"לפני ארבע שנים, מישהו שהיה אז חבר מאוד קרוב שלי ניסה לאנוס אותי. הוא שם לי סם אונס במשקה, ואני פשוט התעלפתי במקום"
שיר אלמליח מדברת על הלילה שבו ניצלה מתקיפה מינית, ההחלטה להביא לעולם ילד עם הגרוש שלה, הדרמה בלידה, הזעם על ההתנהלות של משטרת ישראל בפרשת שי אביטל, והפעם ההיא, שבה כמעט מתה, ועוד בגלל סושי
שיר אלמליח, גרושה פלוס שניים, נולדה בשנת 1989 וגדלה בקצרין. למדה בתיכון נופי גולן ("הייתי בכיתה י"ב כשתאיר ראדה ז"ל נרצחה. הכרתי אותה כמובן בפנים, לא דיברנו מעולם. זה סיפור כואב ומצמרר. אחרי שזה קרה, לא נכנסתי מעולם לשירותים האלה בבית הספר"). בגיל 17 התגלתה על ידי סוכנות לוק, כשאמה רשמה אותה לתחרות מלכת היופי ("עליתי ל־20 האחרונות, ובסוף הורידו אותי מהתחרות, כי הייתי שני סנטימטרים פחות ממה שאמרתי. בהמשך כבר הכל התגלגל"). שירתה בחיל התותחנים ברמת הגולן, כמש"קית לוגיסטיקה. אחרי השחרור המשיכה לעבוד בדוגמנות והובילה קמפיינים גדולים, כולל בחו"ל, כשעבדה בין השאר באיטליה, בגרמניה ובדרום־אפריקה. נישאה לכדורגלן אלרואי כהן בשנת 2013 והשניים התגרשו כעבור שלוש שנים. בשנת 2019 התחתנה עם איש העסקים מייקל זנזורי, השניים התגרשו אחרי שנה, ולמרות זאת הביאו יחד ילד שני לעולם. פרזנטורית של משרד התיירות ואייס קיוב, מנחה את תוכנית היוטיוב "קול אישה", בשיתוף צביקה הדר ונו פילטר.
לפני הכל, מזל טוב. איך עברה הלידה?
"הלידה עצמה הייתה מושלמת, אפילו מאוד מהירה. מה שהפך אותה לאירוע מוגזם, נקרא לזה ככה, היה העובדה שבערך לפני חודש כבר לא הצלחתי לדרוך על רגל שמאל. אמרו שכנראה זה בגלל שהתינוק יושב לי על עצב מסוים בצד שמאל. היו לי כאבי תופת ברמה שלא הצלחתי לדרוך על הרגל ועד עכשיו זה ככה".
לא פשוט בכלל.
"מאוד לא. אני בעצם אם חד־הורית, הבן הבכור, רפאל, כבר בן שנה ועשרה חודשים, אז קראתי לאמא שתבוא מהצפון כדי לעזור לי, והיא כבר נמצאת אצלי בשבועיים האחרונים. כשלא הייתה לי עזרה הרמתי את הגדול, קילחתי אותו כרגיל, התאמנתי ואז הרגשתי את הכאב. חשבתי שאני רק תפוסה בצד בגלל תנועה לא נכונה, אבל התברר שזה הרבה יותר חמור. הגיע שבוע 35, מתחילים צירים, מתחזקים ואני מגיעה לבית החולים בילינסון ביום שבת. באותו יום גם נפלתי על הצד ורצו לאשפז אותי".
ואז הגעת לחדר לידה?
"עוד לא. בסוף עשו לי בדיקה, ראו שהכל בסדר ושאני מתחילה להיכנס ללידה, כלומר צריכה להגיע לביקורת. גם למחרת אמרו לי שהכל תקין. הרופא המדהים שלי, רוני חן, קרא לי בכל זאת, וביום השלישי כבר הגעתי לצירים יותר רציניים. יצא שנכנסתי ללידה ביום הראשון של שבוע 36, חמישה־שישה שבועות לפני המועד".
