זה כמעט לא קרה בהיסטוריה של השידור הציבורי בישראל. חמש שנים לאחר שהקים את תאגיד כאן, המנכ"ל אלדד קובלנץ יעמוד בקרוב בפני הדחתו בשימוע. כל הסימנים מראים שקובלנץ לא יוכל לשרוד את השימוע במועצת התאגיד, מאחר שהיו"ר גיל עומר החליט להדיחו - והרוב המסתמן עומד לצידו. המהלך הקיצוני מגיע דווקא אחרי שהתאגיד הוכיח שוב עד כמה הוא מצליח ודומיננטי במפת הטלוויזיה בישראל, לאחר שזכה ב־29 פרסי אקדמיה, הרבה יותר מכל גוף תקשורת אחר בישראל. ההישגים האחרונים מצטרפים להצלחה של קובלנץ שהצליח לקחת גוף ארכאי ורקוב כמו רשות השידור, הנגוע באינטרסים פוליטיים ואישיים, ולהפוך אותו לבית יצירה מרשים, שחתום על הישגים גדולים בתחום הסדרות הישראליות, ומביא בשורה בחטיבת הדיגיטל ובפודקאסטים.
אלדד קובלנץ, הכרת את ג'ו בראל ז"ל?
"שמעתי עליו, לא הזדמן לי להכיר אישית".
הוא בערך מנכ"ל רשות השידור היחיד שהודח במהלך כהונה. יכול להיות שתחלקו את אותה משבצת היסטורית.
"כבוד. יכול להיות, כן. אבל מדובר במקרים שונים לחלוטין. הסיבה שבחרתי במסלול הזה של שימוע ולא רציתי להגיע לפרישה בהסכמה, היא כי אני מחויב למקום הזה ובכל מקרה הקדנציה שלי מסתיימת עוד שנה. הסיפור הוא לא באמת עליי. הרי אני מסיים שבע שנים בתאגיד, רוב היעדים הושגו. אבל יש לי דאגה עמוקה לעתיד המקום הזה, ולכן הקונטקסט של השימוע שלי הוא הרבה יותר רחב ולא פרסונלי".
תסביר.
"מאז הקמת התאגיד, במרץ 2015, במשך חלקים נרחבים מהזמן הוא חי על חרבו. בהתחלה מול פוליטיקאים שניסו להשמיד אותו עוד לפני שנולד. לאחר מאבק הרואי של חבורה ציונית ומאמינה הצלחנו לגבור על המשוכה הזאת ולהתחיל לשדר. זה לא היה הקרב אחרון. לאחר מכן הגיעו הקולגות שעשו כל מה שהיו יכולים כדי לפגוע בנו. פתאום הם הריחו תחרות ומאבק, ואז עשו הכל כדי להכות בנו".
למשל?
"ערוץ עשר הקים חמ"ל בראשות המנכ"ל לשעבר יוסי ורשבסקי, שלאחר מכן ניהל את רשת. היו שותפים בו גורמים חזקים בערוץ, שטרחו לנהל שיג ושיח עם פוליטיקאים מהשלטון ועם הדרג הפקידותי באגף התקציבים באוצר, כדי לעשות מה שניתן לפגוע בתאגיד".
יש עוד דוגמה ספציפית למה שהם ניסו לעשות?
"אגף התקציבים באוצר אישר בזמנו לתאגיד, לאחר עבודה מאומצת, תקציב של 70 מיליון שקל לאירוויזיון 2019. החבורה הזאת פעלה מול אגף התקציבים והדרג הפוליטי כדי להמיר את זה בהלוואה. רק כדי לפגוע בנו. הסיפור העצוב הוא שהדרג הפוליטי אימץ את ההצעה - ובמקום תקציב לאירוויזיון, הוחלט שהתאגיד יתחייב להלוואה של 70 מיליון שקל, שעד היום אנחנו משלמים".
לא נשמע כל כך נורא על פניו.
"אולי לך, אבל מי ששילם ומשלם את המחיר הזה אלה היוצרים והעובדים. זו גם הייתה אחת מנקודות החיכוך הראשונות שלי עם יו"ר המועצה גיל עומר. סברתי שאסור לתאגיד לקחת את ההלוואה. הייתי משוכנע שהדרג הפוליטי לא יעז לייצר מצב שלא יהיה אירוויזיון, ובעיניי זה היה משחק הצ'יקן הקל בהיסטוריה. לצערי, היו"ר ומועצת התאגיד בחרו לקחת את ההלוואה. אני רק מדבר על זה עכשיו ועולה לי לחץ הדם, אפילו לא בא לי להמשיך בראיון".
מבין, אבל ננסה. למה היו"ר והמועצה הלכו נגדך במקרה הזה?
