הראש של ג'סיקה

במהלך הקריירה המרשימה שלה, יצא לג'סיקה צ'סטיין לשחק לא אחת לצידם של שחקנים ושחקניות ישראליים, כמו שירה האס ב"אשתו של שומר גן החיות". היא אפילו גילמה סוכנת מוסד ב"החוב", עיבוד הוליוודי לסרט כחול־לבן. לאחרונה הכוכבת עשתה תפקיד ראשי במיני־סדרה "תמונות מחיי נישואין", העיבוד של חגי לוי ליצירת המופת של הבמאי השוודי אינגמר ברגמן משנות ה־70. במהלך העלילה היא אף עוזבת את בן זוגה הניו־יורקי היהודי (אוסקר אייזק) לטובת איש הייטק ישראלי (מיכאל אלוני) ונוסעת לבקר אותו בתל־אביב.

"חגי ממש לא קשוח", צ'סטיין אומרת במהלך פגישתנו בפסטיבל ונציה. "הוא מותק. גבר עדין. בעבודה איתו הוא יוצר מרחב שבו את מוזמנת להשתתף איתו ביצירה. כבר בפגישה הראשונה שלנו חגי אמר שהוא רוצה שזה יהיה שיתוף פעולה, שנעשה את הסרט יחד. הוא הוביל אותי לדמות שלי בעדינות שאיפשרה תגליות רגשיות שגם אני לא חזיתי אותן. מיכאל היה מקסים. שמחתי להכיר באמצעותו את העולם שהדמות שלי מבלה בו".

עם חגי לוי (משמאל) ואוסקר אייזק, "תמונות מחיי נישואין" | צילום: שאטרסטוק

באחד מהמפגשים שלה היא למדה על פורים. "ממש נהניתי לשמוע על החג הזה ועל התחפושות", היא מספרת. "זה חג שנשמע כמו כיף גדול ומשהו שגם אני הייתי שמחה לחגוג".

איך העברית שלך?

"כלום, אני לא דוברת עברית כלל".

חגי לא לימד אותך לקלל בעברית?

"לא. אני דווקא אוהבת לקלל בשפות זרות".

צ'סטיין, שחוגגת מחר 45, נמצאת בימים אלה בכל מקום: "תמונות מחיי נישואין" של HBO זמין ב־VOD של סלקום, הוט ויס; בבתי הקולנוע מוצג "יחידה 355", סרט אקשן־ריגול חדש שאותו גם הפיקה; וכעת מגיע לפלטפורמות ה־VOD השונות "סוכנת במלכוד", מותחן פעולה שבו היא מגלמת סוכנת מחסלת בכירה. השנה נראה אותה בסדרה "ג'ורג' ותמי", כזמרת הקאנטרי המנוחה תמי וויינט.

ביום ראשון תהיה לצ'סטיין סיבה נוספת לחגוג: היא מועמדת לאוסקר השחקנית המצטיינת על הופעתה ב"העיניים של תמי פיי", בו היא מגלמת את תמי פיי בייקר מסנר, שמתה ב־2007 ממחלת הסרטן. הזמרת האוונגליסטית נהגה להתאפר בכבדות, הנהיגה תוכנית טלוויזיה מיסיונרית, חיה חיים ראוותניים ושמה נקשר בשערוריות סקס ושחיתות. "תמי פיי הייתה דמות מדהימה וזהו תפקיד מלהיב", היא אומרת. "הסרט הזה יעיף לך את המוח. תמי פיי הייתה אייקון של גייז. בשנות ה־80 היא הביאה לתוכנית שלה הומו עם איידס ואמרה שהנוצרים צריכים לאהוב אותו בדיוק כמו אנשים אחרים. היא נתנה גם טיפים לאיפור למלכות דראג".

בסרט "העיניים של תמי פיי"

בתחילת עונת הפרסים צ'סטיין לא נחשבה כלל מועמדת לזכייה על הסרט, אבל החודש המרוץ נפתח מחדש: היא זכתה בפרס השחקנית המצטיינת בטקס פרסי ה"סאג", ארגון השחקנים והשחקניות, אחרי שגברה על מועמדות נחשבות יותר כמו ליידי גאגא, אוליביה קולמן וניקול קידמן. הזכייה הזו טילטלה את טבלאות ההימורים, וצ'סטיין עשויה עוד להפתיע גם באוסקר. בנאום התודה בטקס היא התייחסה למלחמה באוקראינה: "ליבי עם המשפחות בכל העולם שנלחמות כעת למען ביטחונן ולמען החירות שלהן".

