורתי. אבל בבית המשפחה היה שקט מאוד. קשה להוציא מילה. "כולנו הלכנו אליה בערב לפני. הייתה מעין שתיקה רועמת כלפי הנושא במשפחה. לא דיברנו על זה. גם אין באמת איך להיות מוכן לזה, אז על מה יש לדבר, על הספקות והחששות?"

למשל.

"אבל אמא, כאמא, לא רוצה להלחיץ את הילדים ולהגיד שהיא מפחדת. אבא לא רצה להראות שהוא חושש, ניסה לשחק אותה חזק ולעשות מזה משהו שהוא חצי הומור. אני זוכרת שאני חששתי לפתוח את הנושא של הכלא איתה, כי היא לא פתחה את זה איתי. בדיעבד הבנתי שהיא עשתה הכנה לכלא, אבל היא לא סיפרה לי על זה ממש, רק שמעתי בין השיחות".

מה היה באותו ערב טרום־כניסתה לכלא?

"כל הדרך מהבית שלי להורים מיררתי בבכי, ולא בכיתי ככה שנים. כאילו כל מה שהחזקתי יצא. כולנו ניסינו לשמור על ארשת פנים שהכל בסדר ופתאום מגיעים ליום שבו הכל לא בסדר. המילים שאני הכי מוצאת לגבי זה הן מיינד בלואינג. לא האמנתי שאנחנו נמצאים בסיפור הזה. אני זוכרת תחושה שאמא ואבא מנסים להקליל את זה, צוחקים פה ושם. תחושה קצת לא מובנת, כאילו זה חצי הסתרה חצי הדחקה".

דיברתן הרבה כשהיא הייתה בכלא?

"לא זוכרת מתי הייתה הפעם הראשונה שהיא התקשרה מהכלא. לא בטוח שהיא תזכור. זה מבחינתי כאילו היה מזמן. אבל ברור שיש משהו שאתה מתאר לעצמך לפני על הכלא, כמו בסרטים או בסדרות, עם הברזלים שנסגרים ועושים רעש והבנות עם סכיני גילוח שחותכות אחת את השנייה. גם אני ראיתי 'כתום זה השחור החדש'. אבל מתברר שזה לא היה ככה. היא הייתה אמיצה וחזקה והבינה שגם זה מתישהו ייגמר".

איך היה לך בחודשים האלה?

"ביום כניסתה לכלא התחלתי לעשות עבודות שירות ב'בית נועם', מקום לבוגרים המתמודדים עם מוגבלויות. בכל התהליך הזה עוקבים אחרינו צלמים ואתה באמת לא יכול להיות שם, פשוט לחוות. אמנם עשיתי רק עבודות שירות, במירכאות כפולות, אבל כל בוקר יצאתי מהבית בשש וחצי-שבע במשך החודשים האלה, עד הצהריים. ואז חזרתי לקחת את הילדים. יצא שהשארתי משפחה שלמה בתקופה של סגרים. חזרתי לחלק השני של היום, שעבור ילדים יותר קצר, אמבטיות ולישון".

וכל הזמן הזה אין לך את אחד האנשים הכי קרובים אלייך לידך.

"זו הייתה התמודדות ראשונה באמת מהבחינה הזו והייתה גם הדאגה לאמא, לא לדעת מה קורה איתה, היא קיבלה קורונה בכלא והיה לה עניין בריאותי. היה מותר לבקר פעם בשלושה שבועות, רק שני אנשים בכל פעם, מעבר לזכוכית. הייתי שם פעם אחת בכל החודשים האלה. הדבר הכי קשה בכל התקופה הזו מבחינתי היה שבא לי לספר לה משהו ואני פשוט לא יכולה, אלא רק כשהיא יכולה להתקשר אליי. וגם כשהיא מתקשרת, אין באמת על מה לדבר. אנחנו בתקופת קורונה וכלום לא חדש. החיים עצרו".