ואיך היה?
"לידה מהממת, אבל אחר כך ראיתי שאני עדיין לא מצליחה לדרוך על הרגל. כלומר, כנראה לא מדובר בלחץ על עצב, ונראה שאני צריכה לעשות סדרת בדיקות נוספת, כי מאוד קשה לי במצב הזה".
מה אומרים הרופאים?
"לחכות בערך שבועיים. קיבלתי כדורים נגד דלקת שאולי פיתחתי, התחלתי טיפולים אצל פיזיותרפיסט וגם דיקור, בתקווה שיעזור. אני נכנסת עכשיו לסוג של החלמה שקשורה לרגל, כדי שאצליח ללכת כמו שצריך. אם זה לא יעבור, תהיה כבר סדרת בדיקות ממש רצינית. לא מאחלת לאף אחד מה שאני עוברת עם הרגל. לא מצליחה להתנייד. בעיה גדולה".
חוששת?
"אני לא ממש בחרדות מהמצב הנוכחי. זו יכולה להיות דלקת או פריצת דיסק. רק רוצה שיעבור, כדי שלא ארגיש את הכאב ואוכל ללכת רגיל. אני עכשיו כבר אמא לשניים, ואמא שלי לא תישאר איתי בבית כל החיים. אז זה הכי מדאיג אותי".
מייקל, הגרוש שלך ואב ילדייך, עוזר בכל זה?
"כן עוזר, בטח. עם התינוקי הקטן עוד אין לו מה לעשות ממש, חוץ מלבוא לראות אותו, כי הוא גם נולד סוג של פג. אז כל מה שנשאר זה לקחת את רפאל בימים שלו. אבל בסוף, אין כמו אמא במצבים כאלה בבית".
זה לא שכיח, להביא ילד עם מי שהיה בעלך וכעת הגרוש שלך. איך אפשר להתעלם מהרומנטיקה בתהליך אינטימי כזה כמו לידה?
"ביני לבין מייקל אין רומנטיקה, כך שזה יותר חברי. אם היו רגשות, כנראה לא היינו מצליחים להיכנס לכל התהליך הזה".
איך מתנתקים מהעבר הקרוב במקרה כזה?
"זה נכון שלא פשוט, אבל אני ראיתי, וכך גם מייקל, רק את טובת רפאלי. רצינו שיהיה לו עוד אח מאותו אמא ואבא, חשבנו רק עליו, וזה הוביל לכל המהלך הזה. בזמן ההיריון הייתי די לבד. אתה יודע, הוא לא בן הזוג שלי ואנחנו לא גרים יחד. הייתי צריכה המון את אמא בהתחלה ולקראת הסוף. ביני לבין מייקל יש הסכם גירושים מאוד מסודר, יודעים מתי אמורים להיפגש, מתי לעדכן זה את זה, ומאז הפרידה גם מתי כל אחד זמין לשיחת וידיאו עם הילדים. במצבים כאלה של ליווי היריון יש באמת דברים יותר אינטימיים. אז לקחתי לעזרה את ההורים שלי שהיו מגיעים, שלוש שעות נסיעה מהצפון, ועוזרים לי בכל מה שהייתי צריכה".
שלמה עם המהלך הזה של להביא ילד עם הגרוש?
"ימים יגידו. זה משהו חדש שנכנסתי אליו. אני חושבת שלילדים שלי זה הדבר הכי נכון. לרפאל זה היה סוג של מתנה. היה לי חשוב לשמור על התא המשפחתי שלנו ולהביא לו עוד אח. מייקל ממשיך לגור בארץ, חי על הקו, אבל מקום המגורים העיקרי שלו הוא בישראל".
מה לגבי אהבה חדשה?
