"הדסקית שהייתה עליו שומרת עליי"
אריאל חובב ז"ל היה מפקד פלוגה בצנחנים שנהרג בפיגוע ירי בשומרון, שבעה חודשים לאחר מותו נולדה נריה • היה לה ברור שגם היא תשרת ביום מן הימים בתפקיד בחטיבה: “משהו במקום הזה גורם לי להרגיש אותו כל יום“
סרן אריאל חובב ז"ל סיים בהצטיינות את קורס מפקדי הפלוגות, והיה אמור לחזור לצנחנים, שם שירת כסגן מפקד פלוגה. הוא נקלע לפיגוע ירי במחסום ואדי חרמייה בשומרון, הסתער לעבר המחבל אך נהרג מפגיעת כדור. שבעה חודשים לאחר מותו נולדה בתו נריה.
נריה חובב מחפשת את אבא בכל מקום - גם בצבא. כיום היא משרתת בחטיבת הצנחנים כמש"קית ת"ש, בדיוק באותה חטיבה בה שירת אביה שנפל. "משהו במקום הזה גורם לי להרגיש אותו כל יום", היא מספרת, "זו דרך בשבילי להכיר אותו".
למרות שעוד לא נולדה כשאביה נהרג, נריה מרגישה געגוע עז לאביה: "הגעגוע באובדן כזה זה תסכול שאי אפשר להסביר במילים. כשמכירים מישהו הגעגוע מוחשי, אבל כשלא מכירים זה געגוע למשהו אחר, לא ידוע. כשההורים לידך נורא קל להסתכל דרכם על עצמך, וכשלא - החיפוש העצמי הוא שונה".
נריה, המתגוררת בעלי שבהרי בנימין, היא הראשונה להתגייס במשפחתה. "הייתה המון התרגשות סביב זה. זו סגירת מעגל עבורי. גם משום שהחטיבה ליוותה אותנו בעשרים השנה האחרונות, וגם כי בכל דבר שאני עושה בחיים אני מחפשת את אבא", היא מספרת.
"הוא חסר ביום־יום, אבל זה הכי מורגש בצבא - שם הוא הקריב את חייו", נריה משתפת בכאב, "לשים את המדים ולשמוע את הסיפורים של החיילים שגם הוא התמודד איתם, אלה הרגעים שבהם אני צריכה את העצות שלו. הכי קשה זה לחיות עם תמונה בראש של האדם שלא הכרתי, אבל חי בתוכי. אני מרכיבה פאזל דרך המסע של החיים שלי".
היא נושאת עמה חפצים של אביה מהצבא: "אני נושאת את הדסקית שלו ואת ספר תהילים שהיה עליו בקרב - הם הולכים איתי ושומרים עליי".