"הם נבהלו מהאיומים של הדרג הפוליטי. למעשה, התכופפו בפני הפוליטיקאים. התאכזבתי. אמרתי את זה לגיל עומר כבר אז, לא שמרתי בבטן. אגב, יוסי ורשבסקי ואני כבר אחרי, עברנו הליך שיקומי ושיח פורה. אני לא מאמין בריבים מיותרים".
אבל נקלעת לאחד כזה עם היו"ר.
"בעיניי, זו לא שאלה רק של היו"ר. מועצת תאגיד השידור מתערבת באופן לא ראוי בניהול התאגיד, גם בכמות, וגם בהיקף, רק בשנה האחרונה המועצה התכנסה עשרות פעמים. שיא עולמי".
נו, זה מצוין. מראה על חריצות שלהם.
"יש גוף שאמור לדאוג לפיקוח, ויש גוף שאמור לדאוג לניהול. לצערי, המועצה התערבה במקומות שהיה אסור לה. אתה אוהב דוגמאות: מועצת התאגיד היא גוף פיקוח המדיה היחיד בארץ, ולהבנתי בעולם, שמאשר כל תוכנית בנפרד. אין לזה אח ורע. התנגדתי למנגנון הזה, ולצערי התנגדותי לא התקבלה. בגב שלי עומד חוק תאגיד השידור שמדבר על אישור לוחות שלמים. לא של כל תוכנית. כלומר, מועצת התאגיד בעצם פועלת באופן לא תקין".
למה הם בעצם מאשרים כל תוכנית?
"כי הם יכולים. חוק תאגיד השידור הציבורי יצר הפרדה הרמטית בין הדרג הפוליטי לארגון, אבל ייצר אנומליה מסוכנת שלפיה המועצה אינה כפופה לאף אחד".
התלוננת על התערבות מוגזמת?
"בוודאי. התלוננתי בפני המועצה פעמיים. אבל אין באמת בפני מי להתלונן. אין אף גוף ציבורי במדינת ישראל שלא כפוף לאף רגולטור - פרט למועצת התאגיד".
דווקא נראה שגיל עומר ואתה התחלתם לעבוד בהרמוניה. יש לכם רקע משותף בגלי צה"ל.
"זה התחיל טוב. התחלתי במרץ 2015 להקים את התאגיד והוא הצטרף שנה אחרי, לתפקיד היו"ר. היו בהחלט יחסי עבודה קורקטיים וטובים. זה נכון שהכרנו בגל"צ, אבל אני הייתי בגלגלצ והוא באקטואליה, אלה שתי מדינות שכנות ואויבות. הייתה בינינו הערכה הדדית".
לאן זה נעלם?
"אתה מסקר את רשות השידור שנים ויודע שחיכוכים ומאבקים בין יו"ר למנכ"ל הם לא דבר חריג. ביני ובין גיל עומר, החלו להופיע במרוצת השנים אי־הסכמות מהותיות".
עוד מקרה מהותי שהפריע לך?
"המינוי לפני כארבע שנים של טל פרייפלד כסמנכ"לית הטלוויזיה (למעשה אחראית על התוכן - ר"ש). זה היה מינוי שלי והיו"ר התנגד, טען שלא יכול להיות שאני ממנה מישהי שלא באה מתחום היצירה אלא מתחום המחקר".
היו גם רחשים על כך שהיא מקורבת שלך.
"אז היו. בחרתי בה רק כי האמנתי שהיא האדם המתאים לתפקיד. אמרתי לגיל שזו לא החלטה שלו אלא החלטה ניהולית ומועצה לא אמורה להתערב במינויים ספציפיים. הוא עדיין היה נגד. אני שמח שהוא טעה".
הוא קיבל את זה לאחר השיחה ביניכם?
"ממש לא. הוא הצביע נגד המינוי שלה בישיבת המועצה. חבל. מעבר לעבודה המעולה שטל עושה, ועל זה למשל יעידו הפרסים, חלק גדול מההצלחה של הטלוויזיה נובע מזה שרוב עמדות הניהול הבכירות מוחזקות בידי נשים".
מתי הייתה נקודת המפנה בעבודה עם עומר?
"האסקלציה קרתה במינוי המועצה החדשה, לפני כשנה וחצי. זו מועצה שהתכנסה אין־ספור פעמים מאז, ורק פעמיים בלייב, שאר הזמן בזום, גם בגלל הקורונה. הרבה יותר קשה לייצר היכרות ויחסי אמון עם דירקטורים בצורה כזו, ומצד שני הרבה יותר קל לייצר דמוניזציה והשחרה של אדם כשהוא רק משבצת בזום. היו בישיבות האלה האשמות בלתי פוסקות כלפיי, בעיקר של היו"ר, על כך שההנהלה אינה מקיימת את כל החלטות המועצה. נאלצתי להוציא מכתב שסותר את הדוגמאות שהוא נתן בישיבות האלה, אחת לאחת".
