"אם היינו ישראלים, ההחלטה הייתה אחרת"
המאבק המשפטי שניהל ולדימיר בוטוק, אביה של יסמין שנהרגה על ידי סייעת בגן, הותיר אותו מיואש • כפי שפורסם אתמול ב"ידיעות אחרונות", המשפחה קיבלה סכום מוקטן בחצי מיליון שקל אחרי שנקבע שמרכז חייה של הפעוטה הוא מולדובה • “המאבק הזה הרג אותנו", אומר האב, "לא מתייחסים אלינו כאל בני אדם"
"המאבק הזה הרג אותנו, נשארתי עם המון שאלות בלי תשובות". כך אמר אתמול ולדימיר בוטוק, אביה של הפעוטה יסמין וינטה שנחנקה למוות באכזריות על ידי סייעת בפעוטון "מאשה והדב" בשנת 2018, על הפיצוי המוקטן שבית המשפט פסק עבור המשפחה.
הסיבה לכך, כפי שפורסם אתמול ב"ידיעות אחרונות" וב־ynet, היא החלטתו של השופט יוני לבני לקבוע את הפיצוי בהתאם לשכר הממוצע במולדובה, ארץ מוצאם של ההורים, ולא לפי השכר שיסמין אמורה הייתה להרוויח אם הייתה נשארת לגור בישראל. "אם היינו ישראלים, ההחלטה הייתה אחרת", אמר ולדימיר בייאוש, "אבל אלינו לא מתייחסים כמו אל בני אדם. אומרים לנו 'קחו את הכסף ותלכו מכאן'. אין לנו כוח לעוד מאבק בבית המשפט".
ולדימיר, שמאז מותה של יסמין נפרד מאשתו ונותר עימה בקשר טוב, אמר ש"קשה לי לראות משפחות עם ילדים קטנים, בכל פעם שאני רואה אבא עם ילדה קטנה אני בוכה. נשארתי בלי כלום. פעם הייתה לי ילדה, ומשפחה מאושרת, ועכשיו אין לי כלום. אני לא יודע איך להתחיל את החיים מחדש. אם לא היו הורגים את יסמין, הייתה לי היום משפחה גדולה, עם עוד ילדים".
חלק מהפיצוי מתייחס ל"אובדן ההשתכרות העתידי" של וינטה, לו הייתה נשארת בחיים. בגלל קביעת בית המשפט כי מרכז חייה הוא במולדובה, שם רמת השכר מאוד נמוכה, המשפחה תקבל סכום מוקטן בחצי מיליון שקל.
בית המשפט חייב את הסייעת אינה סקיבנקו ואת מנהלת הגן אולגה פיליצ'נקו לפצות את ההורים ב־1.16 מיליון שקל וב־272 אלף שקל הוצאות משפט. אלה קיבלו כבר מיליון שקל מהביטוח.
במקור ביקשו ההורים פיצוי של שני מיליון שקל, בהתאם לכך שמרכז חייה של בתם הוא בישראל. סעיף אובדן ההשתכרות העתידי נחשב בדרך כלל משמעותי בתביעות נזיקין בגין מוות, אבל בית המשפט קיבל את טענת הסייעת ומנהלת הגן כי יש לחשב את הפיצוי לפי שכר ממוצע של כ־1,537 שקלים בלבד, המקובל במולדובה, ולא לפי השכר הממוצע בישראל, העומד על כ־11 אלף שקל.
השופט לבני קבע בפסיקתו: "במקרה שלפנינו הקטינה המנוחה נולדה בישראל וחייתה בה לאורך כל חייה. במישור העובדתי ניתן אפוא לטעון שמרכז חייה, ואפשר גם של הוריה, מצוי בישראל, אבל הבוחן האמיתי הוא היכן מצוי מרכז החיים באופן פיזי. לצורך כך יש לבחון את השאלה האם הקטינה שהתה בישראל כחוק ומה הסיכוי שהייתה זוכה להישאר בישראל ולעבוד בה". לבני פסק: "אני קובע כי בסיס השכר של המנוחה ייגזר מהשכר במולדובה ויעמוד על שכר חודשי של 485 דולר (1,537 שקלים), ובהתאם לפסיקה יש להעמיד את הפיצוי על 30 אחוזים מבסיס השכר המגלם את שיעור החיסכון לאחר ניכוי הוצאות קיום של הניזוק. יש להעמיד את גובה הפסד ההשתכרות של המנוחה מגיל 18 ועד גיל 63 על 93 אלף שקל".
