ממצא ארכיאולוגי נדיר: כתובת בכתב עברי קדום, ובה שם האל המפורש, התגלתה בהר עיבל שבשומרון, והיא מתוארכת למאה ה־13 לפני הספירה. על פי חוקרים, מדובר בכתובת העברית העתיקה ביותר שנמצאה עד כה – עדות לשימוש בשפה העברית בתקופת המקרא.

מדובר בלוח עופרת קטן ומקופל, בן 3,200 שנה, ששופך אור חדש על חקר המקרא ונחשף אתמול. גודל הקמע הוא 2X2 ס"מ, ומופיעה עליו קללה עתיקה בכתב עברי קדום, כולל שם אלוהים המפורש, ככל הנראה בהופעה המוקדמת ביותר שלו אי־פעם.

פרופ' גרשון גליל מאוניברסיטת חיפה מכנה את התגלית "רעידת אדמה בחקר המקרא". לדבריו, "הממצא החדש שנחשף היום הוא הכתובת העברית המוקדמת ביותר שנמצאה עד כה".

במסיבת עיתונאים של הארגון למחקר תנ"כי (ABR) הודיעו הארכיאולוגים כי הצליחו לפענח את הכתב העברי הקדום על גבי הקמע, שהתגלה במזבח יהושע בדצמבר 2019 על ידי הארכיאולוג ד"ר סקוט סטריפלינג. בחודש ינואר השנה פורסם כי זוהתה עליו האות א' בעברית עתיקה. הקמע נחשף במהלך סינון עפר שנותר מחפירות שערך בעבר פרופ' אדם זרטל. הסינון נעשה בשבי שומרון, והקמע נחשף על ידי ד"ר סקוט סטריפלינג.

"אין כתובות כל כך קדומות". הממצא הנדיר | צילום: מועצת שומרון

החוקרים חשפו באמצעים מתקדמים, בסיוע חוקרים מאוניברסיטת פראג, כי על הקמע נמצאה הכתובת הבאה:

ארור, ארור, ארור,

ארור לאל יהו.

תמות – ארור,

ארור – מות תמות.

ארור ליהו,

ארור, ארור, ארור.

פרופ' גליל מסביר כי מדובר בטקסט משפטי, סוג של קללה על מישהו שעבר עבירה. "זהו האזכור הכי קדום של אלוהי ישראל שנמצא בארץ והיא כתובת מהמאה ה־13 לפנה"ס, מוקדמת במאות שנים בהשוואה לכתובות קודמות שנמצאו בארץ. למה מקללים את האיש הזה? נראה שזה קשור למשהו פנימי של עם ישראל, שמזהירים את מי שלא מתנהג כראוי. מי שכתב את הטקסט אלה ישראלים שכתבו בעברית. אין לנו כתובות בעברית שהן כל כך קדומות".

שלושה מבדקים הובילו למסקנה כי מדובר בטקסט מתקופת הברונזה המאוחרת. "עשינו בדיקה, והתשובה הייתה שזה מ־1,250 לפני הספירה. בדקנו גם אם יש כתב דומה ולאיזו תקופה זה מתאים. הכתב מוביל למסקנה הזו, וגם ההקשר הארכיאולוגי מוביל לאותה המסקנה, שזה מסוף תקופת הברונזה המאוחרת".

שיוך הממצא לתקופת הברונזה המאוחרת מתאים לתגלית של פרופ' אדם זרטל ז"ל, מומחה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה, שגילה את מזבח יהושע במהלך סקר הר מנשה בשנות ה־80 ותיארך את האתר לרבע האחרון של המאה ה־13 לפנה"ס. זרטל הגיע למסקנה שהאתר הוא שריד של מזבח, וזיהה אותו עם המזבח המתואר בספר דברים (פרק כ"ז, פסוקים א'־י') ובספר יהושע (פרק ח'), כחלק מרכזי ממעמד הברכה והקללה, ולכן קרא לו "מזבח יהושע".

"לא ניתן להפריז בחשיבות הממצא הזה לעם ישראל לדורותיו ולמדינת ישראל", אומר יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, שנחשף לממצא גבמקום הימצאו על ידי ד"ר סטריפלינג. "קיבלנו דרישת שלום מיהושע בן־נון, ומעם ישראל בתקופת התנ"ך, הוכחה נוספת לקשר הבלתי ניתן להתרה בין עם ישראל לשומרון ולארץ ישראל".