"אנחנו לא שטראוס, אם המלחמה תימשך נפשוט רגל מהר מאוד"

הסחורות תקועות ברוסיה ואוקראינה והלקוחות מעמיסים לפי שייגמר: זעקת בעלי המכולות והמעדניות הקטנות

היבואנים מתוסכלים, המחירים מתייקרים בעשרות אחוזים, הצרכנים ממלאים שקיות כאילו המלחמה היא כאן – ואף אחד לא יודע מתי ואם בכלל תתחדש הסחורה משתי המדינות שנמצאות במלחמה.

 

מסיור שערכנו בין מכולות שכונתיות ומעדניות בכפר־סבא ובנתניה עולה תמונה עגומה. צרכנים יוצאי חבר העמים, שנוהגים לצרוך את המוצרים שאליהם הם רגילים מארץ המוצא, מבינים שהמציאות משתנה להם מול העיניים, ובעלי המרכולים מדברים אפילו על פשיטת רגל. רוסיה עצרה את כל יצוא המזון לעולם, כולל לישראל, ואוקראינה אינה יכולה לייצא סחורה כשהמדינה תחת אש.

 

כשהקונים בסניף קרל ברג בכפר־סבא שאלו את הקופאית אם תהיה בעיה של אספקת הסחורה שהם כל כך אוהבים, כמו דגים מעושנים, אלכוהול, נקניקים וממתקים מיוחדים, היא השיבה: "תקנו עכשיו מה שיש, כי אין לנו מושג מתי נקבל שוב את המוצרים האלה".

 

ג'ניה (62) מילאה את העגלה בכל טוב, הפעם יותר מתמיד. "אני חייבת שיהיה לי בבית את המוצרים האלה בשביל אמא שלי, שלא מכירה אוכל אחר מאז שהייתה ילדה", סיפרה בדאגה.

 

דברים ברוח דומה שמענו מרפי אלון, בעלים של מכולת שכונתית ותיקה בכפר־סבא, שנקראת "מול העייריה": "לצערי, עד סוף החודש לא יהיו לי מוצרים מרוסיה שהלקוחות שלי רגילים לצרוך. זה ילך ויתחסל והמלאים לא יתחדשו לפי שעה. יש הנחיה למכור כמות מוגבלת לכל מכולת כדי שהסחורה תתחלק שווה בין כל הקמעונאים. עצוב לי על הלקוחות המבוגרים שרגילים למצרכים מבית ילדותם. הם חיים על המוצרים האלה. המחירים כבר מתחילים לטפס בעקבות הביקוש שגובר על ההיצע".

 

גם במעדני מניה בנתניה מרגישים את החשש של הלקוחות, שלא לוקחים סיכונים ועורכים קניות גדולות יותר מבדרך כלל. החנות עצמה הייתה עמוסה מאוד. "מי שצריך מוצרים שלא יכול בלעדיהם שיבוא לקנות עכשיו", אמרה עובדת המקום, אבל הדגישה: "לא כל מוצר מתאים לשמור בבית להרבה זמן. צריך לחשוב לא להעמיס סתם עגלה".

 

אלכסנדר סנדורב (41), יבואן מזון מרוסיה, אוקראינה ובלארוס, מהגדולים בישראל, משמיע קול זעקה: "איבדנו קשר עם כל הספקים שעבדנו איתם. הסחורה שיש כרגע במלאי תספיק לשלושה שבועות מקסימום. אם המלחמה לא תיגמר תתחיל אנרכיה, ועסקים מהסוג שלנו יקרסו. נצטרך ללכת לגנוב כדי להביא אוכל למשפחות. מה רוצים, שנפשוט רגל? אנחנו לא יכולים אפילו לקחת משכורת לעצמנו כי צריכים לשלם לעובדים. בקורונה לפחות המשכנו לקבל סחורה".

 

סנדורב ממשיך וקורא: "למה מחכים, שאנשים יפרצו לחנויות ויגנבו אוכל? יש לי סחורות שנתקעו בנמלי אודסה ובסנט־פטרסבורג כי יש סנקציות, והכסף שלנו הלך לעזאזל. אנחנו לא שטראוס ולא עלית. זה עסק שבנינו שנים כדי לפרנס הרבה משפחות. הרשתות הגדולות יכולות להרשות לעצמן לשחק בכסף גדול ולרכוש סחורות ממדינות אחרות, אנחנו לא. זה מהר מאוד יגיע לפשיטות רגל. מקווה שמישהו בממשלה ישמע את הזעקה שלנו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים