גולדין ב-200 קמ"ש
בגשם, בשרב, תחת ירי הרקטות. 200 ימי שישי מגיעים לאה ושמחה גולדין לאנדרטת חץ שחור מול עזה, שם מוחזקת גופת בנם, הדר ז"ל | מחוזקים בתומכים כמו מאיה, אלמנתו של סא"ל עמנואל מורנו, ואורנה שמעוני מ"ארבע אמהות", וזוכרים היטב גם מי הפסיק להגיע - הם דורשים להשיב את החיילים והאזרחים משבי חמאס | אבל הרוח הגבית לא מרגיעה את הזעם של גולדין שתוקף בחריפות את מתאם השבויים והנעדרים ירון בלום ואת הצמרת המדינית והביטחונית | "תקנו אצלנו את השגיאות שעשיתם עם רון ארד", הוא זועק. "למה מחכים, שנמות?"
בדיוק היום יציינו שמחה ולאה גולדין 200 פעמים שבהן נסעו לאנדרטת חץ שחור בדרום, להוביל מחאה שקטה, אבל עקשנית להשבתו של בנם, הדר גולדין ז"ל, שנהרג בצוק איתן וגופתו מוחזקת בידי חמאס. כבר ארבע שנים שהם עומדים שם. "מה לא שרדנו", אומר שמחה. "ירו עלינו רקטות, שרפו שדות, ירד עלינו גשם, חוץ משלג כבר היה הכל. לפני תשעה חודשים הייתה מלחמה ואז התקשרו אלינו מפיקוד העורף וביקשו שלא נבוא, במקום זאת עמדנו מול משרד ראש הממשלה. בינתיים נולדו פה ילדים, אנשים התגייסו, השתחררו. לא חשבנו שנעמוד פה בפעם ה־200 אבל אנחנו לא מוותרים".
הכל התחיל בפסח 2018. "ישבנו בבית בכפר־סבא", משחזר גולדין, "וראינו שחמאס הולכים עם כלוב ובו ארבעה אנשים, לבושים במדי צה"ל עטויים במסכות עם הפרצופים של הדר ואורון ואברה והישאם. אמרתי, אני בא לצעוד מולם". גולדין היה אז עם ותק של למעלה משלוש שנים בהתנהלות מול המדינה. אבל גם הוא לא חשב שיעברו עוד כארבע שנים, וכלום לא יקרה. ממשלות קמו ונפלו, מערכות בחירות התנהלו, אפילו נתניהו הוחלף והם עדיין בשלהם.
בכל שישי בצהרים מגיעה לאנדרטת חץ שחור קבוצת אנשים עקשנים. יש בהם שכנים, כמו מאיה אוחנה מורנו, אלמנתו של סא"ל עמנואל מורנו המיתולוגי שבאה משוקדה. או כמו פאולינה טרגרמן משדי אברהם, סבתו של הילד דניאל ז"ל שמותו בגיל ארבע, בסלון ביתו, מטיל שנפל במהלך הפסקת האש בצוק איתן, זיעזע את המדינה. ויש גם אחרים, כמו אורנה שמעוני בת ה־80, ממקימות ארגון ארבע אמהות למען הנסיגה מלבנון, שלא מוותרת ומגיעה באוטובוסים מאשדות יעקב שליד הכנרת. מדי שבוע היא מתייצבת בחץ שחור עם השלטים שעליהם פניהם של הדר ואורון וגם של אברה מנגיסטו, שחצה את הגבול לעזה ב־2014. הוריו של הישאם א־סייד, שעבר לרצועה ב־2015, ביקשו שפניו לא יופיעו בשלט, שלא ללבות את חמאס. הם נושאים נאומים, מספרים על הניסיונות להשיב את הבנים, קוראים לצעירים לצאת לצמתים למען המטרה ומקנחים בשירת התקווה. "אני לא ראיתי את עצמי עומד במאתיים מפגשים או אפילו במאה, ולא רואה את עצמי עומד ב־300. מצד שני, אני לא חשבתי שעופר וינטר, שהיה מח"ט גבעתי, לא ייכנס לבית החולים ברפיח להביא את הבן שלי, הפקוד שלו, או שרסאן עליאן מח"ט גולני והמפקד של אורון לא יביא את החייל שלו. לא, לא חשבתי, מה לעשות", אומר גולדין.
