תלולית הבושה
אי שם, בין נחל איילון לשכונות דרום ת"א, יש פארק ובו גבעה. או אולי תלולית עפר. קשה לזהות מהמפה. אבל ממה שאני מבין, לשם צריך להגיע מחר.
ב־13.30 אמור להיפתח משחק העונה של ליגה א' דרום. מכבי יפו נגד הפועל כפר שלם. מקום ראשון נגד שני. מסוג המשחקים שאלה שהתקוות שלהם עמוק בליגה השלישית, חולמים עליו בלילה. ועושים בשבילו מסע. אילת, דימונה, הר חומה בלילה גשום. כן, בכל המקומות האלה היינו, אוהדי יפו, השנה.
לפי התחזיות מחר יהיה מבול, ורוחות נושכות. זה לא מה שיפריע. יש עניינים אחרים. מתברר שהמגרש של כפר שלם, בספורטק דרום, מיועד ל־200 וקצת איש. לאוהדי יפו הודיעו שהקציבו 30 מקומות. המסביב למגרש חסום כמובן עם ברזנטים, וגם יש דיבור שהמשטרה תמנע גישה. בקיצור, יש איזו תחושה עמומה שבמעמד הזה לא רוצים אוהדים. שזה אולי קונספט שכדאי לשכפל. לליגת האלופות, ל־NBA, כאלה. ושהמשטרה, ההתאחדות, כל מי שאמור להשגיח על הכדורגל שלנו, אולי גם על שלום אלה שעוד אוהבים אותו, יצא לחל"ת של שנ"צ.
בכל אופן, אני מבין שמהתלולית, תלולית הבושה נקרא לה כאן, אולי אפשר לראות משהו. לא ברור איזה ציוד לוקחים למסע כזה, שמתפתל בין נחל ושבילים, אל קצה הפסגה. מימייה? סירת משוטים? לוף וכרבולית? אבל אני כן יודע שאני והמוני אוהדי יפו נהיה שם. וגם אם לא נראה את הדשא, וגם אם השחקנים לא יראו אותנו - הם ישמעו. ויידעו שאנחנו איתם, מאחוריהם. על תלולית הבושה.