"לאט־לאט. עכשיו ילדתי. אני צריכה לתת את כל כולי לתינוקי חמוד שרק נולד, ולאח שלו, שמקנא בו קצת. אז האהבה תגיע, לא רודפת אחרי כלום, לא ממהרת. אני בסך הכל בת 32 והייתי רוצה שהזוגיות הבאה שלי תהיה הרבה יותר ממקום של פאן ולא ממקום של חתונה וילדים וכל הדבר הזה".
אבל את עשויה לפגוש מישהו שבהחלט ירצה ילדים.
"נכון לעכשיו, קשה לי לחשוב על עצמי מביאה עוד ילד, אבל אני לא יכולה לדעת מה יקרה. במחשבה שלי אני לא רוצה עוד, אבל כן, נוור סיי נוור. אני כבר למדתי לא לצאת בהצהרות. בכל פעם שאני אומרת משהו בנושאים האלה, קורה לי הפוך. אמרתי שאני לא רוצה להתחתן שוב, ובכל זאת התחתנתי".
מה באמת שלום אלרואי כהן? איחל מזל טוב על הלידה?
"אנחנו לא בקשר בכלל, התנתקנו זה מזה כבר ב־2016. לא מסמסים, לא בימי הולדת ולא בשמחות אחרות. כלום־כלום".
הסוכן שלך לשעבר, שי אביטל עדיין לא הגיע למשטרה – או לא הובא אליה, בעצם – למרות מתלוננות רבות נגדו. דעתך?
"תשמע, חוויתי דברים לא נעימים ממנו, לא הטרדות שקשורות אליי, אבל בפירוש איומים, כשרציתי לעזוב אותו לטובת סוכנות אחרת. באותה תקופה אמא שלי חלתה בסרטן, והבן אדם הזה לא הפסיק להתקשר אליה ולהגיד לה שיהרוס לבת שלה את החיים ואת הקריירה. הוא איים גם על הסוכנת הנוכחית שלי, זיוה מיכאל, אמר שאם תיקח אותי, היא תפסיק לעבוד בתעשייה, ששום דוגמנית שלה לא תעבוד ושגם אני לא אעבוד. כשאמרתי לו שאין בינינו הסכם וחוזה מחייב ושאני לא מרוצה מההתנהלות שלו כסוכן, הוא אמר שיש חוק מעבר לחוק - ובכל שולחן שבו נשב אני אצא מפסידה. לתחושתי זה היה איום, חד־משמעית".
למה לא התלוננת?
"פחדתי ללכת למשטרה מחשש שיעשה משהו שקשור לעולם התחתון. היום אני לא במקום של פחד מהאיש הזה, אבל אז רציתי רק שיעזוב אותי בשקט. לקח לו זמן אבל בסוף הוא שיחרר".
מה את חושבת על הטיפול המשטרתי בפרשה?
"אני מאוכזבת מאוד מההתנהלות של המשטרה בנושא של שי אביטל. היו כל כך הרבה מתלוננות, ויוצא שכאילו השאירו את זה בהולד, והבן אדם ממשיך לחיות את חייו. מה זה אומר עלינו ועל משטרת ישראל? זו הזיה, אין לי מה לומר. זו אחת הסיבות שנשים לא הולכות להתלונן. הנה, כל אחת מהנשים האלה, שהתלוננו עליו, עברה חתיכת חקירה לגבי מה שקרה ביניהן לבין האיש הזה - ובסוף לא קורה עם זה כלום. כאלה שחוו דברים דומים, חלילה, יסתכלו על מה שקורה בפרשה הזאת ויגידו, 'למה לנו להתלונן?' חייבים להביא את שי אביטל לחקירה בארץ, אני לא יודעת איך. מאמינה שהמשטרה יכולה לעשות את זה, אבל משום מה היא בוחרת שלא".
קיבלת תגובות אחרי שסיפרת על האיומים שלו?