הסיוט של משפחת גולדין החל ב־1 באוגוסט 2014, כשבנם נהרג במהלך הפסקת האש בצוק איתן. במבצע נהרג גם אורון שאול ז"ל, שגם גופתו נותרה בעזה. מאז, לצד עבודתם, הם מנהלים מלחמה עיקשת. "בשנה וחצי הראשונות בוגי היה שר ביטחון. עד ההסכם עם טורקיה על המרמרה, ההבטחה הייתה שהתנאי ההומניטרי הראשון יהיה החזרת הדר ואורון, אבל כשזה הגיע שכחו מאיתנו. חודש אחרי שהדר נהרג היינו אצל נתניהו עם המתאם ליאור לוטן והמזכיר הצבאי של רה"מ אייל זמיר, ואני אמרתי לו: 'עומדת לפתחך משפחה אחרת. נפעיל לחץ על חמאס ונוריד את המחיר ל־500 מחבלים או למאה או בכלל לא'. ונתניהו אמר: 'זה מה שנעשה. כל שדרוג של עזה - פרה קונדישן, הוא אמר את זה באנגלית – השבת החיילים'. אבל נתניהו הפר את הברית. את חושבת שתהיה עוד משפחה שמתנהגת כמונו אחרי מה שעושים לנו?".
בינתיים התחלפו שרי הביטחון, אך גם הפגישות עם השר החדש דאז, נפתלי בנט, לא הניבו תוצאות. "הייתי אצלו בחדר, שוב יחד עם אייל זמיר ועופר וינטר, שבעיניי, הוא זה שהשאיר את הדר בעזה. בנט יודע בדיוק מה הוא צריך לעשות. אבל כשר ביטחון הוא אמר משהו אחד, וכשנהיה ראש ממשלה, זרק את החיילים ושינה את סדרי העדיפויות. בנט, לפיד, ליברמן, כוכבי. כולם היו ונשארו. יש פה מחדל שמתחיל מצוק איתן וכולם משלבים כוחות כדי לא להחזיר. זו לא שתיקה אלא השתקה. אומרים לנו: 'תשתקו, בגללכם יהיה עוד סבב', והכל שקר. הסבבים הצבאיים נקבעים לפי רצון חמאס. וזה לא קשור לאורון והדר. עובדים על כולם בעיניים. גם שחרור מחבלים בגללנו כביכול, זו סיסמה ריקה מתוכן, כי מחבלים כל הזמן משתחררים, חלק בגלל שהגיע זמנם ואחרים לפני. אם היו עוצרים את השחרורים מהראשון באוגוסט 2014 ויש חוק לזה (הכוונה לחוק הלב"חים, לוחמים בלתי חוקיים, המאפשר להשאיר בכלא מחבלים גם לאחר תום תקופת מעצרם, אם הוכחה מסוכנתם – א"א), הדר ואורון כבר היו פה".
מה אתה מציע בעצם?
"לא אמרנו לא להעביר לעזה תרופות או אוכל. אמרנו: תיתנו להם מה שחייבים על פי החוק ההומניטרי. כל מה שמעבר, צריך להיות מותנה במשהו שקשור לחיילים ולאזרחים. ואז, ארבע שעות חשמל שהפכו לשמונה – ומה קיבלנו? כלום. רק הוסיפו והוסיפו והיום יש להם 24 שעות חשמל. עזה פורחת, כל מי שמבין אומר לנו את זה. היא הפכה לעסק כלכלי עבור המדינה, והדם של הילד שלי הפך לכסף. עושים איתם עסקים ומי שנהנה מזה הם חמאס. 15 אלף פועלים נכנסים לישראל מדי יום, וחמאס מנכה להם מסים. אפשר להשתמש בזה כמנוף.
"נפגשתי עם בנט והסברתי לו מה צריך לעשות והוא אמר שהוא מבין. אבל מאז שהפך לראש ממשלה הוא עושה הפוך. וחברי הכנסת שבאו אלינו דיברו אותו הדבר ולא עושים כלום. בהתכנסות ה־200 בשישי הם יבואו ויצטלמו ועדיין לא עושים כלום. אם גנץ אומר: 'למדינת ישראל יש עוד בעיות ביטחוניות להתעסק בהן', והוא זה שהוציא את הדר לקרב, אז מה נגיד? תתקן את מה שקילקלת.
