יאללה, נתניה
ממסעדת שף במרומי מלון יוקרתי, דרך אוכל אסייתי בהגשה עצמית, בר קוקטיילים שמח ובית קפה עם שפע מנות ומאפים, ועד מקומות האוכל הישנים והטובים של השוק שעוד לא התמסחר ונהיה "שיק" • מסע קולינרי בנתניה, בין החידושים הנוצצים למוסדות הוותיקים
לפני קצת יותר משנה עזב השף אביב משה את מי שנחשבה למסעדת הדגל שלו במשך 15 שנה — "מסה", מוסד תל־אביבי מהודר ואבן שואבת לסלבס. מאז נרשם ברזומה של השף־כוכב עוד רומן תל־אביבי עם מטבח אחר, של מסעדת מאקוטו שנסגרה גם היא, וכעת, לראשונה בתולדותיו, יוצא משה מהעיר הגדולה לטובת מקום חדש, בנתניה.
למען הדיוק, אביב הגיע לנתניה כבר לפני חצי שנה עם מעדניית אוכל מוכן בשם אפיסרי. הגיחה לאזור חיוג 09 מצאה חן בעיניו, ולפני שבועות אחדים היתד נתקעה באופן סופי עם השקתה של Maree ("גאות", בצרפתית), מסעדה ענקית בעיצוב מרהיב ומיתוג כחלל בילויים לילי.
הנחיתה של משה דווקא בנתניה אינה מקרית. לא מעט התרחשויות קולינריות יש לאחרונה בעיר והגעתו של שף בסדר הגודל של משה משתלבת היטב במגמה. "אני מאוד שמח להיות חלק מהפריחה הקולינרית באזור", אומר משה. "לפני לא הרבה זמן העברתי את מרכז חיי לאזור השרון, ואני יודע שרבים כמוני מתגעגעים לחוויית הבילוי שקיימת בשפע במרכז, בלי הצורך להילחם על חנייה ולהיות זמן ארוך בדרכים".
יצאנו לסיור קולינרי בנתניה בין המקומות החדשים והוותיקים, בין הפאר של המסעדות החדשות לפשטות של מוסדות האוכל מפעם. גילינו שגם כשהאוכל מצולחת כמו חייל במסדר האינסטגרם, וגם כשהוא מוגש בצלחת חד־פעמית על שולחן כתר פלסטיק, בסוף זה עניין של שף ששם את הלב ואת הנשמה בסיר.
Maree: יד מאחורי הגב
שילוב כוחות מסקרן בין השף משה לבין המסעדן איציק רוסו הוליד את Maree, שהיא 900 מ"ר של רופטופ יוקרתי על גג מלון Vert, השוכן על קו החוף. העיצוב שומט לסתות — קירות בטקסטורה של סלעים, ספות עטופות בדים יוקרתיים – והנוף הפנורמי מהווה תחרות לא רעה לנוף שנשקף בתוך הצלחות המעוצבות להפליא. זו מסעדה שתלך חזק באינסטגרם.
לא פחות משלושה ברים יש ב־Maree, שמתיימרת להיות דינר קלאב יותר מאשר מסעדה. הקהל לבוש יפה, המטבח נמצא בלב החלל וחשוף מכל צדדיו ללקוחות, והמלצרים לבושים אלגנט וניגשים אל השולחנות כשידם מונחת מאחורי הגב. אירופה.
בתפריט מנות מרובות מרכיבים, כולל פרחים אכילים לקישוט, כמיטב המסורת של השף. בין המנות: קרפצ'יו טונה עם סורבה חרדל ושומשום קלוי (72 שקל); טרטר טונה על ברוסקטה עם ביצה רכה, טחינה, קרם שקדים ושמיר וסקורדליה (72 שקל); סשימי דג ים עם ויניגרט מטבוחה, סשימי חציל, זיתי טאסוס, קריספי קינואה, בצל כבוש וטוויל אלמוגים (68 שקל); כבד אווז עם קרמבל לימון (98 שקל); פילה לברק עם ניוקי, ראגו פטריות, קציפת פורצ'יני וקראנצ' עגבניות (138 שקל).
Maree, מלון Vert Lagoon, קומה 15, א'־ה' 18:30־23:30, ו' 13:00־19:00, שבת 13:00־23:30,
09-7410909, כשר.
