פרידה מאבא

אבא, על מה עזבת אותנו? איך עזבת אותנו בכזו פתאומיות? לו היינו מוכנים קודם, היינו קוראים לשערי שמיים, אבל הקב"ה לקח אותך.

תמיד כשהייתי מדבר בפניך הייתי אוהב לומר אדוני מורי ורבי, והיום זו הפעם האחרונה שיש לי הזכות להגיד אדוני מורי רבי.

איך אפשר להספיד אותך? מי יכול בכלל להספיד אותך? הרי לשם כך צריך שתהיה שייכות לדרגה שלך. אז איך בכלל אני, אדם קטן, איך אני יכול להספיד אותך?

אבל סיפורים קטנים אני יכול לספר, מה שראינו בעינינו כשהיינו ילדים קטנים. סיפור לפני 50 שנה ויותר. לילות שבת בחורף, לילות ארוכים מאוד. לא לומדים לאור הנר, ומה אפשר לעשות בלילה כזה ארוך?

צילום: רויטרס

אז ילדים משחקים עם אבא שלהם. היו לנו משחקים עם אבא שלנו. מה היו המשחקים? יש ספר שנקרא "מכלול מאמרים ופתגמים", שם יש את כל מאמרי חז"ל, בבלי ירושלמי, מדרשים וכל מיני מקומות לפי סדר הא"ב, ובסוף מובא המקור של כל אחד.

המשחק היה שאחי הגדול וגם אני לפעמים היינו קוראים לו את מאמר החז"ל לפי סדר א"ב, והוא היה אומר את המקור, ובדרך כלל היה מוסיף על המקורות שהיו כתובים שם.

ראינו דברים שהם דברים נדירים. אנחנו, כילדים קטנים, לא ידענו להבין ולא ידענו להכיל את מה שאנחנו רואים.

אני זוכר עד היום, כשהיו מציגים שאלה ואבא היה פותח "שולחן ערוך" ומראה באותיות הקטנות שהשאלה הזו כתובה. זה לא היה פעם ולא פעמיים, זו הייתה ידיעה ברורה ועמוקה בכל חלקי התורה.

אם אמא שלי לא הייתה יושבת ליד השולחן ואוכלת גם, הוא לא היה מסכים לאכול. ואם קרה שלא הייתה מוכנה, הוא היה מסתובב מיד, פותח ספר ומתחיל ללמוד.

אני בא להספיד את אבא שלנו, אבל היית אבא לכולם. דאגת לכל ילד וילד באופן פרטי, דאגת לכל נכד ונכד באופן פרטי. לא רק למשפחה, אלא לכל אחד ואחד. כמה בחורים קירבת, כמה ילדים קירבת, כמה אברכים קירבת. גם כשילדים קטנים היו שואלים שאלות היית משקיע זמן, כי רצית שילמדו.

במלחמת המפרץ אנשים פחדו לצאת לישיבות, לחדרים. הוא החזיר את כולם לישיבות ולחדרים. מעבר לכך שהחזיר את הגוף, הוא החזיר את שפיות הדעת.

גם במחלה הארורה האחרונה שהייתה לנו פה בארץ בשנה־שנתיים האחרונות אנשים לא ידעו מה לעשות – כן לבוא, לא ללמוד, כן ללמוד – הוא החזיר את כולם לישיבות.

לא עניין אותך שום דבר, רק התורה. אפילו את רחובות בני־ברק לא הכרת. מעבר לתורה לא עניין אותך כלום.

את התורה ידע יותר טוב מהמחשב, אבל אם היה צריך להחליף לירה בשקל, היה מסתבך.

תמיד ידענו שיש מי שיגיד לנו מילה טובה, שיתייחס, שיקרב.

מאז שאמא הלכה מהעולם הוא הפקיר את הבית ואת חייו הפרטיים והאישיים, הכל כדי לעזור ולהתמסר באופן יוצא מגדר הרגיל, 24/7, בלי חשבונות אישיים, בלי אפשרות לצאת מן הבית לשום מקום.

הוא עשה את זה בשבילנו ובמקומנו. אנחנו מכירים לו תודה על זה, ובטוח שבשמיים יכירו לו טובה על זה ויברכו אותו.