"בתחילת הקורונה ישבו אצלי בבית אלופים בצה"ל ואמרו: 'לא תעבור לעזה מכונת הנשמה אחת לפני שיחזירו את הבנים'. ועברו. בנט אמר שמוציאים מיליארדים על איתורו של רון ארד, למה לא משקיעים את זה בהדר ואורון? יודעים איפה הם, יודעים אצל מי. הדר נמצא אצל יחיא סינוואר ואיתו אתה עושה סחר מכר. אפילו לא צריך פעולה. אם 800 מכוניות מרצדס צריכות להיכנס לעזה ואתם אומרים להם תקבלו 700, המאה האחרות יגיעו כשתחזירו. הכי בזאר של המזרח התיכון. אבל הם לא מבקשים בכלל. השגיאות שעשו אצל רון ארד, אפשר לתקן אותן אצלנו. אז מה, מחכים שהאבא ימות או שהאמא תמות? הנה, ראש אמ"ן בצוק איתן, היום הרמטכ"ל אביב כוכבי, מדי פעם הוא צריך לעשות וי על פגישה איתנו. מישהו מהלשכה אמר לנו שיש לו טבלה והוא מסמן וי על פגישה עיתית איתנו, פגישה מעת לעת".
ציוני, אבל מיישר קו
עיקר כעסם של בני משפחת גולדין מופנה כרגע לירון בלום, המתאם מטעם ראש הממשלה. כאשר נודע לאחרונה כי כהונתו בת ארבע השנים תוארך בעוד שנה, בעלות שכר של 53 אלף שקל בחודש, הם לא הסתירו את זעמם. "אומרים לנו: 'אבל יש מי שמטפל'. כן, בלום, מיסטר כלום. הכסף שהוא מקבל זו הבטחת הכנסה. אז למה שיחזיר את הבנים? זה ניגוד אינטרסים. את היית מוותרת על כזו משכורת? ועכשיו מאריכים לו עוד פעם? אם תשאלי אותו הוא יראה לך קלסרים, אבל הישגים? אפס. פול גז בניוטרל.
"שר המודיעין המצרי הגיע לארץ כבר שש פעמים ולא סופר אותו בכלל. ואיך זה שאחרי ארבע שנים הוא לא מתפטר? היסטורית, את כל המתאמים שלפניו החליפו אחרי שלוש שנים. גם אצל שליט. ולא צריך שהוא יתפטר. תחליפו אותו".
אולי יש דברים שאתם לא יודעים שהוא עושה ולא מצליח?
"בכיתה ג' מפסיקים לתת קרדיט על מאמץ ומציינים רק הישגים. אני טוען שברגע שהוא מקבל משכורת הוא הופך לפקיד. ירון מסתיר את חוסר העשייה של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל. אם מתאמים יתפטרו כמו ליאור לוטן, אנשים יבינו שהמלך הוא עירום".
בסביבת ראש הממשלה, בעצם הבוס של בלום, יודעים שהיחסים בין המשפחה למתאם קשים, אבל הודפים את הביקורת. "בלום מגן על המשפחות בחירוף נפש", אומרים שם, "ושיח כזה מעלה את המחירים. חבל. ירון נמצא בקשר טוב עם כל המשפחות, מלבד גולדין. אפשר להבין את הכאב שלהם, מצד שני יש אינטרס של מדינה ומצד שלישי, יש אופי של משפחה. אבל הוא ממונה מטעם ראש הממשלה ולא מטעם משפחה כזו או אחרת, ולא משנה מה הוא חושב או רוצה, בסוף זו מדיניות ממשלתית".
ועניינית לטענות?
"נעשים פה מאמצים שאי־אפשר לתאר. יש עכשיו על הפרק סוגיות חשובות יותר מלחמם את הדרום - קורונה, מב"מ (המערכה בין המלחמות), איראן, וזה בלי לדבר על ההרכב המדיני. את רואה את סער, אלקין וליברמן משחררים מחבלים עם דם ישראלי על הידיים? אין מחוות. יש חוק".
