מהפכה של שמחה

הג'נרל־מנג'ר והנשיא של וושינגטון וויזארדס, טומי שפרד, סיפר עם סיום מועד ההעברות ב־NBA על שיחה שניהל בעבר עם ג'רי ווסט האגדי – האיש שמככב בלוגו של הליגה, ושהיה מנהל ספורטיבי מעולה אחרי כל מה שהשיג כשחקן. המפגש התנהל אחרי ששפרד הפך בנובמבר האחרון לאיש החזק במועדון, ועל פי דבריו השורה התחתונה הסתכמה במשפט שווסט אמר לו: "כדי להצליח אל תפחד לנסות מהלכים גדולים". וזה מה שגרם לו לקחת אחד כזה.

היה ברור שוושינגטון עומדת בפני תקופה דרמטית של שינויים, והיא אכן הייתה פעילה במיוחד עם נעילת השוק, רק שהם היו הכי רחוקים שרק אפשר מהצפוי – ומעט מוזרים. השחקנים שהיו אמורים לעזוב אכן עזבו, אבל במקום המטרה העיקרית שהציבה לעצמה הקבוצה – דומנטאס סאבוניס – היא שמה את היד על גבוה אירופי אחר, קריסטפס פורזינגיס, שהוא ההימור ששפרד דיבר עליו.

הלטבי בן ה־26, שהגיע מדאלאס, ענק בגודלו (2.21 מ') ובכישרון שלו, אבל הוא גם אחד השחקנים הפציעים ב־NBA. הוא יכול להיות הכוכב השלישי בעתיד של וושינגטון, לצד בראדלי ביל (שגמר את העונה) וקייל קוזמה, ובטוח שהיה שווה להחתים אותו תמורת ספנסר דינווידי ודאוויס ברטאנס, רק שזהו טיבם של "מהלכים גדולים" מהסוג הזה – וושינגטון לא יודעת מה היא תקבל ממנו.

בנוסף, וושינגטון שלחה את מונטרז הארל לשארלוט תמורת ורנון קארי ואיש סמית', בטרייד שהותיר את ההרגשה שאפשר היה לקבל יותר עבור הסנטר ההתקפי, וארון הולידיי עזב לפיניקס. הקבוצה של החצי הראשון של העונה עברה מיני־מהפכה.

אבל גם במציאות של חוסר ודאות בנוגע להצלחת השינויים הללו אפשר לומר בוודאות שדני אבדיה יצא מהם מנצח. אתמול לפנות בוקר, בניצחון 94:103 על דטרויט, היה אפשר ליהנות ממנו במיוחד עם אחת ההופעות הטובות שלו בליגה – דאבל־דאבל של 12 נקודות ולא פחות מ־15 ריבאונדים, שיא קריירה נפלא.

מן הקצה אל הקצה

לפני חודש זה נראה אחרת. לראשונה העונה הסגל היה מלא והשחקנים נלחמו על דקות. במשחק הראשון בהרכב הזה אבדיה שיחק קצת יותר משתי דקות. מעט מאוחר יותר, כשהדיבורים על טריידים התחזקו, אבדיה הופיע כמעט בכולם כשחקן שעשוי לפנות את מקומו בוושינגטון.

ועכשיו? ניצחון כפול. נתחיל בחלק הראשון. אינדיאנה דרשה עתיד תמורת סאבוניס. הפרשנים בארה"ב היו ברורים לחלוטין בנוגע לכך שאבדיה או רוי האצ'ימורה ייכללו בטרייד כזה. בסופו של דבר סקרמנטו זכתה בסנטר הליטאי, כי הסכימה לוותר על טייריס האליברטון, אחד הכישרונות הגדולים במחזור הדראפט של אבדיה.

וושינגטון סומנה כמתלבטת בנושא הזה. אבדיה, האצ'ימורה, תומאס בראיינט ובמידה מסוימת גם הרוקי קורי קיספרט נחשבים כעתודה הצעירה שהמועדון מפתח, וכשהיה צריך לקבל החלטה קשה, שפרד העדיף לשמור על השלד הזה ולא לוותר על אחד מחלקיו. הדבר מעיד על ההערכה כלפי אבדיה בוושינגטון, והאמונה בכך שימלא תפקיד מפתח בשנים הבאות.

