"אבא שלי בא לי בחלומות"
מיכל יסקוב הייתה בת ארבעה חודשים כשאביה אבנר ולרי נהרג בקרב בג'נין • היא מספרת על השירות בגזרה שבה נפל: "סגירת מעגל", ועל קבלת ההצטיינות בבית הנשיא: "כולם שאלו איפה אבא שלך"
רס"ר אבנר ולרי יסקוב, נפל באחד הקרבות הקשים שידע צה"ל במבצע "חומת מגן", במחנה הפליטים בג'נין. הוא נהרג יחד עם עוד 12 לוחמים, בבוקר יום הזיכרון לחללי צה"ל, והותיר אחריו את אשתו פנינה ההרה ובתו בת ארבעה חודשים.
מיכל מספרת על הקושי בכך שאין לה זכרונות מוחשיים מאביה: "הייתי בת ארבעה וחצי חודשים כשאבא שלי נפטר. יש המון סיפורים ששמעתי אבל אני לעולם לא אכיר אותו. אני כן יכולה לדמיין אותו, לא יותר מזה. אני לא מרגישה אותו וזה פספוס גדול עבורי".
היא משתפת בכאב שהמילה געגוע זרה לה: "אני שומעת בנות בבסיס שמתקשרות לאבא שלהן ואומרות שהן מתגעגעות וזו תחושה שאני לא מכירה. אני מכירה את החוסר באבא, בצבא במיוחד".
מיכל הבת הבכורה בחרה להתגייס לצה"ל כלוחמת חי"ר גבולות: "גדלנו בבית עם המון אהדה לצבא וזה שאני יתומת צה"ל רק חיזק את זה אצלי. אמא שלי מאוד חששה כשהתגייסתי לקרבי. היא אמרה 'אתן כמו אבא שלכן אתן רוצות להרוג אותי'. היה לה קשה, לגייס בת ראשונה למקום שבו היא איבדה את הבעל. כשנפצעתי אפילו התביישתי להתקשר לספר לה".
אחרי שנפצעה במהלך השירות נדרשה לשיבוץ מחדש: "אחד הקצינים קרא לי לשיחה ואמר שהוא יודע לאן לשבץ אותי, ושזו תהיה לי מעין סגירת מעגל". היא עברה לשרת כסמלת מבצעים בחטיבה המרחבית מנשה, החולשת על העיר ג'נין שבה נפל אביה: "באחת המשמרות שלי בחמ"ל נרצחה אסתר הורגן. שם נפל לי האסימון שאנחנו מאבדים פה אנשים בגזרה הזאת, ושאבא שלי היה אחד מהם. התקשרתי בבכי לאמא שלי. אבא שלי בא אלי בחלומות אחרי האירוע הזה. זה היה קשה".
לפני שנה זכתה לאות הצטיינות בטקס חגיגי בבית הנשיא: "כשקיבלתי מצטיינת נשיא ישבו בקהל אמא סבא וסבתא וכולם שאלו איפה אבא שלך. החוסר הוא גם בימי הולדת, בבת מצווה, בשבתות בקידוש, בכל מקום זה חסר".