ביסקוטי: סמבוסביח וקרואסלמון
עוד השקה טרייה מהזמן האחרון מגיעה מכיוון אחר לחלוטין. מעצמת המתוקים ביסקוטי, שמקורה בבני־ברק, חנכה לאחרונה סניף שלישי באזור חדש־מהניילונים בעיר — מתחם פיאנו בשכונת עיר ימים. מדובר בשדרת חנויות מעוגלת הצופה אל פארק רחב ידיים ונמצאת במרחק הליכה מהים, מה שמאפשר לשנע את התוצרת בקלות לטובת פיקניק על החוף.
ביסקוטי הנתניינית היא בעצם קונדיטוריה עם בית קפה צמוד. ויטרינה צבעונית ומדפים עמוסים בכל טוב מציעים שפע מסחרר של מאפים מלוחים ומתוקים שנאפו על הבוקר לצד קינוחים עשירים, בהם עוגת פררו רושה, מוס אלפחורס, עוגת גבינה, פאי אגסים וקרם שקדים, מקרונים ומה לא.
יושבי בית הקפה יכולים לבחור בין ארוחות בוקר, סלטים, כריכים ומנות חמות. בין המנות המיוחדות: מנצ'גו פינוקים — קרואסון מנצ'גו במילוי סלסת עגבניות, ביצה קשה, מלפפון חמוץ וטחינה (38 שקל), קרואטוסט — קרואסון חמאה עם גבינת פטה, פסטו ופלפל קלוי (38 שקל); סמבוסביח — סמבוסק גבינות במילוי חציל קלוי, ביצה קשה, טחינה, אריסה ומלפפון חמוץ (38 שקל); קרואסלמון — קרואסון חמאה במילוי סלמון מעושן, גבינת שמנת, בצל סגול, מלפפון וביצת עין (44 שקל); ברד פודינג — קרעי קרואסון אפויים בשמנת, פרמז'ן, גבינה צהובה, פטריות ועשבי תיבול (46 שקל); וטוסט בריוש עם גבינת גאודה, גבינה צהובה, עגבנייה, זיתי קלמטה וחמאת שום שמיר (48 שקל).
ביסקוטי, שושנה דמארי 10, מתחם פיאנו, עיר ימים, א'־ה' 07:30־20:00, ו' 07:30־15:00, 09-8848734, כשר חלבי.
MOJO SAN: אסייתי בשירות עצמי
באותו מתחם, אבל מעולמות קולינריים אחרים לחלוטין, התמקמה מסעדה בשירות עצמי בשם MOJO SAN, שמציעה לצד האוכל גם קנייה של מוצרי לייף סטייל משלימים ומשקאות ייחודיים מעולם התוכן האסייתי, בהם סאקה יפני ובירות תאילנדיות.
החלל הפנימי עוצב בהשפעות מינימליזם יפני — שולחנות עץ קטנים, שרפרפים וספות לישיבה, בשילוב מיצג אמנותי של וידיאו ארט. בצידי החלל עמדות להזמנה עצמית בעזרת טאבלט, כשהתפריט מבוסס על מנות מוכרות ואהובות מהמטבח האסייתי, למשל סושי, לחמניות באן ממולאות, מנות ווק לוהטות ודים־סאם. ויש גם מוצר חדש, sushi־rap, שילוב בין בוריטו לטיני לסושי יפני העשוי מדף אורז, שכבת אורז דקה ומילוי דגים טריים, בשר מקומי, ירקות ועשבי תיבול.
בין המנות בתפריט: טונה כמהין — רול של טונה אדומה, ריבת שיטאקה, עירית ואבוקדו, עטוף בטונה, טמפורה פריכה וסלסת כמהין (62 שקל); סלמון חריף – טרטר סלמון, מלפפון ומיונז יפני, עטוף בסלמון צרוב, צ'יפס סלק ורוטב סרירצ׳ה (58 שקל); סוי קאבוי — בוריטו לטינו־אסייתי של עוף מוקפץ ברוטב קפאו תאילנדי, פלפלים, כרוב, חסה, בצל קראנצ', כוסברה וספייסי מיונז, מגולגלים בדף אורז (54 שקל); פלאפל פורטובלו – כדורים חמים בטמפורה לצד רוטב איולי חלפיניו (46 שקל); פפר באן — לחמנייה מאודה עם תבשיל בקר מפורק, איולי פלפלת, חסה, מלפפון חמוץ, כוסברה ואבקת בוטנים (27 שקל); פאד קי מאו – אטריות ביצים עם אסאדו בקר מפורק, פטריות, ברוקולי, בצל וחתיכות חזה אווז מעושן (59 שקל).