צ'סטיין, כפי שניתן להתרשם, לא הפסיקה לעבוד גם בתקופת הקורונה. "גם אני הייתי בסגרים בבית, ולא יכולתי לראות חברים תקופה ארוכה", היא מספרת, "אבל הייתי בגישה של לנצל את הרגע כדי להקשיב לעצמי ולהבין מה אני רוצה לעשות באותו יום. ניצלתי את הזמן לעשות דברים שאני אוהבת ולא תמיד יש לי זמן אליהם: לקרוא ספרים, לבשל, לראות סדרות, לנגן. היה לי מזל גדול לחזור לשחק בתקופה שבה רבים לא עבדו כלל. כולנו היינו עם מסכות, נבדקנו מדי יום".

שילוב נדיר

צ'סטיין נולדה בסקרמנטו, קליפורניה. אביה המנוח היה מוזיקאי, ואמה היא שפית טבעונית. היא למדה משחק בבית הספר לאמנויות ג'וליארד היוקרתי בניו־יורק, ובתחילת הקריירה הבליחה בתפקידי אורח בסדרות כמו "אי.אר", "ורוניקה מארס" ו"חוק וסדר". הפריצה הגדולה הגיעה ב־2011, כשגילמה את רעייתו של בראד פיט ב"עץ החיים", שזכה בפרס "דקל הזהב" בפסטיבל קאן. "כשהייתי נערה לא דמיינתי שאעשה סרט עם בראד פיט, ועוד אהיה אשתו", היא אומרת. "לשמחתי הוא היה חם ונדיב".

באותה שנה היא נראתה גם ב"החוב" וב"העזרה", שהעניק לה מועמדות לאוסקר שחקנית המשנה, צ'סטיין הביישנית הייתה צריכה להתמודד עם אורות הזרקורים והשטיח האדום. ב־2013 היא הייתה מועמדת פעם נוספת לאוסקר, והפעם לשחקנית ראשית, הודות ל"כוננות עם שחר".

צ'סטיין, שחקנית רצינית, איכותית ומעמיקה, מרבה לעשות תחקירים לקראת כניסה לתפקיד. "ג'סיקה היא בחורה חכמה", מעיד חגי לוי. "יש בה שילוב נדיר של פגיעות וכוח. יש אצלה צדדים מאוד חזקים, אבל גם צדדים מאוד שבריריים. אתה רואה אצלה המון תשוקה וסערה, אבל יש לה גם יכולת להחזיק אותן. זה בדיוק מה שרציתי לתפקיד".

היא נעה בין תפקידים בסרטים עצמאיים אמנותיים לבין הפקות גדולות כמו "בין כוכבים", "להציל את מארק וואטני" ו"אקס מן: הפניקס האפלה". "אין לי נוסחה בבחירת התפקידים", היא מספרת, "חשובה לי החוויה".

הפכת לאחרונה למפיקה. את מרגישה שינוי בתעשייה בעקבות מהפכות מי־טו וטיימס־אפ?

"כן, בהחלט. למשל שימוש במתאם/ת אינטימיות בסצנות סקס, זה משהו שלא היה לנו בעבר. אם להיות כנה, כולם מובכים מסצנות אינטימיות. הבמאי מובך לדבר על זה, השחקנים מובכים, אז בעבר לא דיברו על סצנות כאלה. זה יצר מצבים שלא איפשרו לשחקניות ולשחקנים להרגיש בנוח או בביטחון. עכשיו, כשיש מתאם לסצנות האינטימיות, ששואל דברים פשוטים כמו 'איפה את מרגישה בנוח שייגעו בך?', זה הופך את הכל לנעים יותר. העובדה שיש מתאם אינטימיות על הסט היא לדעתי תוצאה ישירה של שחקניות שהחליטו להשמיע קול".

לצ'סטיין חשוב במיוחד נושא השוויון בין גברים ונשים. "מה שקורה עכשיו באפגניסטן עם הטאליבן ודיכוי נשים מזעזע בעיניי. גם מה שקורה בטקסס, שם נחקק לאחרונה חוק חדש שמונע לחלוטין אפשרות של הפלה חוקית. אנחנו לא חיים בחברה שבה מתייחסים לבני אדם כשווים".

איפה ומתי פיתחת מודעות לנושא?

"גידלו אותי נשים, בבית חד־הורי עם אמצעים דלים. במקומות מסוימים אין גישה לאמצעי מניעה, להשכלה. אני האדם הראשון במשפחה שלי שסיים אוניברסיטה. אז כן, אני יודעת כמה קשה לצאת ממצב סוציו־אקונומי מסוים. אני מרגישה בת מזל כי יש לי פריבילגיות בזכות העבודה שלי, וזה יהיה חסר אחריות מצידי לא להשתמש בפלטפורמה שלי כדי לחשוף קשיים של אחרים".