"המון, במיוחד מאנשים בתעשייה, מאפרים, סטייליסטים, צלמים שעבדו איתו. אמרו לי שהם מורידים בפניי את הכובע. מתברר שהרבה אנשים ידעו על שי אביטל אבל נורא פחדו לבדוק או לספר".
חוץ ממקרה שי אביטל, מצאת עצמך מפחדת להתלונן פעם?
"מאז ומתמיד הייתי בחורה מאוד דעתנית, לא נתתי לאף אחד לדבר אליי לא יפה ללא תגובה, ולא נתתי לאף אחד את ההרגשה שהוא יכול להטריד אותי, למרות שבתעשייה זה קורה המון. אבל עדיין חוויתי לא מעט דברים לגמרי לא תקינים במהלך הקריירה, וגם במהלך החיים שמחוץ לתעשייה. גם הערות, גם הודעות מאוד לא לעניין. למשל, מישהו פעם ניסה להתחיל איתי וכשהבין שאני לא בעניין שלח לי הודעה שאני 'חתיכת לסבית'. כי הרי אם אני לא בעניין שלו, אז אני בטוח מעדיפה נשים. מישהו אחר ניסה לגעת בי כנגד רצוני וקיבל ברקס, מאוד כעסתי על זה. ואפילו היה מישהו שניסה לשים לי שם אונס במשקה לפני בערך ארבע שנים".
מה בדיוק קרה שם?
"מישהו, שאני לא אגיד את שמו, שם לי סם אונס במשקה, ואני פשוט התעלפתי במקום. זה היה בבר, ואותו בן אדם, שהיה אז חבר מאוד קרוב שלי, הוא זה שלמעשה ניסה לאנוס אותי. אני זוכרת שבאותו ערב התקשרתי לחברה שלי, סיפרתי לה שאני מרגישה מעורפלת, שנהייתי לבנה בפָנים, שאני מרגישה שאני הולכת להתעלף. ביקשתי מאותו בן אדם להחזיר אותי הביתה, והוא שאל אם אני מעוניינת שיישן אצלי. אמרתי לו שלא, למזלי הגדול, ועוד באותו לילה חברה שלי לקחה אותי לבית החולים, שם גילו שיש לי סמים בדם. אני לא בן אדם שעושה סמים. נזכרתי שאותו אחד רצה שאני אשתה מאיזשהו משקה קר שהיה פתוח, וממש חזר וביקש כדי שאלגום. אז עשיתי אחד ועוד אחד, הבנתי מה היה יכול לקרות. הוא לא חבר שלי יותר. זו הייתה התנהגות נוראית".
למה לא התלוננת?
"לא רציתי להרוס לו את החיים, הוא יחסית מוכר, ורציתי להמשיך פשוט הלאה. כאב לי מאוד, כי מדובר בחבר שהיה מאוד קרוב אליי, אבל בכל זאת העדפתי לשים את זה מאחוריי. בסוף הרי האונס לא קרה וחשבתי לעצמי, מה כבר יעשו? אני אתלונן ולא יקרה כלום. אחרי המקרה סימסתי לו שאני יודעת בדיוק מה הוא רצה לעשות. הוא ענה שלא נכון ושלא ככה. לצערי זה היה נכון. הוא שלח לי שוב הודעות מאז אבל לא עניתי לו".
לא חששת שינסה לעשות את זה לאחרות?
"אני חושבת שלא, בתור חברה קרובה שלו, כמו שהייתי, ידעתי איפשהו שהוא רוצה אותי, ואולי זאת הייתה דרכו. מקווה מאוד שלא עשה זאת שוב. הוא כבר בזוגיות, ואני מקווה שהוא במקום הרבה יותר טוב. אם אשמע על עוד מישהי שקרה לה, על אותו מקרה מאותו בן אדם, אני כבר לא אשתוק. אחת הסיבות שבגללן אני משתדלת לעזור לנשים במצוקה, בפרויקט 'קול אישה' היא הדברים האלה, שחוויתי על בשרי. ככה אני מקדמת את האג'נדה, ונותנת במה לסיפורים מאוד קשים. יש תוכנית טלוויזיה שאני מצלמת עכשיו לפלטפורמת מדיה חדשה של צביקה הדר בשם 'נו פילטר'. התחלתי לצלם כמה קטעים ליוטיוב ואנחנו ברמת צפיות בהחלט טובה".
