עבור ניב, התיקונים נעשו מאוחר מדי

בדוח מבקר המדינה שפורסם אתמול נמתחה ביקורת על התנהלותה של המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח). על פי הדוח, מצ"ח מתמקדת יותר מדי בעבירות סמים, במקום בעבירות כמו גניבת אמל"ח. עם זאת, בנושא הליקויים בתחום הכשרת רכזי המודיעין ביחידה, קבע המבקר, מתניהו אנגלמן, שהם טופלו ותוקנו. עבור חייל אחד, התיקונים האלה הגיעו מאוחר מדי.

רב"ט ניב לובטון (19) ז"ל הוא לוחם גבעתי שהתאבד לאחר שגויס כמקור מודיעני בידי מצ"ח. שני הרכזים שגייסו את לובטון, ושהתעלמו לחלוטין מקריאות המצוקה ומאיומי ההתאבדות שלו, עומדים בימים אלה לדין פלילי. מפקדם הישיר, מפקד מצ"ח באר־שבע רב־סרן גלעד פרנקן, לא הועמד לדין בידי הפרקליטות הצבאית שקבעה שאין לו אחריות פלילית, והוא אף מועמד כעת לקידום בצבא.

המבקר, אנגלמן | צילום: אלכס קולומויסקי

הבעיות נחשפו שנתיים לפני ההתאבדות

מותו של לובטון היה יכול להימנע. הדוח שפורסם בידי מבקר המדינה הוא השלמה לדוח שיצא כבר בחודש מאי 2019 ושעסק, בין היתר, בתחום המודיעין והפעלת המקורות במצ"ח. הבדיקה של המבקר נערכה לפני מותו של לובטון, אך תוצאות הדוח פורסמו אחרי שנטל את חייו.

אחת ממסקנות הדוח הראשוני הייתה: "תהליכי החניכה של רכזי המודיעין במצ"ח לקו בחסר; והפיקוח והבקרה של מפקדי בסיסי מצ"ח על פעילות המודיעין לא היו מספקים". בהמשך הדוח הדגיש המבקר את חשיבות החניכה של רכזי מודיעין ואת אחריות המפקדים לליווי עבודתם הרגישה: "מאחר שרכזי המודיעין במצ"ח הם במקרים רבים חיילים בשירות חובה, נדרשים תהליכי חפיפה סדורים ופיקוח הדוק על פעילותם, על מנת לוודא כי היא מבוצעת במקצועיות ותוך עמידה בהנחיות".

הצבא, לכאורה, לקח את מסקנות הדו"ח לתשומת ליבו. בתגובתו למבקר המדינה השיב צה"ל: "ב־2018 בוצעו שינויים ביחס להכשרתם ולשירותם של רכזי המודיעין במצ"ח... מפקדת היחידה תמשיך להנחות את מפקדי היחידות לפעול ליישום הנחיות מפקד מצ"ח בנושא חניכת רכזי המודיעין ולוודא את קיומן".

זמן קצר אחר כך, בינואר 2019, התאבד לובטון לאחר שרכזי המודיעין במצ"ח באר־שבע התרשלו בעבודתם, לא עברו חניכה מסודרת ופעלו ללא פיקוח מצד מפקדם, פרנקן.

אלא שלמרות מסקנות דוח המבקר שצפו פני עתיד, ולמרות ההצהרות המובהקות של צה"ל שהדגישו את החשיבות בחניכת רכזי מודיעין ואת פיקוח המפקדים עליהם, פרנקן לא הועמד לדין פלילי. הוא טען שלא היה מודע לפעילות הרכזים שלו, והצליח לשכנע בכך את הפרקליטות הצבאית, שזיכתה אותו מכל אחריות.

לאחר התאבדות לובטון הוקמה על ידי צה"ל ועדת בדיקה, בראשות איש השב"כ אריק (האריס) ברבינג. מסקנות הוועדה היו כמעט זהות לחלוטין למסקנות הדוח הראשון של מבקר המדינה. במילים אחרות: צה"ל לא תיקן ב־2019, את מה שהתגלה כבעייתי עוד ב־2017. את המחיר שילם לובטון.

מי שלא שילם מחיר הוא מפקד מצ"ח באר־שבע, פרנקן. הוא אמנם הודח מהצבא בידי הרמטכ"ל אביב כוכבי, בטענה שהייתה לו אחריות פיקודית למותו של לובטון, אולם עתר נגד ההחלטה לבית משפט אזרחי – תוך שהוא מסתמך על החלטת הפרקליטות הצבאית שלא להעמידו לדין פלילי. בית המשפט קיבל את גרסתו, ביטל את החלטת הרמטכ"ל, ופרנקן הוחזר לשורות צה"ל.

הפלונטר של הפרקליטות הצבאית

הרמטכ"ל סירב לוותר. הוא עירער על ההחלטה לבג"ץ, ולפני כמה שבועות התקיים דיון מכריע בבית המשפט העליון, בהרכב של שלושה שופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות.

את הרמטכ"ל ייצגה בדיון עו"ד רחל שילנסקי, מנהלת המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה. בדיון השתתפו גם נציגים מטעם הפרקליטות הצבאית.