ב"תמונות מחיי נישואין" את מגלמת אשת קריירה בתחום ההייטק, שלמעשה מפרנסת את הבית. עד כמה זה משקף את המציאות כיום?

"זה בהחלט משקף את המציאות. אני מכירה המון נשים שמרוויחות יותר מבני הזוג שלהן. הייתה תקופה ארוכה שבה שוויון כזה פשוט לא היה קיים. עכשיו אנחנו מכירים בנשים בזכות המוח שלהן. גברים צריכים להתמודד עם העובדה הזאת, וגם נשים צריכות להרגיש שלמות עם זה. הרבה מחברותיי מרגישות אשמות: 'האם זה בסדר? האם אני מסרסת אותו? זה בסדר מבחינתו?'. את צריכה למצוא בן זוג שיגיד: 'כן! יאללה, תביאי הביתה כסף!'".

להשתחרר מרעיונות ישנים

לשמחתה של צ'סטיין היא מצאה אחד כזה – ג'אן לוקה פאסי דיה פרפוסלו, מנהל מותג איטלקי. השניים נישאו ב־2017 וכעבור שנה נולדה להם בת בהליך פונדקאות. "יש לי מזל רב שבעלי שמח על כל הצלחה שלי, בדיוק כפי שאני שמחה על כל הצלחה שלו", היא אומרת. "'תמונות מחיי נישואין' מזכירה לצופים שלעמוד במקום, בין שיש לצידך בן זוג ובין שלא, זה לא לחיות את החיים במלואם. לכן חשוב למצוא זוגיות שבתוכה אתה יכול להמשיך ולהתפתח, מרחב בו אתה נותר סקרן, כפי שכולנו היינו כשהיינו צעירים – כשראינו את העולם לראשונה, כשניסינו דברים חדשים, כשגדלנו ולמדנו. מה שנותן לי תקווה במוסד הנישואים הוא מציאת בן זוג שחולק את הרצון הזה, להמשיך לצמוח יחד. אני מאחלת לכולם זוגיות כמו שיש לי ולבעלי".

את מלהטטת בקלות בין אימהות וקריירה?

"זו שאלה מעניינת, משום שגברים לא נשאלים עליה. יש הרבה נשים שהן גם אמהות וגם מנהלות קריירה. עושות גם וגם בו־זמנית. זה לחלוטין משהו שאפשרי היום בחברה שלנו: שאבות יעבדו, ושאמהות יעבדו. מה שבאמת יפה ב'תמונות מחיי נישואין' הוא שאנחנו רואים איך גבר יכול להיות אבא נהדר. בעבר ראינו בסרטים ובסדרות דימויים שאומרים לנו שאם אתה הורה זה כל מה שאתה, ואם אתה עובד זה כל מה שאתה. וזו לא המציאות. יש כל כך הרבה גברים שהם אבות נהדרים, ויש כל כך הרבה נשים שמצטיינות בעסקים. הסדרה הזו בוחנת את הרעיונות הישנים האלה על מגדר ומשתחררת מהם. אגב, הצילומים של 'תמונות מחיי נישואין' היו די אינטנסיביים, כך שניסיתי לשמור על זמן איכות עם המשפחה שלי בסופי השבוע, כדי לפצות על זה שלא הייתי יותר מדי נוכחת במהלך השבוע עצמו".

אני מכיר לא מעט נשים שמרגישות אשמה על ההתלהבות וההתמסרות שלהן לעבודה.

"אבל תחשוב כמה זה נפלא שהנשים האלה יכולות להוות דוגמה לילדים ולילדות שלהן, שיום אחד גם הם יוכלו לאהוב את העבודה שלהם בדיוק כמוהן. זה נהדר שהנשים מהוות השראה עבור הילדים שלהן. כשאת אוהבת את העבודה שלך, ויש לך תשוקה למה שאת עושה וכישרון – הם יראו את זה ויחשבו שגם הם יום אחד יאהבו את המקצוע שיבחרו בו".

צ'סטיין הטבעונית מעידה שבמשכנה הניו־יורקי היא זאת שיותר מופקדת על הבישול. "אפילו הלכתי ללמוד במכון לגורמה טבעי", היא אומרת. "המנה האהובה עליי היא אגסים ביין, המוגשים עם גלידת בטטות. אני אוהבת גם ריזוטו עם פטריות. חולה על פטריות".

את מאמינה שהדרך ללב עוברת דרך הבטן?

"אני חושבת שאהבה עוברת בנדיבות. אם מישהו נדיב כלפי אדם אחר ומאכיל אותו, בכל רמה - אינטלקטואלית, רוחנית, גופנית – זה מה שתורם לאהבה. בעיניי מרגש גם לראות אהבה שניתנת ללא תמורה או ציפייה".