גיל עומר אמר עליך בישיבת המינוי למנכ"ל הקבוע של התאגיד את הדברים הבאים: "לאלדד קובלנץ יש בעיה קשה כמנהל שאמור להוביל אנשים, להנהיג. אלדד לא רואה אנשים, הוא רואה מטרה. הוא מוחק ברגע את מי שחולק או מאיים עליו. הוא מדבר אל אנשים באופן מצמית ומשתק".
"תיאור לחלוטין לא מדויק שלי כאדם וכמנהל".
נעלבת?
"כן".
אמרת לו?
"לא. התאוששתי בהמשך".
למה הוא חושב ככה? זה משפט איום.
"יש אנשים שמתבלבלים בין התובענות שלי והדרישה שלי למצוינות, לבין היכולות שלי גם להיות רגשי ורך. זה לא סותר".
לדעתך היום זה כבר קרב אישי לגמרי בין עומר לבינך, או שאתה מזהה גם ענייניות מקצועית?
"את זה אתה צריך לשאול את גיל. הוא סירב לאין־ספור הצעותיי לגישור. לפני שנה וחצי הצעתי לו המון פעמים ליישב את ההדורים בגישור מקצועי, מנגנון קונבציונלי בין יו"ר למנכ"ל, והוא סירב. הוא סירב גם לגישור בחודשים האחרונים, למרות שזו אחת ההמלצות בדוח פרוקצ'יה. אין לי הסבר".
מה גרם לו להתהפך?
"לא יודע".
אולי התחקיר של העיתונאית תמר קפלנסקי ב'הארץ', שחשף הטרדות מיניות והתעמרות בעובדים תחת ניהולך.
"זה יכול להיות טיעון רלוונטי. אבל החיכוכים עם גיל התחילו יותר משנה לפני. הצעתי את הגישור עם התכנסות המועצה באוקטובר 2020 והוא סירב".
אוקיי. אבל עכשיו יש לו עילה מקצועית להדיח אותך.
"אני לא חושב ככה וגם ועדת פרוקצ'יה קבעה שאין מקום לנקוט צעדים פרסונליים כלפיי אלא להפך, לתת לי לנהל את מסע השיפור ותיקון הליקויים. אני מאוד רוצה לעשות את זה וגם בטוח שאצליח לתקן".
למה עומר לא מקבל את זה? הרי התאגיד מצליח מקצועית, מנפיק סדרות מעולות, תוכניות מדוברות כמו 'זהו זה' החדש. למה להדיח מנכ"ל מצליח?
"צריך לשאול אותו. לא רק שהתאגיד מצליח מאוד, הוא מנוהל היטב מבחינה כספית וטכנולוגית ולוגיסטית".
בוא נשער ביחד.
"כנראה לא פשוט לאנשים מסוימים להתמודד עם הנהלה עצמאית שאינה נכנעת לתכתיבים. תבדוק בעצמך מי הצטרף למועצה שאמורה להצביע על הדחתי אחרי שלא קיבל את התפקיד שקיבלה טל פרייפלד (מתכוון ליונה ויזנטל - ר"ש)".
כלומר יש איזו ציפייה של המועצה שתהיה חותמת גומי? הם לא רוצים מנכ"ל עצמאי ודומיננטי?
"חותמת גומי זה כבר מטבע לשון קיצוני מדי. אבל אני משוכנע שיש שהיו מעדיפים הנהלה ומנכ"ל צייתניים יותר".
× × ×
בצד המקצועי, התאגיד הוא הצלחה גדולה. קובלנץ ואנשיו ידעו לייצר משהו שלא היה נוכח ברשות השידור, למעט ימי מונדיאלים או אירוויזיונים - העניין של הציבור, באזז גדול סביב סדרות כמו 'שעת נעילה', 'טהרן', 'מנאייכ', 'חזרות', 'המפקדת', 'קופה ראשית', 'שעת אפס', השעשועון 'המרדף' והקאמבק המרהיב של 'זהו זה'. 29 הפרסים לתאגיד בטקס פרסי הטלוויזיה של האקדמיה הרכיבו ניצחון גדול במיוחד על הערוצים המתחרים. ההצלחה לא נעלמה מהשוק הבינלאומי. 'טהרן' זכתה בפרס האמי הבינלאומי ונמכרה לאפל טיוי. 'שעת נעילה' נמכרה ל־HBO, 'שעת אפס' התקבלה לפסטיבלים יוקרתיים והצלחה מרשימה נוספת נרשמה באירוויזיון 2019, שהתקבל בהתלהבות גדולה באירופה ועבר ללא תקלות, עניין מופלא בפני עצמו אם נזכרים ברשות השידור, השלד שעליו הוקם התאגיד.
