הו, גילי
גילי איצקוביץ חלמה מגיל צעיר על קריירה בימתית: כבר בגיל 14 היא מצאה סוכן והמציאה לעצמה שם בינלאומי כדי להתחיל לגשש מעבר לים. היום, בגיל 27, היא מגלמת את אילנה ברקוביץ' בסדרה "שנות הירח" של אביב גפן, שגם ישיר בחתונתה הקרבה, ועדיין חולמת לפרוץ באמריקה: "עד סוף 2023 אני רוצה להיות מיוצגת בסוכנות אמריקאית. יש לי שנה וחצי לעבוד על האנגלית ועל המבטא"
כשגילי איצקוביץ בת ה־14 חלמה לראות את עצמה על המסך הקטן והגדול, היא המציאה לעצמה שם בינלאומי קליט – ג'ולי סקוט. "אפילו פתחתי מייל בשם הזה, עם סיסמה, כדי שדרכו אוכל להתכתב עם סוכנים בכל רחבי העולם", היא גולשת לזיכרונות.
עכשיו קוראים לה אילנה ברקוביץ' והיא אשתו הראשונה של אביב גפן בסדרה המדוברת "שנות הירח" (HOT) יש כאלה שהתאהבו בה מהפריים הראשון, כמוני, לעומת כאלה שצלבו אותה קשות. "אני לא יכולה לשפוט, ולא רק מפני שאני לא אובייקטיבית", היא מצטדקת. "הסדרה מתחילה ב־91', שלוש שנים לפני שהגעתי לעולם".
לפני ארבע שנים היא שלחה אודישן מצולם לתפקיד הזה ולא קיבלה שום תגובה. "אחרי שנתיים, באיזה מוצאי שבת, אביב צילצל אליי. אסף, שאוטוטו יהפוך לבעלי, צילם בווידיאו את הפרצוף המופתע שעשיתי כששמעתי את הקול של אביב", היא מצחקקת. "אביב סיפר שהוא ובמאי הסדרה, אוהד פרח, צפו שוב באודישנים של ההתחלה והגיעו למסקנה שאני אילנה. כשהוסיף, 'בשבוע הבא מתחילים הצילומים' הרבצתי צווחה. גם היא צולמה. מטורף. ביום ראשון פגשתי אותם בפעם הראשונה, ברביעי התחלתי מדידות וביום ראשון שאחריו הגעתי לסט. לא היה לי יותר מדי זמן להתכונן".
איך התכוננת?
"התוודעתי לחיים של אילנה כפי שהם סופרו מעיניו. בגיל 16 היא הייתה גרופית של אביב (19 וחצי) שחיכתה לו בסוף ההופעה ושאלה אותו, 'אתה זוכר שנפגשנו לפני שנה במסיבה בכנרת?' הוא זכר ומאותו רגע הם הפכו לבלתי נפרדים. היא הלכה אחריו באש ובמים עד שמצאה את המקום שלה בסטיילינג והחיים שלה קיבלו תפנית. מעולם לא שיחקתי דמות כל כך צעירה. בגיל 27 חזרתי להיות בת 15, וחששתי שהעוגן שאציע לאביב יהיה בוגר מדי. חיפשתי בעצמי את התמימות שהייתה לי פעם, בהתרגשות של האהבה הראשונה".
פגשת את "הו, אילנה"?
"רציתי. לא יצא".
היא סירבה?
"אילנה נתנה את ברכתה לסדרה, אבל השאירה את עצמה בחוץ. היא בן אדם מאוד פרטי ואני מכבדת אותה. למה לפתוח פצעים ישנים. אביב סיפר שהם נפרדו מפני שהיא התחזקה והתחשלה והוא היה עול, משקולת, קשה להכלה. הוא עצמו אומר, 'הייתי בלתי נסבל'. אבל העונה הראשונה מסתיימת ברצח רבין, כשהם עדיין בשיא שלהם, מאוהבים עד הגג".
את מחכה שברחוב יתחילו לקרוא לך אילנה?