בשנים האחרונות עברה רפאלי גם שינויים במערכות יחסים אחרות. אחרי פיצוץ ביחסים בינה לבין אסי עזר בעקבות החלטתה של רפאלי לא לככב בסדרה שכתב, הם התקרבו מחדש. הסאגה ההיא נגמרה בכך שלעקבים של בר נכנסה רותם סלע, שגם הצליחה מאוד למצב את עצמה כשחקנית וגם זכתה בחבר טוב. "כשאני ואסי התחלנו לדבר על הסדרה, גם עם ההפקה, הייתי בשלב כלשהו בחיי שזה התאים לי. ניסינו להתקדם, אסי התחיל לכתוב ואז הייתה דממת אלחוט. כשניסיתי לשאול את ההפקה מה קורה ומתי מצלמים, כדי שאיערך ללו"ז, אין קול ואין עונה. כשהתקשרו להגיד לי, 'אנחנו רוצים להתחיל לצלם בעוד חודש', עברה מעל שנה, אם לא יותר, ואני כבר הייתי במקום אחר בחיים, כל הזמן על הקו לחו"ל. לא יכולתי להרשות לעצמי לשים את הקריירה שלי על הולד ובמקביל לבוא לצלם סדרה. אני ממילא לא רוצה להיות שחקנית. זה היה אמור להיות בשביל הכיף".

צילום: אמיר מאירי

הוא סיפר פה שנכנס לדיכאון מכל זה.

"זו כבר בחירה שלו, סורי. איך הוא קיבל את זה, זה לא עליי".

השחקן יהודה נהרי טען לאחורנה שאסי הזמין אותו לביתו כחלק מאודישן לסדרה שלו, ושם הטריד אותו מינית.

"אסי שלח הודעה לחבריו כשהפרשה יצאה, והוא ביקש שלא נגיב בעניינו גם אם נתבקש כי הוא ילד מספיק גדול ואני מכבדת את הבקשה שלו. מאוד יפה מצידו שהוא נהג ככה, ולא בחר להישען על אינספור תגובות של אחרים".

הוא בקרוב הופך לאבא בפעם הראשונה. יש לך מחשבות על ילד נוסף?

"לא. אני כבר יכולה לומר לך מה צופן העתיד. בעוד שנתיים אבוא לבעלי ואגיד שאני רוצה עוד ילד והוא יבטל אותי מיד כי סיכמנו שלא ובדרך כלל הוא עומד בסיכומים שלו ואני זו נוטה לשנות את דעתי. הילד השלישי הגיע לגמרי בהפתעה, ולא היה מתוכנן אבל היה ברור שזה היה קורה ככה או ככה. ילד רביעי עדיין לא במחשבות אבל כשאני ארצה, בעלי יניא אותי מזה".

*

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "בעניינה של בר רפאלי התנהלו שני הליכים. ההליך האזרחי, שהתנהל בפני השופט בורנשטין, נוגע לשומת המס בה חויבה רפאלי. הדברים שרפאלי מייחסת לשופט שהובאו בפנייתכם אינם משקפים את שאמר, אך לא נוכל להתייחס לכך משום שההליך התקיים בדלתיים סגורות. בפסק הדין האזרחי דחה השופט בורנשטין את גרסתה של רפאלי במספר נושאים והיא חויבה לשלם למדינה מס בהיקף של כשמונה מיליון שקלים. בהליך הפלילי הודו והורשעו בר רפאלי ואמה, במסגרת הסדר טיעון, בשורה של עבירות מרמה כלפי רשויות המס".

תגובת דוברת הרשות השופטת: "התיק התנהל בדלתיים סגורות. בשנת 2019 ניתן פסק דין הכולל התייחסות מעמיקה לנסיבות המקרה ולטענות הצדדים, אשר הותר לפרסום. בירור טענות הנוגעות לפסק הדין ראוי שייעשה על ידי ערכאת הערעור. הגברת רפאלי עירערה לבית המשפט העליון על פסק הדין אולם הערעור נמחק לבקשתה עוד בטרם התנהל דיון".