"פרסים זה בהחלט מרגש, אבל רק אינדיקציה אחת מני רבות להצלחה הפנומנלית של התאגיד. אנחנו יודעים למשל שבתי ספר הפכו את תוכני התאגיד לחלק מתוכנית הלימודים, סדרות כמו 'סליחה על השאלה', 'שעת אפס', 'פרפר נחמד' החדש, 'ילדי בית העץ'. זו אינדיקציה לאיכות ולחשיבות שלו. זכינו באמי הבינלאומי עם 'טהרן' ובשנים הקרובות אני בטוח שהתאגיד יזכה בעוד פרסים בינלאומיים ונהפוך אור לגויים. אבל בעיניי, ההצלחה הכי גדולה של התאגיד היא אחת - הצלת תעשיית התוכן בישראל".
הצלה? כבודו, לאן עפת?
"הערוצים הגדולים, קשת ורשת, משדרים רוב הזמן פורמטים קנויים מחו"ל, ובצדק מבחינתם. התאגיד הוציא מעל מיליארד שקל על תוכן שרובו דרמות, דוקו ופורמטים מקומיים. בנוסף, העובדה שהתאגיד אינו כבול לצורך לייצר מזומנים מאפשרת לייצר תכנים איכותיים ומגוונים שאין להם מקום בטלוויזיה מסחרית בישראל של 2022".
מה דחו ברשת ובקשת שאתה קיבלת?
"'טהרן', 'חזרות', 'שעת נעילה', נדמה לי שגם 'מנאייכ'. אני חושב אגב שזה לא היה ערכי: הם הגיעו למסקנה שפשוט לא יוכלו להחזיר את ההשקעה בסדרות כאלה. 'חזרות' נתפסה כסדרה שמשדרת לקהל צר מדי ולכן תהיה כישלון כלכלי. ב'טהרן', העלות הייתה גבוה מדי למה שהיה נכון להשקיע בדרמות. כלומר, בלי התאגיד הסדרות האלה לא היו עולות לאוויר. בנוסף, חטיבת החדשות שלנו, רדיו־טלוויזיה־דיגיטל, היא ספק החדשות הכי אובייקטיבי ומגוון.
"גאווה אדירה אחרת היא 'כאן חינוכית', שם אנחנו מייצרים תוכן אינטליגנטי וערכי לילדים, סדרות מופת כמו 'לבד בבית', 'שקשוקה', 'ילדי בית העץ' ו'האחיין שלי בנץ'. ברדיו, אחרי שנים ארוכות של הובלה של גלי צה"ל, המגמה התהפכה ורשת ב' לא רק שמשדרת תוכן יותר איכותי, אלא גם מובילה ב־20 מתוך 24 שעות האזנה מול גל"צ".
עכשיו יהיה לך יותר קל. העיפו משם את הפרשן הפוליטי ומגנט הרייטינג יעקב ברדוגו.
"ברדוגו עושה רדיו מעולה, אבל אני לא חושב שהוא מתאים לשידור ציבורי".
'שעת נעילה' הייתה בספק גדול למרות הצלחה גדולה של העונה הראשונה. למה?
"היה ברור שתהיה עונה שנייה, רק היה צריך לגייס את המשאבים. יצאנו לפיתוח ואני יכול לספר, בתקווה שהתסריטאים לא יירו בי, שהכיוון הוא מלחמת לבנון הראשונה. גיבורי הסדרה חוזרים לבתיהם, פצועים ממלחמת יום הכיפורים, והעלילה תתמקד בחייהם בתחילת שנות ה־80. אני גם יכול להסתכן ולומר שהעונה השנייה של 'טהרן' תזכה באמי האמריקאי ממש, לא כסדרה זרה. יש לנו בקנה גם עונה נוספת של 'מנאייכ' ואפוס וירטואוזי, סדרה על המחנות באפריקה, 'קרתגו', שתעלה בסוף השנה. אני מבטיח שלסתות יישמטו".
מה קורה עם העונה השנייה של 'חזרות'? נועה קולר אמרה בעבר שתהיה כזו.
"להבנתי, נועה קולר פרשה מהפרויקט. לפי המידע שבידי היא החליטה שלא לכתוב עוד עונה לסדרה המצוינת. מצער מאוד מבחינתי".
אולי פתר לך בעיה עם אחד היוצרים, ארז דריגס, אחרי שהתברר שיש נגדו טענות על הודעות מיניות ששלח.
"מראש העברנו את כובד ההחלטה ליוצרת, זו בעיניי צריכה להיות רק החלטה שלה".