שביט ויזל סיפרה ל־"7 לילות" לאחרונה שמעיפים אותה מקמפיינים בגלל משקל ולידות. קרה לך?
"לא קרה לי, כי אני גם לא מייחסת לדברים האלה חשיבות. כל הזמן אומרת לעצמי שמה ששלי, שלי. בתעשיית האופנה רוצים לפעמים לשנות כדי להתעדכן, עובדים גם על מה שקשור באופי של הדוגמנית או הדוגמן וגם, מה לעשות, הרבה קשור ליופי. לפעמים רוצים לגוון, וזה יכול להיות בגלל כל מיני נושאים, אז אני מציעה לכל אחת לא לקחת אישית אם מחליפים אותה. צריך לזרום, ואם הקמפיין לא צריך להיות שלך, אז יבוא אחר. בסופו של יום אני רוצה לעבוד עם אנשים שרוצים לעבוד איתי, ולא עם כאלה שבסימן שאלה לגביי, לא משנה מאיזו סיבה, משקל או אחרת".
יש לחץ עלייך כדוגמנית לרדת במשקל אחרי לידה?
"ממש לא. אני לא בלחץ של להרזות. אני אישה אחרי לידה, אני מבינה שהגוף שלי עבר טראומה ואני לוקחת את זה באיזי, הכל בסדר. אני חושבת שעידן מי־טו חשוב בהקשר הזה עבור נשים שהן קצת חסרות ביטחון לגבי עצמן, בעיקר על רקע מה שקורה ברשתות החברתיות, כשכולם מנסים להיראות הכי טוב שאפשר. צריך כל הזמן לבוא ממקום של העצמה נשית, גם של אישה אחרי לידה בהיבט הזה - ולא ממקום של להוריד. את לא צריכה מיד אחרי לידה לחזור לעצמך. אבל מעבר לכל, בשבילי עידן מי־טו אומר לכל אישה: את חייבת להתלונן אם את חשה מוטרדת. אין יותר ממה לפחד. וזה מהמם בעיניי".
יום האישה בשבוע הבא. חוגגת?
"לא חשבתי על משהו ספציפי, אני גם אחרי לידה. אשאר בבית, זה יותר מתאים לאופי שלי. אולי אשלח זר פרחים לאמא או לחברה מאוד טובה. לא רואה את עצמי חוגגת למרות שזה יום חשוב בעיניי. יום של העצמה".
חשת פעם אפליה לרעה בגלל היותך אישה?
"בהתחלה חוויתי מכל מיני אנשי מקצוע עלבונות כמו הערות על המשקל שלי, משפטים כמו 'את נראית פרחה, כמו סחבה'. לא הייתי עונה. בתחילת הדרך הייתי מאוד חדורת מטרה ולא התייחסתי. אומרים שצריך לפתח עור של פיל בתעשיית האופנה. זה בדיוק בגלל אנשים כאלה".
הצטלמת לקליפ פרובוקטיבי עם דודו אהרון לשיר "האוטו שלי, היופי שלך". היית מצטלמת שוב לקליפ כזה?
"לא. היום לא הייתי עושה את זה. זה היה משהו שעשיתי די בהתחלה, לא כל כך הבנתי עניין אז. היום אני כן מבינה את הביקורות שהיו על הקליפ, לגמרי נמצאת במקום אחר, והדעות שלי שונות ממה שהיו לילדה בת 22. אני דואגת לומר תמיד שכל דבר שעשיתי בחיים מוביל אותי למקום שאני נמצאת בו היום. אז לא מתחרטת על כלום, פרט לקליפ הזה. בלי לפגוע באף אחד, זה משהו שלי עם עצמי, שפשוט לא הייתי עושה. החשיבה שלי והניהול שלי באותה תקופה לא היו נכונים. הייתי ילדה שעדיין מנסה להשתלב בתעשייה".