החלק השני הוא מקצועי. עד לסיום העונה אבדיה, אם יישאר כשיר ובריא, יקבל הרבה יותר דקות. כבר במשחקים האחרונים רואים זאת, והוא ברצף של שלוש הופעות עם נקודות בספרות כפולות. הוא הפך לשחקן השישי הכמעט קבוע, זה שעולה ראשון מהספסל, והמאמן ווס אנסלד ג'וניור אוהב לרוץ איתו בדקות ההכרעה של המחציות ובהרכבים שמתמקדים בהגנה. מאחר שביל כבר לא יחזור העונה (עבר ניתוח בזרוע) והקבוצה נותרה נטולת גארדים, קיספרט עבר בקביעות לפתוח בעמדה מספר 2, ואבדיה הפך למחליף היחיד בעמדה מספר 3.

שני הרכזים שנותרו בסגל בינוניים ביותר, בלשון המעטה, כך שאבדיה מקבל הזדמנויות רבות להוביל כדור. הוא הרבה יותר אגרסיבי בכניסה לסל, ולמרות שאחוזי הקליעה שלו ממשיכים להיות בעייתיים מאוד, הוא לוקח יותר זריקות ומשיג יותר נקודות. הביטחון העצמי השתפר בצורה ניכרת, ככל הנראה בזכות שילוב של תמיכת הצוות המקצועי וההבנה שבחודשים הקרובים לא עומד בדרכו שום דבר. וכמובן, ההצטיינות בהגנה היא עניין מתמשך. זו סיטואציה אידיאלית להוכיח את עצמו לקראת העונה הבאה.

לא מאומנת, לא מאוזנת

חשוב להתייחס גם לוושינגטון כמכלול. אין טעם להיות מנומסים: הקבוצה הזאת גרועה, לא מאומנת ומאוד לא מאוזנת.

אחרי פתיחת העונה המפתיעה, התרחשו מספר דברים שפגעו בה: כאמור, ביל מושבת ואין לה רכז סביר; מקבוצה שהייתה בין המובילות בליגה בנקודות בצבע וושינגטון בחרה במודע לתת יותר משקל לגבוהים שזורקים מבחוץ (בראיינט וכעת פורזינגיס), ולא מקבלת תמורה על כך – ההתקפה שלה איומה, ועם 106.9 נקודות למשחק מדורגת רק 22 בליגה (מקום 28 באחוזים לשלוש, עם 32.3); היא לא מסוגלת להכריע משחקים, ומאבדת בקלות ובמהירות הפרשים מבטיחים. בעיקרון, כל אחד לעצמו.

זה מצב ביניים מוזר. וושינגטון לא ויתרה על העונה, אלא ניסתה להתחזק ובכל מקרה להניח אבן פינה לקבוצה של 2022/23 עם החתמת פורזינגיס.

מצד שני, אין תחושה שיקרה אסון אם תפספס את הפלייאוף, בגלל הפציעה של סופרסטאר בדמות ביל. איכשהו, תמהיל האירועים הזה תפור על אבדיה, כמו סיבוב חופשי ברולטה. יש לו קרדיט לטעות וללמוד עד לסיום העונה.

הפריט הראשון וההכרחי ברשימת המטלות של וושינגטון לעונה הבאה הוא רכז מוביל, אולי אפילו שניים. זה מצרך נדיר בליגה, אבל כרגע הסטנדרט בקבוצה כל כך נמוך שמכאן אפשר רק לעלות. בלי שחקן שיעשה סדר אין לה סיכוי להתגבש ולהשתפר כאשר תהיה בסגל מלא. עם ביל, קוזמה ופורזינגיס בשיאו אפשר לחשוב על דברים יפים.

כל התהליך הזה יתבצע כשברקע מו"מ להארכת החוזה של ביל. הוא מסתכם בהסבר הקצר הבא: החוזה שלו מסתיים בסוף העונה הבאה, והקבוצה מנסה לשכנע אותו לקבל סכום כסף עצום בגודלו. הוא יסכים אם ירגיש שהפרויקט מתקדם בצורה מסוימת.

האם הוא אכן מתקדם? זו שאלה שייתכן שתעבור שנה שלמה עד שנקבל עליה תשובה. אבל שפרד והוויזארדס כבר ענו באופן פעיל על שאלה אחרת: הם נחושים שאבדיה יהיה חלק מזה.