ישן מהניילונים

זוכרים איך בניינטיז האכלנו את הטמגוצ'י, הסתובבנו עם פאוץ' וצמיד סרגל וחזרנו הביתה לראות ילדים מפסידים ב'הוגו'? כי אז אחד הטרנדים הכי גזעיים - עוד מילה מאותו עשור - היו תוכניות אינטראקטיביות, מ־TRL המיתולוגית של MTV ועד תוכניות שהזמינו אותנו להתקשר ל"טלמסר". והנה, השבוע הפציעה 'מדד ישראל' בהנחיית אברי גלעד, סמל ניינטיז לא קטן בעצמו, והיא יותר ממזכירה את אותם ימים. זה כולל, אגב, מספיק תקלות טכניות בשביל שלושה עשורים. ולזה קוראים ב'רשת 13' "תוכנית חדשנית".

צופי 'מדד ישראל' מתבקשים לסרוק קוד ולהשיב באמצעות הסמארטפון על שאלות: מ"מדד המורל" דרך "גיבור היום" ועד להבעת דעות על נושאים אקטואליים. בין השאלה והתשובה נדחקים שלל אייטמים, בלי המון קשר לפורמט של שיתוף הצופים: ראיונות, כתבות חוץ, "דיבייט", רמיקס של נוי אלוש וניסיונות נואשים למדי של המגיש להבין אם תוצאות הסקר שהופיעו על המסך בכלל נכונות.

אבל מה שהכי מצחיק הוא שבערוץ 13 הודיעו שהתוכנית החדשה מעניקה לצופים פלטפורמה להתבטא "במקום לצעוק על הטלוויזיה". ובכן, אני לא יודעת איך לבשר את זה בעדינות, אבל באמת שאף אחד כבר לא מחכה לאישור שלכם כדי להפיץ לעולם את דעותיו. מצד שני, מדובר ב'רשת': אולי באמת לא שמעו שם על טוויטר ואינסטגרם.

דווקא אחת הפינות התגלתה כרעיון שיותר הולם את היומרה לשתף צופים: עמדת הראיונות שהוצבה בקניון, ומאפשרת לעוברים והשבים לפגוש סלבס ולהוציא מהם תשובות לשאלות. זה אולי לא מוביל לראיונות נוקבים במיוחד, אבל צריכים להיות ריאליים: זה בטח יותר אפקטיבי מאשר לנסות להחליף את הרשתות החברתיות, שלא לדבר על החיסכון בתקלות מביכות של מוצר בלתי אפוי בעליל.

ככה נוצר רגע טלוויזיוני נוגע ללב, שבו יובל המבולבל הותקל בשאלה, האם משפחתו התאכזבה ממנו בעקבות פרשת השימוש בסמים. זה אולי לא היה "חדשני" כמו גרפים שדופקים נפקדות בדיוק כשצריך אותם, או הגיוני כמו שאברי גלעד שאל את איילת שקד "מה נעשה כדי להגן על העולות החדשות מתגרת ידם של חלק מהישראלים, שינסו לנצל את החולשות כדי להשיג דברים שאני לא אגיד בשעה כזאת בטלוויזיה". לא, זאת סתם הייתה פיסה של טלוויזיה מעניינת, פורמט שעבד אפילו לפני הניינטיז.