מה בדבר הטענות על הכסף שהוא מקבל?
"זה לא פייר לבקש ממישהו להשקיע הרבה שעות ולא לתגמל אותו. הוא אגב, מקבל שכר פר־שעה. הסכום שפורסם מתייחס לתקצוב החודשי, כולל טיסות וביטוחים".
"הסיפור הוא לא ירון, אלא הבוס של ירון", אומר אדם הבקיא במארג היחסים בתחום השו"ן (השבויים והנעדרים). "ירון הוא ציוני אמיתי, אבל מיישר קו וקבלת ההחלטות נמצאת מעליו".
אז מה, משפחת גולדין התבייתה עליו שלא בצדק?
"מאוד בצדק. כשנתניהו מינה את בלום הוא אמר לו שהתפקיד שלו זה להיות השכפ"צ בינו למשפחות. נתניהו לא רצה להגיע לעסקה. יש כאלו שיגידו לך שפוליטיקאי יכול לעשות רק עסקה אחת של חילופי שבויים בכל הקריירה, בגלל המחירים, ומבחינת נתניהו זו הייתה עסקת שליט. הוא ידע שלא תהיה עוד אחת בקרוב, ובעצם אמר לבלום לתחזק את הבעיה, לא לפתור אותה. ביבי לא צריך להגיד לא במפורש כדי למסמס דברים".
לדברי אותו גורם, בלום גם נכנס לתפקיד בסיטואציה לא נוחה. "הוא קיבל משפחה במצב לא קל, אחרי כמה שנים שהבן שלהם לא מוחזר, ויצא שהוא נכנס איתם במינוס. בנוסף הוא לא הצליח לייצר איתם אמון. מההתחלה הם היוו בעיניו סוג של בעיה, ולא אנשים שצריך להתחבר איתם. אז בסדר, לאה ושמחה הם אולי קשים, אבל לליאור לוטן שהיה באותו תפקיד הם עשו חיים קלים? לא. ועדיין הם מעריכים אותו, וזה לא שהוא התנחמד אליהם".
הרבה הכרזות, אפס עשייה
במהלך השנים בחץ השחור, פגשו לאה ושמחה בפוליטיקאים ואנשי צבא שמגיעים לתמוך ולהביע הזדהות. אבל האמפתיה שקיבלו לא קידמה את המאבק שלהם. "עברנו כמה וכמה מערכות בחירות עם אנשים שעמדו איתנו ואפילו נהיו חברי כנסת", אומר גולדין, "באו ועמדו ודיברו ולא יצא מזה כלום. ברמת ההכרזות הפוליטיקאים חזקים, ברמת העשייה אפס".
איזה חברי כנסת נהגו להגיע והפסיקו?
"עידית סילמן עבדה איתנו לב בלב שנים. אמרה שיש לה בן שעומד להתגייס ו'אני לא רוצה שיקרה לי מה שקורה לכם'. היא עמדה איתנו המון עד שנבחרה לכנסת. נירה שפק גם, והיא גרה בכפר עזה. הן אומרות שאת העשייה הן מעבירות לזירה הפוליטית אבל שום דבר לא קורה. ואני לא מדבר רק עליהן. יועז הנדל, כל החבר'ה של יש עתיד. מיכאל ביטון, מאיר כהן. כולם היו כאן, כולם באו והבטיחו. חוץ מאלו שבאמת היו צריכים לבוא ואמרו שהשב"כ לא מאפשר. בני גנץ, בוגי יעלון, הרמטכ"לים".
סילמן, מצידה, מסבירה שעבודתה כיו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הבריאות בכנסת, מונעת ממנה להגיע כפי שעשתה בעבר: "אני מגיעה, רק לא באותה תדירות ואוהבת אותם אהבת נפש". שפק מוסיפה: "כיום אני פועלת מהכנסת לטובת העניין".