MOJO SAN, מתחם פיאנו, עיר ימים, א'־ה' 11:30־23:00, ו' 11:30־15:00, שבת משעה אחרי צאת השבת עד 23:00, 09-7415555, כשר.
בר איטליה: קוקטיילים ותפריט שף
באגף הלא־כשר – כן, גם זה קורה בנתניה — כדאי לציין את בר איטליה, עוד חלל אוכל מרווח ומעוצב מול הים. בר איטליה היא בעצם אחותה הקטנה של פומו, מסעדה איטלקית מצליחה ברמת החייל בתל־אביב. בשעות הערב, עם שקיעת החמה, משנה המקום את פניו ומציע חוויה קולינרית סקסית למדי. בבר רחב הידיים מול הטאבון שותים בכוסות מעוצבות קוקטיילים שעונים לשמות כמו סורנטו או מוחיטו איטליאנו, מנשנשים גבינת בוראטה נוזלית ועשירה עם ארטישוק, ומרגישים קצת כמו ניו־יורק בנתניה.
לאחרונה השיק כאן השף שחר ברנע תפריט חדש, שמחזק את מנות הדגל המוכרות.
בין המנות: שרימפס וקלמרי עם קרם פלפלים, שמן בזיליקום, בצל ירוק, קריספי בטטה וליים (69 שקל); ברוסקטה טרטר בקר – פילה בקר, צלפים, בצלי שאלוט, כוסברה, צ'ילי ואיולי כמהין (68 שקל); סלט שומר עם תפוחי גרני סמיט, סלרי, דובדבנים מיובשים, פקאן, רוקולה, בלסמי לבן ושמן זית (54 שקל); פיצה רומנו – עם מוצרלה, עגבניות, ארטישוק, בצל סגול, זיתי קלמטה, אורגנו וגבינת צאן (74 שקל); פיצה בופולינה – עם עגבניות, מוצרלה בופאלו, שום ואורגנו (64 שקל); פטוצ'יני כמהין – עם חמאה, מחית כמהין ופרמז'ן (84 שקל); טורטליני די ויטלו – עם אסאדו בבישול ארוך, חמאה, פטריות, דמי גלאס, ערמונים ופרמז'ן (88 שקל).
בר איטליה, קהילת צפת 1, מלון ווסט לגון, כל השבוע 12:00־23:00, 09-7421113.
שוק נתניה
לצד היכלי האוכל החדישים והנוצצים, יש הרבה קסם גם במוסדות האוכל הוותיקים בשוק העירוני, רובם ככולם של יוצאי טוניס וטריפולי, עסקים שזה להם דור שני ושלישי במקום. בעיריית נתניה ובמינהלת מרכז העיר משקיעים לא מעט בשדרוג המקום, ואף הכשירו מתחם פאבים, ברים ופוד־טראקס שצפוי להיות מושק בקיץ. עד שזה יקרה, מדובר בשוק עירוני שנשאר אותנטי, רחוק מהדאווין של שוק הכרמל או מחנה יהודה, או כפי שמגדירה אותו הפודית הילה סער, שמעבירה סיורים קולינריים במקום: "זה שוק ולא שיק".
• הטוניסאי שלנו:
הסנדוויץ הטוניסאי הוא מאבות המזון של שוק נתניה, והמכורים לפינוק השמנוני מוכנים להישבע שהגרסה הטובה ביותר שלו נמצאת אצל הטוניסאי שלנו — כן, ככה קוראים למקום — הלוא הוא רונן דיאמנט, שכבר 15 שנה מטגן במקום לחמניית פריקסה וממלא אותה בכל טוב, תוך הקפדה על שני מוצרי חובה במטבח הטוניסאי: מרמומה, הגרסה הטוניסאית למטבוחה, ולימון כבוש, שהוא בעצם ממרח לימון מבושל שנטחן עם הקליפה.
דיאמנט הוא דור שני למסעדנות, טבח בעצמו מגיל 14, וגם הבן שלו כבר בעסק. חוץ ממנת הדגל שעולה 20 שקל לחצי באגט, יש במקום תפריט עשיר של כריכים בשריים, שקשוקות, חביתות, ואם בא לכם משהו שלא בתפריט כמו צלעות כבש למשל, דיאמנט יקנה לכם בשוק ויכין.