"ברור, זה כיף, אבל אני מפחדת לחכות לפריצה הגדולה. חשבתי שהיא תבוא בסדרה 'כדברא', כשברחוב קראו לי 'קירקי', אחר כך חשבתי שהיא תבוא בסדרה 'מותק בול באמצע', כשצעקו לי 'מותק', חשבתי שהיא תבוא בסדרה 'בלייקספייס', בתפקיד שיר, התיכוניסטית שאחיה נרצח, או כש'בלייקספייס' נמכרה לנטפליקס ורואים אותה בערך הכל העולם. אין לי הסבר לשאלה למה זה לא קרה ולכן, במקום לחכות ולצפות, אני עובדת על פיתוח הקריירה הבינלאומית שלי. אמא שלי תמיד אמרה לי, 'מה שלא כתוב לא קיים' וממנה למדתי לכתוב רשימת מטרות. עד סוף 2023 אני רוצה להיות מיוצגת בסוכנות אמריקאית. יש לי שנה וחצי לעבוד, ברמה יומיומית, על האנגלית ועל המבטא. לא טסתי לארצות־הברית מאז שהייתי בת 12 בטיול בת מצווה. אמרתי להורים, 'אני לא רוצה אירוע, אני רוצה לראות עולם' והם לקחו אותי לניו־יורק".
קצינת חימוש בשיזפון
השורשים שלה בפרדס חנה כרכור, "וכל מה שתגידי על המקום הזה נכון. הכי הרבה פציפיסטים שלא מתגייסים, הכי הרבה לא מתחסנים, אבל יש גם אוכלוסייה אחרת. לא כולם חיים בקומונה", היא יורה בשטף. "גם בילדותי לא הרגשתי בה בבית, לא הלך לי שם מדהים". אביה, דני, עוסק בנדל"ן. אמה, נילי, "אישה בלונדינית קטנה, 1.53 מטר, הייתה מפקדת כלא אופק, הכלא היחיד לנוער בארץ, אחרי 30 שנה בשירות בתי הסוהר היא השתחררה בדרגת סגן גונדר".
שום קשר לשואוביז.
"נכון, אבל כשהייתי בת עשר עלתה הסדרה 'השמינייה' של גיורא חמיצר, שהלוואי שייקח אותי לאיזה פרויקט שלו, ופתאום מצאתי את עצמי יושבת על הספה עם מחברת ועיפרון וכותבת את הטקסטים שרצים על המסך ואחר כך אומרת אותם מול המראה. אחד מהשמינייה היה ידידיה ויטל, שגם הוא גדל בפרדס חנה כרכור, ואמרתי לעצמי שאם הוא הגיע לטלוויזיה אז גם אני יכולה. נסעתי ברכבת ובאוטובוס לסדנאות נוער בבית צבי ובתל־אביב, והוריי זרמו איתי, אולי הם לא חשבו שזה רציני. בגיל 14 מצאתי סוכן, רוברטו, ועשיתי תפקיד אורח קטן ב'שנות ה־80'. שלום אסייג רצה אותי לתפקיד גדול, אבל באודישן הוא קלט שאני עוד בוסר. איך לא. למדתי בתיכון חקלאי וחלבתי פרות, זה היה חלק מבחינת הבגרות. רק בגיל 20 הבנתי עד כמה אני לא שלמה עם חלב פרה והפכתי מצמחונית לטבעונית".
את הצמחונות היא אימצה בגיל שמונה, "כי רציתי להיות כמו אחותי הגדולה, אורי, שעברה לצמחונות בגלל אמא. אבא, בניגוד אלינו, הוא קרניבור, אוכל בשר עם לחם. המעבר לצמחונות היה קל, ברור מאוד מה את מורידה מהתפריט ואת מתרגלת לא לחשוב על בעלי חיים כעל אוכל. המעבר מצמחונות לטבעונות היה הרבה יותר מסובך. עשיתי אותו חצי שנה לפני השחרור מהצבא. כיוון שידעתי שכל החיים אהיה שחקנית רציתי לעשות צבא רגיל, אפילו לא שקלתי את תיאטרון צה"ל. הייתי קצינת חימוש בשיזפון ובצוק איתן היינו בעזה. רחוק מהבית, אבל שירות מאתגר".