בוא נדבר על רייטינג. איש לא יתווכח עם הסדרות והפרסים והתוכן שלכם. אבל ברייטינג אתם לא שחקן, למעט הבלחות פה ושם, למשל 'טהרן' או 'שעת נעילה'. אולי לכן גם ביקשת לא להיות חלק מוועדת המדרוג, כדי שלא ייחשפו המספרים הנמוכים שלכם.
"הוועדה למדרוג עושה, אולי, עבודה אפקטיבית לגופים מסחריים שזקוקים לתוצריה לתמחר פרסומות. המדד הזה אינו רלוונטי לחלוטין לתאגיד. על כל צופה בטלוויזיה יש בין חמישה לשבעה צופים בדיגיטל. ואין לנו את הצורך לשנע קהל בשעה תשע וחצי בערב למסך הליניארי. 'קופה ראשית' הנפיקה כשישה אחוזים רייטינג על המסך, כ־180 אלף צופים, וכשניים וחצי מיליון צפיות לכל פרק בדיגיטל".
אוקיי. אבל איך התאגיד מרוויח מזה שהתוכן חופשי וחינמי ביוטיוב?
"התאגיד מרוויח בכך שהוא לא מכריח את הצרכן הישראלי, ששילם למעשה על התוכן, להתיישב בשעה ספציפית מול המסך והוא יכול לצרוך את התוכן שהוא רוצה בכל מקום ובכל זמן".
אז לא רצית להסתיר את הרייטינג הנמוך?
"ממש לא. הרייטינג בקופסה בסלון הוא שריד ארכאי לדינוזאורים המחשבים את קיצם לאחור. מי שחלק ניכר מהמודל הכלכלי שלו מושתת על הוועדה למדרוג, כנראה לא ישרוד הרבה זמן".
× × ×
בסוף דצמבר האחרון הוגשו מסקנות ועדת פרוקצ'יה שבדקה את התנהלות התאגיד בעניין הטרדות מיניות והתעמרות בעובדים.
בוא נדבר על הממצאים שבהם טיפלה הוועדה. שורה ארוכה של מקרים של התעמרויות מנהלים או הטרדות מיניות.
"זה לא נכון. ועדת פרוקצ'יה לא מצאה מקרה אחד של הטרדה מינית שלא טופלה כראוי על ידי התאגיד. בנוסף, כל ההטרדות היו ברף המוגדר נמוך, כלומר מלל. זה כמובן חמור ולא מייתר טיפול, אבל בכל זאת המצב לא כזה שחור כפי שניסו לצייר. ועדת פרוקצ'יה פירקה את הטענה המרכזית שריחפה מעלינו, שלפיה התאגיד לוקה בטיפולו בהטרדות מיניות".
אז אזכיר את מתן דרורי, מנהל מחלקת התוכן בדיגיטל, שממשיך לעבוד למרות תלונות על התנהלותו.
"לא רוצה להיכנס לשמות ספציפיים, אבל כל המקרים טופלו כראוי לפי החלטות נציבות שירות המדינה. זה גם מה שהוועדה קבעה".
ולמה שדר הרדיו אבנר נעים המשיך לעבוד למרות שייחסו לו הטרדות מיניות?
"כל המקרים טופלו למשעי. עובדתית, אבנר נעים פוטר. אגיד פה בקלות שתאגיד השידור הישראלי הוא המקום הכי נעים לעבודה מכל גופי התקשורת בישראל שעבדתי בהם. אנחנו לא מושלמים, ויש ליקויים שיש לתקן, אבל אני משוכנע שבכל גוף תקשורת, לו היה עובר בדיקה תחת ועדה שהקימה המדינה, התוצאות היו קשות יותר".
זה שמישהו אחר לא עושה משהו טוב, לא יכול להסביר את מה שקרה בתאגיד. בכל זאת, תחת הראש שלך התנהלו לא מעט מקרים של התעמרויות. זה עלול להצביע על ניהול לא טוב.
"שאלה לגיטימית. אנחנו ארגון מאוד־מאוד צעיר ובתחילת הדרך המשימה היחידה שעמדה לנגד עינינו הייתה לשרוד. לאחר שקמנו, המשימה הייתה להצטיין ולהביא את השידורים הכי טובים. בפרספקטיבה לאחור נעשו טעויות. במרוץ האינטנסיבי אחר השידור המושלם, היה נתח של עובדים שלא טופל ברגישות הראויה. עם זה אני מסכים. לאחר חמש שנים, כשהוכחנו את מקומנו, זה הזמן ליתר התיקונים. כתבנו תוכנית פעולה שכבר מיושמת כדי לשפר את כל הליקויים שנמצאו".
למה רק עכשיו?