הטוניסאי שלנו, ב'־ו' 8:00־16:00, כשר.
• הבוריקה של כהן:
עוד פינוק מטוגן בשמן עמוק אפשר למצוא בבוריקה של כהן, מ־1963 בשוק. כהן הוא אלי כהן, והמטוגן שלו הוא בוריקה, עלה דקיק של בצק שאחות של כהן מכינה כבר שנים. על העלה הוא מורח שכבה דקה של פירה תפוחי אדמה, שופך ביצה ומשליך אל תוך שמן רותח בכלי אמייל בן 40 שנה.
"אבא שלי היה פה וגם סבא", הוא מכריז תוך כדי מלאכת הטיגון, שמלווה בסאונד של משחק דמקה משולחן סמוך. "כשהייתי בן 5 אבא היה שולח אותי לבית דפוס, להביא ניירות שהם זורקים, כדי שאנשים יחזיקו עם זה את הבוריקה". הוא שולף את התוצאה הסופית ומוסיף לה צ'ירשי – ממרח דלעת טריפוליטאי. "זה אוכל של פעם, לא מוצאים דברים כאלה בהרבה מסעדות", הוא מסכם. גם המחיר של פעם: 12 שקל ליחידה.
הבוריקה של כהן, א'־ה' 9:00־18:00, ו' עד 15:00.
• מעדניית בוקובזה:
היכל תענוגות קולינרי שהפך למוסד נתנייתי. בתחילת הדרך ההיצע הושתת על האוכל המקומי, אבל היום אפשר למצוא שם את כל המנעד, כולל לקס, סלמון, הרינג, קרעפלך, כבד קצוץ, גפילטע פיש וגם היצע מרשים של גבינות, כולל מאיטליה. המחירים לא מזכירים את אלה שבשווקים הממוסחרים, והם באמת מחירים של שוק.
מעדניית בוקובזה, א'־ה' 8:00־19:00, ו' 6:00־15:00.
• גניש קפה מסעדה:
במקום שבו שכן פעם איטליז, נמצאת היום הטברנה של שוק נתניה. כאן יושבים המקומיים ואנשי הפרלמנטים למיניהם על מבחר מסחרר של סלטים בצלוחיות קטנות, שמלווים מנות מגריל הפחמים ומהסירים. גאוות המקום היא תבשיל טריפוליטאי בשם טבחה בסלק, המבוסס על בשר בקר, תפוח אדמה ושעועית, המתבשלים ברוטב מעלי מנגולד שצומצמו במשך שעות. בצד יש גם את צלחת הקוסקוס הבלתי נמנעת, רק שכאן זה בכלל לא קוסקוס, זה ענן. 65 שקל עולה הדיל.
גניש קפה מסעדה, כשר בלי תעודה, א'־ד' 6:00־19:00, ה' עד חצות.
• הסלטים של אטלן:
בימי שישי זו ה־חמארה של השוק, כשמוזיקה עליזה מלווה את המוצרים השמחים שתומר אטלן רוקח על פי מתכונים של סבא וסבתא. "האוכל הוא מכל העדות", מטעים אטלן. "סמבוסק, פריקסה, עג'ות, קובה. הנשים של נתניה מתות עלינו כי אנחנו קולים בשבילן פלפלים. אגב, אין פה שום מוצר שנשאר, כל דבר הופך לסלט". את הפינוקים הקולינריים אפשר להוריד עם שלל משקאות על בסיס ערק.
הסלטים של אטלן, א'־ה' 8:00־18:00, ו' 8:00 ועד שעה לפני כניסת השבת.
• מלך הפיתות מלכה:
השם עלול להטעות: נכון, יש כאן לא מעט פיתות שיוצאות לוהטות מהתנור מול עיניכם, אבל יש פה גם לא מעט קינוחים שיסגרו את הפינה המתוקה של הביקור בשוק. שלושה דורות של בני משפחה אלג'יראית־צרפתית מפעילים את המקום, שיושב בשוק מ־1985. גאוותם היא על עוגיות העבמבר — מאפה דגל טוניסאי שמכינים ממאה אחוז שקדים. הקרום החיצוני של העוגיות פציח, בפנים הן מרגישות כמו מרציפן.
מלך הפיתות מלכה, א'־ה' 7:00־19:00, ו' מ־7:00 ועד שעה לפני כניסת השבת. כשר למהדרין.

