יד ברזל

עם נשק אוטומטי, יורים לכל עבר. כך פעלו המחבלים אתמול במרכז העיר חדרה. בתיעוד ממצלמות האבטחה הם נראים משוטטים ויורים לעבר לוחמי מג"ב שהגיעו בסמוך לאוטובוס. באחד מהסרטונים נראה אחד מהם כשהוא מוריד את המעיל שלו, בביטחון מלא וללא כל חשש.

זוהי הסלמה וזה טרור, באופן הכי מובהק. כבר לא רק יהודה ושומרון, ולא מזרח ירושלים - לא באופן בלתי מתוכנן ולא בנשק קר. כך מדינת ישראל סופרת שישה נרצחים בפחות משבוע. ההסלמה הביטחונית כבר כאן, ועוד לפני הרמדאן. הפיגוע הקטלני בבאר־שבע בשבוע שעבר הוא בדיוק מה שממנו חששו במערכת הביטחון, משום שהוא התאפיין בכל מרכיבי ה"חיקוי" שעלולים להוליד פיגועים נוספים. הדת של המפגע, התיעוד של הפיגוע במרכזה של עיר, וכמובן התוצאה הקשה - כל אלו גורמים לתהודה ולהסתה, שמתחילה ברשתות ומסתיימת בזירת הפיגוע.

והנה כמה ימים חולפים, ושוב פיגוע קטלני נוסף שמתועד כולו במרכז עיר על ידי מחבלים עם חזות דתית. המאמץ האדיר במערכת הביטחון לקראת אפריל, שכולל שורת הקלות ושינוי מגמה מול הפלסטינים, לא מניב פירות - אך ייתכן שהוא לא מכוון כלל למטרה הנכונה.

כמו בבאר־שבע, גם אתמול המחבלים הם ערבים תושבי ישראל. התסיסה והלאומנות בקרב ערביי ישראל לא נעלמה מאז שומר חומות, והיא תופסת מקום יותר ויותר משמעותי. לא מעט גורמי ביטחון מצביעים בחודשים האחרונים על שני דברים משמעותיים: האחד הוא הקשר שהולך ומתהדק בין ערביי ישראל לבין הפלסטינים ביהודה ושומרון, שחלק מאותם גורמים מכנים שותפות גורל. השני, העובדה כי המצב ביהודה ושומרון ובערים המעורבות לא חזר לקדמותו מאז שומר החומות.

יש מי שיודעים לנצל את שני האלמנטים הללו להוצאת פיגועים קטלניים. הגחל עדיין דולק והאש מאיימת להידלק מחדש. ההנהגה הערבית משדרת רגיעה, אבל בשטח המצב שונה. ככל שחולף הזמן גם הגבול בין הפלילי ללאומני הולך ומיטשטש, כלי נשק חוצים את הגבולות. קנה שהיה מופנה לסוחר סמים לפני חודש מופנה כעת לעבר לוחם מג"ב בלב חדרה. הדחיפות והקטלניות של הפיגועים האחרונים מעידים על משהו הרבה יותר גדול שמתרחש מתחת לפני השטח. פיגועים במרכזי ערים הם תמונות קשות, שמעידים על תקופה קשה. לאור המציאות הזו הפסגה שמתקיימת בימים אלה בנגב, ודבריו של מזכיר המדינה האמריקאי אנטוני בלינקן אתמול בפגישתו עם ראש הממשלה נפתלי בנט, נשמעים כאילו לקוחים ממציאות אחרת.

"צריך לעצור את כל הפעולות שמתסיסות את האזור, כמו בניית התנחלויות, אלימות מתנחלים, הריסת בתי משפחות של אלה שהורשעו בפעולות טרור, גירוש משפחות, ועוד", הסביר בלינקן - כאילו אלו הסיבות העיקריות לשפיכות הדמים שמתרחשת לנגד עינינו.

אלא שהמציאות היא בדיוק הפוכה. ארגוני הטרור - הם המסיתים לקראת חודש הרמדאן. המטרה שלהם היא דווקא לא לעבור את החודש הזה בשקט, אלא להשתמש בו כמנוף לרצף אירועים אלימים וערעור היציבות הביטחונית. אז חשוב להביט במציאות נכוחה, ולהבין שעל מנת למנוע טרור יש לתת מכות־נגד ולפעול ביד ברזל, לא לדבר על מציאות מדומה.