המעבר לטבעונות לא היה קשור למטבח הצה"לי. "פייסבוק טירגט אותי לסרטון של 'קירות שקופים', הטבעונים האקטיביסטיים, סרטון של חמש שניות שמדגים מה הפרה עוברת כדי שנאכל גבינה ונשתה חלב, ואחריו כבר לא הייתה לי דרך חזרה. ביומיים הראשונים בבסיס הבטן שלי נדבקה לגב כי לא היה לי מה לאכול, בדרך הביתה קניתי שייק על בסיס מים וחומוס, ולמדתי לקרוא את האותיות הקטנות של הרכיבים. יש חמאה בפשטידה? יש ביצים בלחם? זה לא רק שאני לא אוכלת עוף, בשר ודגים. אני לא משתמשת במוצרים שנוסו על בעלי חיים ולא לובשת עור ופרווה ולא ישנה על נוצות. אני פשוט מאמינה שגם לבעלי החיים מגיע חופש בסיסי כמו שאנחנו רוצים לעצמנו. זה לא אומר שמחר בבוקר נחלק לפרות תנאים סוציאליים, אבל אנחנו חייבים לתת להן חופש, לא להרביע אותן, לא לגדל אותן בכלובים. זו התנהגות לא אנושית".
קליק באמצע הקמפיין
צה"ל הציע לה את תפקיד דוברת חיל חימוש, "תפקיד קוסם, שעוד לא היה קיים, אבל בדף שלי סימנתי מטרות אחרות. אמרתי, 'אני חייבת להשתחרר כי אני רוצה להיות שחקנית' ואחרי ארבעה חודשים התקבלתי ל'כדברא'. למרות שאני טובה במסגרות הרגשתי שבית ספר למשחק לא יתאים לי, רציתי לחוות את המקצוע לפני שאני משקיעה בו שלוש שנות למידה, זה קצת כמו במתן תורה, 'נעשה ונשמע'. בנוסף, ידעתי שבבית ספר למשחק לא אוכל לבחור את המורים, וכבר היו עליי כוויות ממורים לא מתאימים. בחרתי להתמקצע בשיטת איוונה צ'בק, אני לומדת אותה אצל שחר רוזן ושואפת להגיע אליה, להוליווד. בדף המטרות של לפני השחרור גם כתבתי שאני רוצה לפרנס את עצמי כדי שלא אעמיס על האודישן הבא את האחריות לשכר הדירה. בסוף השנה הראשונה שלי בתל־אביב סימנתי וי על כולן".
איך?
"ביקשתי מהוריי שנת ניסיון כדי לבדוק אם אני מסוגלת להיות מבוגר אחראי ועבדתי. הייתי מנהלת הצגה של 'ציפורלה' ונסעתי איתם בכל הארץ, הם בכלל לא ידעו שאני רוצה לשחק וחטפו הלם כששמעו שהתקבלתי ל'כדברא'. עבדתי כמזכירה במשרד יחסי ציבור של זמרים ושלחתי דיסקים לרדיו. עשיתי הכל כדי להישאר ליד המקצוע ובמקביל ללמוד ולהשתפר. התנדבתי לסרטי סטודנטים והשתתפתי בשני סרטים חרדיים. העיקר לשחק. לא הפכתי לעשירה, אבל לא חסר לי כלום. אני יכולה לגור בתל־אביב שהיא העיר הכי יקרה בעולם".
להעניק לילדי הפריפריה
זה קורה גם בזכות "סטארט" (התחלה) שהקימה לפני שלוש שנים. "בית ספר למשחק מול מצלמה שמיועד לילדים ולנוער, עם דגש על הפריפריה. כבר גידלתי 200 תלמידים שרואים בשחקן טלוויזיה את המודל שלהם מפני שהוא תמיד מאופר ולבוש יפה ומעורב בעלילות מעניינות. בעיניהם, משחק היא הדרך הכי פשוטה וקלה לקבל הכרה. בנוסף, מי שמתנסה במשחק בפעם הראשונה חווה תחושה של חופש. זה כיף להיות מישהו אחר ולהתנהג בצורה שונה מזו שמצפים ממך להתנהג. זה גם מה שמושך אותי לשם. אני מחזירה אותם למציאות, לאדמה, ועכשיו פותחת קורסים לחופשת פסח. בשבילי זה הרבה יותר ממקור הכנסה. רציתי לתת לילדי הפריפריה את מה שלא קיבלתי בפרדס חנה כרכור".