כיכבת בקמפיין של משרד התיירות. כמה תיירים הגיעו לדעתך בזכות הפרסומות האלה?
"תראה, בכל שנה שברנו עוד שיאים. לדעתי הגענו לארבעה מיליון תיירים בשנה לפני הקורונה. מאמינה שאם המשיכו איתי כל כך הרבה שנים, כנראה תרמתי משהו לעניין הזה. זה גם הקמפיין שאני הכי גאה בו בעולם. בכל פעם שרוצים לצלם פרסומת חדשה למשרד התיירות, פתאום יש עוד גל קורונה ואף פעם לא מצליחים באמת לקדם משהו. הצילומים האחרונים היו לפני שנה".
מה ההישג הכי גדול שלך לדעתך?
"פרט לאימהות, הקמפיין של משרד התיירות".
בר רפאלי מדגמנת ומקדמת רק את העסקים שלה. זה קונספט שאת חושבת עליו?
"לא, הכיוונים שלי הם אחרים. הכיוון שלי הוא של העצמה נשית, של לתת במה לנשים שנפגעו. פרט לתוכנית שדיברנו עליה, לקחתי את הפלטפורמה שנקראת אינסטגרם ולכל החברות או הגופים שמציעים לי לפרסם פוסט או סטוריז תמורת מתנות, אני אומרת ‘כן’, בתנאי שהמוצרים שהם מציעים לי עוברים ישר לאמהות שבקשיים. לפרויקט קוראים 'מאמא לאמא'. במקביל ממשיכה כמובן בקמפיינים שלי ואם יהיו הזדמנויות עסקיות, למה לא?"
מתי היית הכי מאושרת?
"בשתי הלידות שלי, כי זה באמת אושר עילאי שאתה לא יודע להסביר במילים. כשהתינוק יוצא לאוויר העולם זה תחושה שבא לך לחזור אליה 20 אלף פעם. כשאת מתאפסת ונזכרת במה שעברת את אומרת, 'די, מספיק'. הבחילות של ההתחלה בעיניי יותר קשות מצירים".
איזו עצה היית נותנת לשיר אלמליח בת ה־16?
"תלכי תמיד עם הלב, גם אם את עושה טעויות, ופשוט תלמדי מהן. תמיד תלכי לישון כשאת יכולה להסתכל על עצמך במראה ואל תעשי דברים שאת לא שלמה איתם. גרתי בקצרין, הייתי רוב הזמן עם סבתא שלי, קולט ז"ל, כי היא הייתה חולת אסתמה, ולקחתי על עצמי את הטיפול בה. היא נפטרה לפני שלוש שנים, וזה היה אחד הדברים הכי כואבים שעברתי. כשהבנתי שהיא גוססת, הלכתי לרופא שלי לקבל ציפרלקס, כי הרגשתי שלא אצליח להתמודד עם שיברון הלב. מאז, אין יום שבו אני לא חושבת עליה. לא יכולה להגיד שיצאתי מהמוות שלה. זה זיכרון מאוד מר".
מה החופשה הכי גרועה שהייתה לך?
"לפני שלוש שנים נסעתי לפריז עם חברים. בדיוק כשאני עולה לרכבת לדיסנילנד, אמא שלי התקשרה אליי להגיד לי שאני צריכה להקדים את החזרה, כי סבתא גוססת. לא הפסקתי לבכות, ממש, מעמקי נשמתי. סגרתי טיסה כבר ליום למחרת, הגעתי לארץ, סבתא חיכתה לי בבית החולים בצפת, בטיפול נמרץ. אמרתי לה שאני אוהבת אותה, היא בכתה וירדו לה דמעות. ברגע שבו יצאתי מהחדר, היא נפטרה. יהיה לי מאוד קשה לחזור לדיסנילנד בפריז".