"אתה מתקן הכל תוך כדי תנועה. הארגון הצעיר הזה עשה טעויות גם בתחום התוכן ואני חושב שתיקנו אותן. אז גם בתחום התרבות הארגונית נתקן מה שצריך. בכוונתנו להיות ארגון פורץ דרך מבחינת הטיפול במתעמרים וביחסי עבודה".
יכול להיות שבמרוץ להצטיין בתוכן היית שאנן בהיבט האנושי? זה מתחבר לאמירה של עומר.
"הפוקוס הניהולי היה חייב להיות במוד של לשרוד ולהצטיין. ועדיין, למרות כל הליקויים, התאגיד הוא המקום הכי נעים לעבודה בישראל".
נשמע יפה כשאתה אומר את זה, אבל סקר שהוציא הוועד קבע ש־31 אחוז מהעובדים נוטלים תגובות נגד דיכאון. 70 אחוז מרגישים מאוימים.
"אני רוצה לצטט את יו"ר התאגיד גיל עומר שאמר: 'סקר קקמייקה'. פה אני מסכים איתו. ערכנו סקר משלנו לפני מספר חודשים, שכלל מספר כפול של עובדים, והתוצאות היו טובות הרבה יותר, אם כי עדיין אפשר להשתפר".
הסברת למה הפוקוס לא היה על הצד האנושי. אבל הבעיה אצלכם הייתה גם טיוח חלק מהתלונות נגד מנהלים שסרחו, משובים פיקטיביים של עובדים.
"אין שום מסקנה של הוועדה שהיו משובים פיקטיביים. ועדת פרוקצ'יה לא מצאה מקרה של טיוח תלונות. זה פשוט לא נכון. כל תלונה שהגיעה לממונים של העובדים, טופלה. מעולם לא טייחתי תלונה. נהפוך הוא. אני זה שמייצר את הקו הרדיקלי של אתגור בתי הדין לעבודה בהיפרדות מאנשים שמתנהגים באופן לא ראוי במגזר הציבורי".
דוגמה?
"היה לנו מקרה שאני לא יכול לחשוף, הטרדה מינית. התלונה הגיעה לאחראית על ההטרדות המיניות לשעבר, לימור גריזים־מגן, ומשם עברה לנציבות בהתאם לכללים בשירות המדינה. אבל מה האבסורד? רק בית הדין למשמעת מוסמך לפטר על רקע הטרדה מינית ולתאגיד אין סמכות לפטר. ועל כן, אותו אדם לא פוטר מיד, אלא אחרי זמן מה, על עבירה אחרת".
אם כבר הזכרת את לימור גריזים־מגן, הטענה היא שהממונה לא טיפלה כראוי בתלונות על הטרדות.
"הממונה טיפלה בכל ההטרדות על פי חוק, בכלים שהיו לה".
אז למה עזבה?
"לאחר ארבע שנים בתפקיד שוחק וכפוי טובה היא בחרה לפרוש מתפקידה ומצאנו מחליפה ראויה, ד"ר גילי תמיר. וכאן התאגיד הוא מבין פורצי הדרך, כאשר הממונה על הטרדות מיניות היא גם הממונה על התעמרויות".
אחרי שקראת את הדוח, אתה חושב שעמדת בחובתך לייצר סביבת עבודה ראויה בתאגיד?
"עמדתי בחובתי להביא את התאגיד למקום שהוא נמצא בו היום, עשיתי גם טעויות בדרך וחובתי היא לתקן מה שצריך וזאת אעשה".
קח את המקרה של היועצת המשפטית אסי קליין, שלא הודחה למרות הדוח.
"היא הודיעה בימים אלה על רצונה לסיים את עבודתה בתאגיד ומעבר לזה אני לא יכול להיכנס לפרטים, מסיבות משפטיות".
אגב, במועצת התאגיד בירכו אותך על הפרסים?
"לא".
נעלבת?
"לא. אולי עדיף לוותר על נימוס מזויף".
יש פה סוג של אבסורד. מקצועית קשה להתווכח עם ההצלחות, אבל אתה בכל זאת עומד בפני הדחה. מה עובר בראש?
"השנה וחצי האחרונות היו קשות לי מאוד מבחינת ההתנהלות מול היו"ר והמועצה. מאז שהמסכות נפלו והסיטואציה היא שאני צריך לבחור בין לעזוב בשקט עם הסכם נדיב, לבין לדאוג שהפלא ימשיך גם אחריי, הבחירה קלה. אני רוצה לדאוג להמשך פעילותו הטובה של התאגיד. מרגע שהמסכות הורדו, אני יותר רגוע".
אתה חושב שתודח?
"איני עוסק בניחושים".
אם הכל יעבור בשלום, תמשיך לקדנציה נוספת?
"גם יכול לקרות".
אתה בכלל רוצה?