חץ נוסף שננעץ בליבם של בני הזוג גולדין קשור ברמטכ"ל אביב כוכבי. הם שמעו על כך מאורנה שמעוני, שמגיעה כל שבוע לחץ השחור. "הרמטכ"ל אמר לי: 'עושים הכל אבל הם קשים מאוד' והתכוון כמובן לחמאס", היא מספרת. "בשנים הראשונות הייתה תחושה שהבנים פה, שני מטר מאיתנו ותכף מחזירים, עכשיו אנחנו מבינים שלוקח זמן עד שדואגים שהנס יקרה. יחד עם זאת", היא מנסה להתעודד, "כולם שוכחים שגם על גלעד נלחמו שלוש שנים, שבהן אמרו: 'שבו בשקט'. רק אחרי שהחזירו את אודי רגב ואלדד גולדווסר, רק אז עם ישראל התגייס".
"יודעת מה קרה עם רגב וגולדווסר?", שואל גולדין, "קרנית התעקשה שהם חיים וזה מה שהיא אמרה לנו במוצאי שבת הראשונה. 'אם לא הביאו אותו, הוא חי. וככה תצאו לתקשורת'. אנחנו החלטנו אחרת, כי חשבנו שאסור לתת פרס לחמאס אחרי 70 חללים ו־50 ימי לחימה. אבל ככה קרנית החזירה את בעלה ומה שעשה צה"ל כתוצאה מלבנון השנייה, שהם החליטו שהחלל יהיה גופה. ועל זה אנחנו עומדים כבר 200 שבועות. עד שהתחילו לדבר ככה, חייל שנהרג קראו לו 'חלל' ומחבל זה 'גופה' ולא סתם. עכשיו, אם הבן שלי הפך ל'גופה', אז לא צריך להחזיר אותו?" "הבעיה היא שאין תוכנית", אומר גורם במו"מ לשחרור החיילים. "אם היה רצון לשנות משהו, היו מחליפים את האנשים שעוסקים בזה. אבל כולם, חוץ מנתניהו, נשארו. בזה שמחה צודק. יאיר לפיד למשל, טוען שצריך להחזיר קודם כל את האזרחים. זו עסקה יותר זולה. שעון החול שעומד מול הגולדינים הוא שלפיד יישב על כס ראש הממשלה בקרוב, וינהג כך, ואז השבת הבנים תתרחק עוד יותר".
שמחה, כשלפיד אומר שהוא יחזיר את החיים לפני המתים, אתם חוששים?
"יאיר לפיד לא מבין ומאיפה שיבין? ירו עליו פעם? הוא הוביל אנשים בקרב? אני מצפה מרם בן ברק ומשטרן ומכל אלו שנמצאים אצלו במפלגה ושירו עליהם ושהם הובילו פצועים שיסבירו לו. מהם אני מצפה שיתפסו אותו ויטלטלו אותו ויסבירו לו מה שצריך. אני סגן אלוף במילואים, וכל ילדיי בצבא. בני צור, התאום של הדר, עדיין עושה מילואים במגלן, הנכד שלי סיים עכשיו מסלול בגבעתי. אם ראש ממשלה בישראל מחזיר את החיים ולא את המתים זה יפגע פגיעה אנושה במשולש של אזרחים, צבא והגנה על המדינה".
דרוש: באז ציבורי
בתחילת ינואר השנה קיבלה המשפחה משב רוח גבי. אל"מ במיל. משה טל, שהיה הפרויקטור מטעם הצבא לענייני השו"ן, החליט להתפטר אחרי שמונה חודשים. בראיונות שהעניק אמר כי הזדמנויות פוספסו וכי הוא מתכוון להירתם ולשנות את המצב, בעיקר בהיבט התקשורתי. בחודש מארס הקרוב ייצא לדרך גיוס המונים לטובת קמפיין להשבת הבנים אחרי שהפעילים הבינו ש־200 מפגשים בחץ שחור, יכולים להגיע, חלילה, לאלף. "אם נייצר הפרדה בין החיים למתים, מי שיישאר מאחור, הדרך להחזיר אותו תהיה חטיפה נוספת", הוא אומר. "אלה הכללים. השאלה היא אם אנחנו רוצים לעודד עכשיו חטיפות. אריק שרון החזיר את טננבאום העבריין כדי להחזיר את חטופי הר דב. אם היה מחזיר רק את החיים, היה צריך לחכות לחטיפה הבאה ושרון הבין את זה. אני אומר מתים בזכות החיים. אבל יחד".
אמרת דברים די קשים לגבי הממשלה.