מה הפחד הכי גדול שלך?
"הילדים שלי. שיהיו תמיד בריאים. מאז שאני אמא, הפכתי הרבה יותר חרדתית. הילדים יכולים לישון, ואני יכולה להגיע לבדוק פתאום באמצע הלילה שהם נושמים. אם רפאל לא אוכל, אני יכולה להיות במצב רוח לא טוב מזה. מרגישה שחסרים לו ויטמינים וכל מיני דברים בגוף שהוא צריך. הילד בכלל לא רעב, ובכל זאת אני לא מפסיקה לחשוב על זה. נהייתי אמא ממש, הבנת? זו בעיה".
מתי היית הכי קרובה למוות?
"בלעתי פעם בטעות, במהלך צילומים, חתיכת סושי שלמה ודי גדולה. זה החליק לי בגרון, ופתאום הרגשתי שאין לי טיפה אחת של אוויר. זוכרת שכולם היו מסביבי, התחלתי להחליף צבעים, הרגשתי שאני עומדת למות. זה היה אחד הדברים המפחידים. אחת המפיקות פשוט לחצה לי על הבטן וזה השתחרר".
מה ההחמצה הכי גדולה של חייך?
"כמעט כל מה שקשור לפן הזוגי. שתי מערכות הנישואים שלי כשלו. הן התחילו באהבה. אלרואי היה אהבת ילדות. אחריו היה לי קשה להתמסר במאה אחוז, כי הרגשתי פגועה מכל מה שקרה, ואני בן אדם שבין כה וכה קשה לו לסמוך על אנשים. לקח לי המון זמן להיפתח, ואז הכרתי את מייקל, שהציע לי נישואים אחרי שלושה חודשי זוגיות. אמרתי 'כן' ונכנסנו לתוך לופ, למקומות טכניים של דברים, ארגונים. פתאום כל הנושא של הרגש מאוד הלך לאיבוד, ונכנסנו לסחרור שלא היו נכון עבורנו. זו אחת הסיבות שפירקנו את הזוגיות, וזו גם אחת הסיבות שהצלחנו להביא עוד ילד יחד, בלי רגשות".
מה השמועה הכי מטורפת שהייתה לגבייך?
"היו הרבה כאלה, בעיקר בתחילת הדרך. אמרו שעזבתי את הארץ, שבגדתי בגרוש שלי, כל מיני דברים חסרי שחר".
מתי בכית לאחרונה?
"קל. עם הלידה של התינוק. מאושר".
מה הרגע הכי מביך שהיה לך?
"מה שקרה לי ב'אח הגדול'. כל מילה מיותרת. עשיתי ספורט ויצא לי פלוץ קטן. זה היה מביך אבל הייתי בתוך בועה ואני לוקחת את זה בהומור, למרות שמול כל המדינה זה קצת לא נעים".
מי צריך לבקש ממך סליחה ולמה?
"יש מלא אנשים. לא הייתי רוצה לתת להם אפילו במה. כל האנשים ששיקרו לי, אם זה בעסקים, אם זה בזוגיות, אם זה בחיים בכלל, צריכים לבקש סליחה. ואני לא מדברת על שקרים קטנים אלא על דברים גדולים ומהותיים".
וממי את צריכה לבקש סליחה ולמה?
"מרגישה שצריכה לפעמים לבקש סליחה מההורים שלי, עופרה וחיים. היו קטעים שבהם שפטתי אותם לחומרה, והיום, כשאני אמא, אני מבינה שאף אחד לא נולד הורה ושזה לא פשוט, למרות שאתה מנסה לתת את הכי טוב לילדים שלך. לא היו לנו ריבים גדולים, אבל חשבתי שלפעמים הם עושים מהלכים הוריים שבעיניי נראו לא טוב. בדיעבד הבנתי שכל מה שקורה מגיע ממקום של אהבה, דאגה ואכפתיות".