"אני לא יודע. אני משוכנע שכל חיי המקצועיים, מגיל 18, נותבו לרגע שבו נבחרתי להיות מנכ"ל התאגיד. המקום הזה הוא שירתי לעולם מבחינה מקצועית ואני אסיר תודה להזדמנות".
אתה נחשב לאחד המועמדים למנכ"ל רשת. היכן זה עומד?
"אני לא עוסק בזה".
× × ×
אחד המהלכים הראשונים שקובלנץ ביצע בתחילת דרכו ומשכו הרבה אש, היה מינוי גאולה אבן למגישת המהדורה המרכזית, למרות ניגוד ענייניה כבת זוגו של השר גדעון סער.
מסכים עם סער עצמו, שטען שהביקורת על גאולה מגיעה ממקום סקסיסטי?
"לא בטוח שהביקורת מגיעה מהמקום הזה, אבל אני כן משוכנע שאישה לא צריכה לוותר על המקצוע שלה בגלל מקצועו של בעלה".
גם במקרה גאולה אבן, היו"ר לא חשב כמוך.
"נכון. היו"ר ניסה למנוע ממני להודיע על מינויה של גאולה כמגישת המהדורה המרכזית עוד לפני הקמת התאגיד. הנימוק היה: 'לא כדאי להרגיז את הפוליטיקאים'. הסברתי לגיל שאם ניכנע עכשיו, האתוס של חטיבת חדשות עצמאית ייעלם. הוא לא הסכים ומיניתי את גאולה למגישת המהדורה המרכזית בניגוד לדעתו".
ובסוף היא פרשה מהמהדורה.
"זכותה. היא קיבלה החלטה וקיבלנו אותה".
אתה שלם היום עם נוכחותה על המסך, בהגשת היומן של שישי?
"מהדורת שישי שלנו מצוינת, מבודלת מהמהדורות של קשת ורשת, גאולה עושה עבודה מעולה".
מה ההבדל האתי בין המהדורה של שישי למהדורה רגילה? אם היא בניגוד עניינים, גם שם זה עלול לצוץ.
"שאלה נהדרת, לדעתי באמת אין הבדל. לגאולה אין מניעה לעשות כל דבר שהוא מבחינה אתית. ברוך שי, מנהל החדשות, חשב אחרת".
הזכרת את חטיבת החדשות בניהולו של שי. היו הרבה עזיבות השנה ובראשן מגישת המהדורה דוריה למפל.
"סטטיסטית, את חטיבת החדשות עזבו בשנתיים האחרונות פחות עובדים מכל חטיבת חדשות אחרת".
זו דרך אחת להסביר. הסבר אחר הוא ההתנהגות של המנהל ברוך שי, שיש טענות כלפיו מעובדים בחדשות ששוחחתי איתם.
"אני מכיר את ברוך חמש שנים, מדובר בעיתונאי ישר דרך, שלא רואה דבר מלבד טובת הציבור. מעולם לא זיהיתי אצלו יחס לא ראוי לאנשים".
טוען מקור בכיר בתאגיד: ברוך שי התחבר לגיל עומר, על הראש שלך.
"תיאוריית הקשר הזוגי עם גיל עומר היא חביבה אבל מופרכת".
יש לך סמכות כלשהי להתערב בחדשות? נניח לייעץ?
"על פי חוק, אסור לי. זו חטיבה עצמאית. רק בעניין גיוסים על פי חוק מנהל החדשות בוחר ואני מאשר את הגיוס. הוא בחר בגאולה ואני אישרתי".
במה אתה לא מרוצה מהחדשות?
"יש לקות במהדורה המרכזית, במסך הליניארי, בקופסה בסלון. המהדורה מצוינת, אבל לא הצליחה לייצר בידול מבחינת הנראות ביחס לקשת ורשת. מדובר באחד המקומות הבודדים שלא עבר 'כאניזציה'. חטיבת החדשות לא קופאת על שמריה ובימים אלה מתנהל פרויקט שנקרא חדשות העתיד, ובקרוב הציבור יראה את התוצרים על המסך".
שהם?
"התהליך כולל בחינת כל הפורמטים שקיימים בעולם של חדשות, מה השפה הראויה ואיך מייצרים חדשות דיפרנציאליות לקבוצות גיל שונות בפלטפורמות שונות".
זה נשמע כמו מהפך. אולי הודאה בכישלון של החדשות עד עכשיו?
"ברור שהתוצאה הסופית תהיה אבולוציה של החדשות. נציג משהו חדשני, אבל אני בכלל לא מסכים לתיאוריה על חטיבת החדשות".
היית בעד קיצור המהדורה. נשארתם על שעה. על רקע המלחמה באוקראינה, הזמן התארך מחדש אפילו לשעה ורבע.