אני לא מסוגלת להתעלם מהיהלום הגדול שנוצץ לך על האצבע.
"אהבת חיי", היא מסמיקה. "אסף עשור, בן 32, מנהל פיתוח עסקים במשרד הפרסום 'טינק' שמתמחה בבני נוער. הם הזמינו אותי ליום צילום אחד, מיני קמפיין למכשיר סלולרי. הסוכנת שלי בכלל לא רצתה שאלך בגלל עניינים כספיים והנה, שלוש שנים אחרי אנחנו מתחתנים".
איך זה קרה?
"ישבתי על הגג וחיכיתי שיקראו לי. כשאסף עלה עם המכשיר הרמתי את משקפי השמש והוא פלט, 'איזה עיניים יפות יש לך, אוי, סליחה, זה כל כך לא מקצועי'. הוא התיישב לידי והשיחה התגלגלה לאקסיות שלו ולאקסים שלי. מהר מאוד הגענו למסקנה ששנינו יודעים טוב מאוד מה אנחנו לא רוצים במערכת יחסים. סיפרתי לו שבדיוק פתחתי בית ספר לילדים ולבני נוער, קהל היעד של המשרד שבו הוא עובד, ואסף ביקש את מספר הטלפון שלי כדי להעביר אותו לבוס ולשקול שיתוף פעולה. נכון שאין צורך לציין שעד עצם היום הזה הבוס שלו לא קיבל את מספר הטלפון שלי?"
קליק ממבט ראשון?
"מצידו. הייתי חודש וחצי אחרי פרידה, אמרתי לו שאני לא מעוניינת בשום קשר ואסף אמר, 'אין בעיה, אני אהיה ידיד שלך'. היינו ידידים עד שאחרי חודש נישקתי אותו. למה עשיתי את זה? מפני שהספיק לי חודש כדי להרגיש שיש בו את כל מה שרציתי שיהיה בשותף שלי לחיים. הוא חצי בתעשייה, מבין את העולם שלי, ובניגוד אליי, שחיה בין פרויקטים, יש לו עבודה יציבה. אני מאמינה בזוגיות שבה צד אחד שכיר והצד השני עצמאי. כמו אצל הוריי. ורשימת המטרות הנוכחית שלי כוללת ילדים. זה מעודד לדעת ששתי השחקניות הכי־הכי בעיניי, נועה קולר ורותם סלע, מנהלות קריירות מפוארות כאמהות".
בחתונתם, בסוף יוני, יוגש קייטרינג טבעוני. "אסף אוכל הכל, אבל כשבא לו חזה עוף הוא מחכה שאצא מהבית כדי שלא אריח. ואחרי שהוא מטגן חביתה הוא שוטף את המחבת טוב־טוב. זוגיות של קרניבור וטבעונית דומה לזו של דתי וחילונית. כשאוהבים – מסתדרים".
מי שיוביל אותם לחופה יהיה אביב גפן. "מבחינתי זה מרגש, אני מעריכה את המוזיקה שלו, אבל בשביל אסף זו התגשמות החלומות. זה התחיל בתור בדיחה. הלכנו להופעה שלו, ישבנו מאחורי הקלעים, וכשהצגתי לו את אסף שאלתי, בחצי טיזינג, 'אתה יודע מה החלום שלו?' אביב ישר התלהב, 'ברור שאני אשיר לכם בחופה' ולא האמנתי לו. לקחתי אותו לצד ושאלתי, 'אתה רציני? לא תבריז?' רק אחרי שאביב התחיל להפיץ שהוא ישיר לנו בחופה התחלתי להאמין".
מה הוא ישיר לכם?
"זה סוד".