מה תהיה השורה האחרונה בביוגרפיה שלך?
"שמה את הלב שלה בכל מקום שהלכה אליו".
מה הדבר הכי גרוע שכתבו עלייך או אמרו לך?
"היו אנשים לאור הדרך שלא האמינו בי שאצליח, כמו חברות לכיתה בבית הספר שאמרו שלא ייצא ממני כלום. נפגעתי המון מבנות בבית הספר שקינאו בי ואמרו עליי דברים לא יפים בדרך".
זה כלל חרמות?
"כן, זכורים לי שניים, אבל לא ייחסתי לזה חשיבות. אמרתי, רוצים להיות חברים, תהיו. לא רוצים, אל תהיו. גם בתור ילדה הייתי מאוד חזקה".
מה הריח האהוב עלייך?
"של פרחים. משתמשת רק בבשמים שיש להם ריחות של פרחים".
מי היה משחק בתפקיד שיר אלמליח בסרט על חייך?
"מגי אזרזר, כי היא יודעת עליי הכי הרבה דברים והיא חברה מאוד טובה שלי. יכולה להתחבר טוב לדמות".
באיזה ביטוי או מילה את משתמשת יותר מדי?
"'חיים שלי'. אתה יכול להבין למה. זה משהו שלא הייתי אומרת לאף אחד, אבל לילדים שלי מגיע התואר הזה".
מה הדבר האחרון שחיפשת בגוגל?
"מחמם מגבונים. מתברר שיש דבר כזה. אני נורא מרחמת על התינוק כשאני מנגבת אותו במגבונים קרים, אז חיפשתי, ומתברר שיש משהו כזה. הולכת לרכוש".
מה הדבר שהכי משגע אותך כרגע?
"מאוד קשה לי כשרפאל לא איתי במהלך הימים עם מייקל. קשה לי לפעמים להתחלק בזמן של הילד. מנסה להתרגל לזה".
מה היה ממוצע הגלידות שלך אחרי פרידות?
"אני עושה סוויץ' מהיר אחרי פרידות ונגמר הסיפור. גלידות זה משמח, אבל לא משהו שמלווה אותי אחרי פרידה".
אריאנה גרנדה או ג'סטין ביבר?
"אריאנה. המאפר שלי שומע את זה כל היום. מכירה את רוב השירים רק ממנו".
ריהאנה או ביונסה?
"ביונסה, אישה חזקה, עוצמתית, מדהימה".
מה האלבום הראשון שהקשבת לו?
"'חוק החיים' של שרית חדד מ־1998. מאוד אוהבת את שרית, גם כבן אדם, חושבת שהיא מדהימה".
איזו סדרה כולם צריכים לראות כרגע?
"כשיש לי זמן פנוי, אני אוהבת לראות ריאליטי. עכשיו אני עם 'רוקדים עם כוכבים' ו'הישרדות', וזה מנקה לי את הראש. זה מצחיק אותי, משעשע אותי. אני מאוד אוהבת גם את 'הצינור' של גיא לרר וגם את 'חשיפה' של חיים אתגר".
באיזה ריאליטי היית מסכימה להשתתף?
"השתתפתי ב'אח הגדול', ואם הייתי עושה עוד משהו זה 'רוקדים עם כוכבים'. זה בא מהמקום שאני לא יודעת לרקוד בכלל, וזה מאוד מסקרן אותי. אני הכי לא רקדנית בעולם, קוראים לי רובוט כשאני מנסה לרקוד - ומאוד מעניין אותי לאן אגיע עם כוח הרצון. אלך גם אם יצחקו עליי אם אעוף אחרי תוכנית אחת".
לפנייה לכתב/ת 