"ישראל די מקפידה להחמיץ הזדמנויות. סיום שומר החומות למשל קרה בדיוק בזמן החלפת שלטון בארצות־הברית לצד החלפת שלטון בישראל, בנוסף היה לך את מצרים שרצתה להיות בצד שלך ורוצה להגיע לוושינגטון בגלל הסכמי אברהם, ויש לה בעיות מים ולך יש פתרונות. כל הכוכבים הסתדרו. אבל הנה, לא קרה כלום".
אז מה, יושב שם אדם שלא רוצה?
"אני חושב שלא מציגים לפוליטיקאים את הדברים כמו שצריך. יש דיוני קבינט על רצועת עזה והתייעצויות עם ראש הממשלה. אבל מבחינתם המחיר הפוליטי שהם ישלמו גבוה מדי, ואז נוצר הפער בין סיסמאות חלולות לבין החידלון".
למה עזבת את התפקיד אחרי שמונה חודשים?
"ההבנה שלי הייתה שאם לא תהיה התעוררות תקשורתית וציבורית, לא נחזיר אותם אף פעם. הפוליטיקאי, כשהוא נמצא בדילמה, נכון להיום ימסמס את ההזדמנות. כי הוא יסתכל על הדופק הציבורי והתקשורתי ויראה שזה נון־אישיו. אם אני משקיע בקמפיין ציבורי, הפוליטיקאי יחזיר את הבנים. אין כרגע באז בתקשורת הישראלית, ולכן אין באז בציבוריות. כדי להעלות דופק צריך קמפיין. בסקרים שעשינו", מפתיע טל, "הציבור מוכן לשחרור מחבלים, השאלה היא איך מרכיבים את הרשימה. ודרך אגב, המספרים רחוקים מעסקת שליט. לכן הבנתי שאני צריך להמשיך את המשימה שלי, הפעם מהצד האזרחי, וללכת על הקמפיין. המסרים של הגולדינים מאוד מורכבים, הם מדברים נורא בהיגיון, אבל ממקום כועס ומתוסכל, וזה לא מחבר אנשים. בסוף, קמפיין זה עסק שהוא מקצוע ומשפחה לא יכולה לעשות אותו לבד. יהיה משרד שיקבל על זה כסף וזו תהיה העבודה שלו".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "למדינת ישראל ולצה"ל מחויבות עמוקה לשבויים, לנעדרים ולחללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע. מטבע הדברים, עיקר המאמצים הינם סמויים מן העין ומוטב שכך. צה"ל מלווה את משפחת גולדין מקרוב ומשתתף בצערה. הוא ימשיך לעמוד עימה בקשר ויקפיד לעדכן אותה בכל התפתחות בעניין בנה".
מלשכת ראש הממשלה נמסר: "ראש הממשלה מחויב לפתרון סוגיית השבויים והנעדרים, ורואה ציווי ערכי בהשבת הבנים לגבולם. בהתאם, רה"מ ומערכת הביטחון פועלים בכל הערוצים הרלוונטיים, אשר באופן טבעי על רובם לא ניתן להרחיב מעל דפי העיתון. אנו מכבדים את המשפחות ומבינים את כאבן. מאז כניסתו לתפקיד, פגש ראש הממשלה את משפחות גולדין, שאול, מנגיסטו וא־סייד, ואנו עומדים עימן בקשר רציף. "מתאם השו"ן עושה את עבודתו נאמנה, בהתאם לנסיבות המורכבות. צר לנו על הדברים. אנו מעריכים את המשפחות היקרות ונמשיך לפעול כדי להשיב את הבנים הביתה".
משר החוץ, יאיר לפיד, נמסר: "משפחת גולדין הקריבה את בנה להגנת ישראל. זה נותן להם זכות מוסרית וערכית לטעון כל טענה. אני מאמין שחובתה של מדינת ישראל להחזיר בכל דרך גם את חללי צה״ל וגם את שני האזרחים החיים המוחזקים בידי חמאס, אברה מנגיסטו והישאם א־סייד, שהם פגועי נפש. הדר גולדין ואורון שאול זכרונם לברכה, נפלו בהגנה על מולדתם ולעולם לא נרפה מן המאמץ להביאם לקבר ישראל".
מלשכתו של גנץ, סירבו להגיב.
לפנייה לכתב/ת 