"אני סבור שהמהדורה צריכה להתקצר לחצי שעה, אבל לצערי מנהל חטיבת החדשות ויו"ר המועצה סבורים אחרת. המשאבים של התאגיד לא יגדלו, צריך להשקיע יותר בדיגיטל ולתת שם יותר תוכן חדשותי".
דוריה למפל עשתה עבודה טובה מאוד כמגישה, לדעתי. למה לא הצלחתם להשאיר אותה?
"אין לי שמץ של מושג. שאל אותה. עובדה ששבועות אחרי עזיבתה היא קיבלה תוכנית בכאן, וסביר שתעשה עוד, בסופו של דבר היא איתנו וזה משמח. אגב, אני לא חושב שזה מאוד משמעותי מי מגיש את המהדורה. יותר חשוב התפיסה והפורמט. דוריה הגישה מצוין את המהדורה, ואני שמח להגיד שגם מיכל רבינוביץ' עושה עבודה נהדרת".
זה נכון, אבל היא לא הייתה הבחירה הראשונה שלכם. היו כמה וכמה שמות לפניה.
"שמות היו ויהיו, מבחן התוצאה הוא הקובע".
לוסי איוב היא עוד שם גדול שעזב. אחרי שהודיעה על עזיבתה לקשת, הגבתם שהתאגיד לא בנוי על טאלנט כזה או אחר. למה לעקוץ ולא להודות לה למשל על שירותה? יכול להיות שאתה חושש לפתח טאלנטים שיהיו חזקים מדי על המסך?
"אין בוז לטאלנטים. התאגיד לא יכול להתחרות בהיבט הזה כי אין לו מסוגלות להחזיק טאלנטים על הפיירול. אנחנו לא יכולים להגיד ללוסי איוב: קחי 100 אלף שקל לחודש, תנחי את 'המרדף' ותנוחי שלושה חודשים על הפיירול".
התאכזבת כשעזבה?
"היא הייתה צריכה לעזוב. אנחנו גאים בלוסי ואני מחבב אותה ברמה האישית. היא קיבלה בחירה לגיטימית ונכונה מבחינתה, להתנסות בדברים שהתאגיד לא מסוגל להעניק".
זה לא כישלון שלך שלא להשאיר את האנשים הטובים האלה?
"לא חושב. חלק מהדברים שאנחנו צריכים עדיין להשתפר בהם, בגלל היותנו גוף ציבורי, כולל את היכולת לתגמל מצוינות".
ליאור שליין על הכוונת?
"יש על מה לדבר, כשיגמור את הצינון מרשת".
הוצאת את המכרז לקדם־האירוויזיון מקשת, במקום שהצליח בו, והעברת לרשת, שם נכשל. עכשיו נראה שדרשתם תנאי סף גבוהים מדי וספק אם מישהו ייקח. מצטער?
"אנחנו נעשה את הקדם הטוב בהיסטוריה".
דיברנו בעבר על ניסיונות ההתערבות של נתניהו בתאגיד, הוא עצמו הודה שהצטער שכאן הוקם. מה הציון לממשלת בנט בנושא ההתערבויות?
"שום התערבות. הדרג הפוליטי היום מגלה אדישות לתאגיד. מעת לעת מישהו מצייץ על תוכן שחיבב".
אנחנו אחרי ארבע שעות שיחה. אחרי הכל, מה לא עשית בסדר שהגעת לנקודה הזאת?
"לצד ההצלחות הרבות עשיתי גם טעויות. אני בוחן ובודק את עצמי כל הזמן אבל זה לא הזמן לסיכומים, רק התחלנו".
ממועצת התאגיד נמסר בתגובה: "כידוע, מנכ"ל התאגיד הוזמן לשימוע לפני פיטורים. במכתב השימוע נפרשו בהרחבה השיקולים שבבסיס הכוונה לסיים את העסקתו. המנכ"ל יוכל להעלות את טענותיו בדיון השימוע. למועצה אין כוונה לנהל הליכים בתקשורת. המועצה פועלת כדין, מחויבת להמשך פעולתו המוצלחת של התאגיד ושמירה על העשייה העשירה, פרי עמלם של עובדים ומנהלים בדרגים השונים - תוך הקפדה על נורמות ניהוליות ראויות".
יוסי ורשבסקי מסר בתגובה: "אכן הקמתי חמ"ל שלי עם עצמי כדי להתגבר על תחרות של התאגיד. שרצה לגייס את דרוקר והמקור. דרוקר היה סמל של ערוץ עשר ולכן פעלתי כפי שפעלתי. מאחר שזה לא היה אישי, היום קובלנץ ואני ביחסים טובים. אני חושב שקובלנץ עשה טעויות, יש לו זכויות רבות בהצלחת התאגיד, ואני מאחל לו לסיים את הקדנציה בכבוד".
