תוספת היוקר חוזרת? ההסתדרות דורשת פיצוי לעובדים בגלל האינפלציה
הפעם האחרונה שניתנה תוספת יוקר לכלל העובדים השכירים במשק הייתה לפני 20 שנה • הסיכוי שהממשלה תיענה לדרישה הוא אפסי • השכר הממוצע השנתי בקורונה עלה ב־3.2%
לראשונה מזה 20 שנה דורשת ההסתדרות לקבוע במשק הסכם חדש שיכלול תשלום תוספת יוקר לעובדים. זאת בשל גל ההתייקרויות במשק, שהחל לאחרונה והביא כבר לאינפלציה הגבוהה שנתית מהיעד שקבעה הממשלה - 1% עד 3%. היענות לתביעה כזאת צפויה לעלות לממשלה מיליארדי שקלים, תלוי בשיעור התוספת, וסביר שהיא תידחה על הסף.
הפעם האחרונה שבה יצא אל הפועל בישראל הסכם תוספת יוקר היתה לפני 20 שנה, בעקבות האינפלציה הגבוהה שהגיעה ל־6.5% ב־2002. בהסכם שנחתם אז נקבע, כי תוספת יוקר נוספת תשולם רק אם שיעור האינפלציה בישראל יגדל ביותר מ־8%, מה שלא קרה עוד מאז.
יצוין כי בשנות ה־80 וה־90 שולמו תוספות יוקר בשל האינפלציה הגבוהה כמעט מדי שנה. כל תוספות היוקר נחתמו במגזר הציבורי ובצו הרחבה והיו תקפות לכל העובדים השכירים בישראל.
תוספת יוקר היא תוספת שכר לשכירים עקב אינפלציה גבוהה הגורמת לירידה בכוח הקנייה של שכרם. הסכמי תוספת יוקר נקבעו תמיד על פי חציית רף של האינפלציה (למשל מעל 6%) ופיצוי של שיעור מסוים מהעלייה מעבר לרף.
כפי שנודע ל"ממון" תתבע ההסתדרות ממשרד האוצר כי כל העובדים השכירים יפוצו בסכום שיהיה שווה ל־90% משיעור האינפלציה שיגיע מעל הרף העליון שקבעה הממשלה ביעד האינפלציה, דהיינו מעל ל־3%. למשל, אם האינפלציה תגיע השנה ל־4%, העובדים יקבלו 0.9% תוספת שכר על האחוז הנוסף מעבר ליעד שנקבע.
את התביעה העלה אתמול יו"ר ההסתדרות, ארנון בר־דוד, בפנייה ששיגר לשר האוצר אביגדור ליברמן, השוהה בביקור עבודה בלונדון. העתקי התביעה נשלחו גם לשרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי, ליו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ח"כ אפרת רייטן, למנכ"לי משרדי ממשלה ולבכירי המשק.
מנגנון פיצוי חדש
בפנייתו ציין בר־דוד, כי מדד המחירים לצרכן כבר עלה ב־12 החודשים האחרונים ב־3.5% וכי המלחמה באוקראינה והסנקציות המשפיעות על רוסיה צפויות להביא לעליות מחירים נוספות כבר בקרוב.
בשל כך תובע בר־דוד לקדם, במשותף עם נשיאות המגזר העסקי והממשלה, הסכם המסדיר מנגנון חדש של תוספת יוקר "בהתאם לשיעור האינפלציה במשק". ההסתדרות תובעת להסדיר מנגנון תוספת יוקר חדש, שבו ישולם שכר של 90% לכל השכירים מעל לשיעור אינפלציה שנתי של 3%, לכל אחת מהשנים 2022 ו־2023, ואשר ייבחן בחודש דצמבר מדי שנה.
גורמים ממשלתיים ציינו כי אין כל סיכוי שהממשלה תסכים למנגנון שיפצה שכירים מ־3% ומעלה, שמעולם לא נחתם כמותו במשק.
במהלך השנתיים האחרונות, מאז פרוץ משבר הקורונה, בשנים 2020 ו־2021, עלה השכר הממוצע בישראל ריאלית ב־3.2% בקצב שנתי, בהשוואה לעלייה ריאלית שנתית ממוצעת של 2% בין השנים 2011 ו־2019.
דוח חדש של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, קובע כי השכר הממוצע עלה - חרף המשבר - מתחילת 2020 עד סוף 2021 ברוב ענפי המשק, כאשר הענפים בהם נרשמה עלייה חדה יחסית בשכר הממוצע מתאפיינים בהון אנושי וברמות פריון גבוהים - ענפי ההייטק והפיננסים.
מנגד מתברר בדוח, כי היו ענפים בהם נרשמה צמיחה אפסית בשכר הממוצע, דוגמת ענף ההארחה וההסעדה, והיו גם ענפים שבהם נרשמה ירידה בשכר הממוצע, בין היתר - ענפי האמנות, הבידור והפנאי.