שילנסקי ואנשי הפרקליטות הצבאית נקלעו בדיון המכריע למעמד מורכב מאוד: מצד אחד, הפרקליטות לא האשימה את פרנקן בפלילים אחרי התאבדותו של לובטון. מנגד, הפרקליטות אמורה לייצג בדיון את עמדת הרמטכ"ל, שדורש להדיח את פרנקן מצה"ל בשל אחריות פיקודית למותו של לובטון.

הפלונטר שאליו נקלעה הפרקליטות הצבאית בא לידי ביטוי במהלך הדיון, כפי שעולה מהפרוטוקול שנחשף כאן לראשונה. במהלך הדיון ניסו שלושת השופטים –חיות, נעם סולברג ואלכס שטיין – להבין מדוע פרנקן צריך להיות מודח מצה"ל, אם אין לו אחריות ישירה למותו של לובטון.

"מה היו הפגמים בהתנהלותו של מפקד הבסיס (פרנקן)?", שאל השופט סולברג, והפרקליטה שילנסקי ניסתה להסביר: "אנחנו לא מדברים על עבירה ברף הפלילי... זה לא העשייה שלו שעומדת למבחן... אלא זה שהוא לא הצליח להעביר ולמסד לפקודים את הערכים, שאולי אם היה מצליח התוצאה הייתה נמנעת". לאורך כל הדיון המשיכה שילנסקי להתפתל. כאשר השופט שטיין היקשה עליה שוב ושוב ודרש ממנה פעם אחר פעם "להביא עובדות" לבעיות בהתנהלותו של פרנקן או אמר "אני רוצה לדעת איפה הוא (פרנקן) כשל", המשיכה הפרקליטה להלך על הקו הדק שבין אחריות פיקודית לאחריות פלילית.

פעם אחר פעם היא התקשתה להסביר לשופטים היכן כשל פרנקן והיכן יש לו אחריות ישירה לאירוע, ולא רק אחריות פיקודית ומרוחקת.

רשימת הכשלים של פרנקן ארוכה, וחלקה נחשף בתחקירים שפורסמו לאורך החודשים האחרונים ב"ידיעות אחרונות". כך לדוגמה: פרנקן שלח את הרכז שגייס את לובטון למבחן הסמכה לתפקיד בדיעבד, רק שלושה חודשים לאחר מותו של לובטון. הרכז נכשל במבחן. הפרטים הללו הופיעו בחומר הכתוב שהוגש על־ידי הפרקליטות לבית המשפט, אך לא הוזכרו בידי נציגי הצבא במהלך הדיון עצמו.

בדיון בבג"ץ נדרשה למעשה הפרקליטות הצבאית להוכיח שלפרנקן אחריות פיקודית להתאבדותו של לובטון, אך מנגד להגן על החלטתה הראשונית שלפיה הוא חף לחלוטין מאחריות פלילית.

העניינים הגיעו לכדי אבסורד בדיאלוג הבא:

השופט שטיין: "אתם צריכים להביא ממצאים עובדתיים. במה הוא (פרנקן) כשל?".

שילנסקי: "גם מחדל הוא כישלון. הוא כשל. הוא לא הצליח להטמיע לפקודים שלו את הרציונל של אמירת אמת, אי־הסתרה, ניהול חקירה".

שטיין: "זו אחריות מוחלטת".

שילנסקי: "זה לא".

שטיין: "בוודאי שכן".

כלומר, בעוד שהשופט כמעט מתחנן שהצבא יפנה אצבע מאשימה כלפי פרנקן, נציגת צה"ל – זו שאמורה לייצג את האינטרס של חיילים כמו ניב לובטון ז"ל - מתחמקת שוב ושוב.

שופטי העליון אמורים להכריע בימים הקרובים בתיק המורכב הזה. על פי מה שמסתמן מפרוטוקול הדיון, הם יאפשרו לפרנקן לחזור לצבא. עד המוות המיותר הבא.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בעקבות מותו הטרגי של ניב לובטון ז"ל, נבדקו נסיבות המוות במישור הפלילי ובמישור הפיקודי. כלל ההחלטות התקבלו לאחר בחינה מקיפה ויסודית של חומר הראיות, משיקולים משפטיים ומקצועיים ענייניים בלבד.

"ממצאי דוחות מבקר המדינה נלמדו לעומק במצ"ח, ובעקבותיהם נערכו מגוון רחב של שינויים. כמו כן, נערכה עבודת מטה מקיפה שהובילה לשינויים בתפיסת ההפעלה של רכזי המודיעין במצ"ח. מרבית ההמלצות יושמו, וחלקן עדיין בטיפול, שכן מדובר בתהליך ממושך. צה"ל עירער על החלטת בית המשפט המחוזי לבטל את הצעדים הפיקודיים שננקטו נגד מפקד מצ"ח באר־שבע, שכן נמצא כי הוא נושא באחריות לאי הטמעת הנורמות המצופות בקרב פקודיו, על אף שלא נמצאו ראיות לביצוע עבירה פלילית על ידיו. צה"ל עמד על הטעמים להטלת אחריות פיקודית עליו בכתב הערעור".