אירועי הימים האחרונים מלמדים כי מסתמן מעבר מ"פיגועי השראה", כאלה שמושפעים מהרשתות החברתיות ויצאו מאזורים שונים בתוך ישראל, למשל חורה ואום אל־פאחם, לאירועים של טרור יותר מאורגן, שמתמקד בצפון השומרון, בדגש על גזרת ג'נין. הפיגוע בבני־ברק יצא מהכפר יעבד שבאותו מרחב, וכך גם חוליית הג'יהאד האיסלאמי שחוסלה בלילה שבין שישי לשבת על ידי יחידת הימ"מ הודות למודיעין מצוין של השב"כ. הארגון מאיים עכשיו בנקמה על מות אנשיו. מצד אחד, זה הופך את העימות לישיר ואלים יותר, כשמול ישראל ניצבים ארגוני טרור מזוהים, מאורגנים וחמושים. מצד שני, אויב מוכר מייצר "חתימה מודיעינית", מה שמעלה את הסבירות שהפיגוע יסוכל, כמו שקרה שלשום בכפר שוויכה.

להערכות שלפיהן החוליה שחוסלה תיכננה פיגוע במרכז הארץ אין בינתיים תימוכין מודיעינית, אבל מתברר כי אנשיה נעו עם רכב הנושא לוחית זיהוי ישראלית, כך שאפשר לדמיין מה היו כוונותיה. ולהבדיל מהפיגועים הקודמים, כאמור, לא מדובר במפגע בודד אלא בחוליה מאורגנת שהכינה צוואה וסרטון פרידה, והייתה מצוידת בכמות גדולה של נשק, כולל רימונים.

השב"כ חבר לימ"מ כדי לבצע לכאורה מעצר, אבל כשמדובר בהיתקלות מטווח קרוב של רכב מול רכב, די ברור לאן האירוע יתפתח. זה נגמר במותם של שלושת המחבלים, אך גם במחיר כבד מאוד: פציעתו הקשה של סגן־ניצב א', מפקד הפלגה החשובה ביותר ביחידה, האיש שהוביל כמות עצומה של מבצעים מסכני חיים ביהודה ושומרון. פציעתו היא מכה קשה ליחידה הטובה ביותר לסיכול טרור (בארץ וכנראה גם בעולם), אבל היא תדע למצוא לו מחליף. פציעתו היא תזכורת לפעילות המסוכנת והחשובה של היחידה שלו, ושל צה"ל והשב"כ בכלל, לילה אחר לילה.

אחת השאלות שנשאלו אתמול היא מדוע לא חוסלה החוליה מהאוויר, כפי שהיה קורה כנראה לו נעה בעזה. ביהודה ושומרון לא עושים זאת מאז האינתיפאדה השנייה. בכיר ביטחוני הסביר אתמול כי סיכול ממוקד מהאוויר עלול היה להוביל להסלמה נוספת ולטרור מאורגן אף יותר. אולם לאור המחיר, נשאלת השאלה אם לא נכון לבחון את המדיניות הזו הזאת מחדש. הפעולה הזאת, כמו גם שני מבצעי סיכול מוצלחים של יחידת דובדבן – מעצר חוליות ירי ומעצר באור יום של חבר רביעי מאותה חולייה – מלמדים על מעבר ללחץ התקפי נגד תשתיות הטרור המוכרות. אבל לצד ההתקפה חייבים גם הגנה חזקה, וכאן ישנה בעיה. מלבד סוגיית המודיעין והקושי באיתור מוקדם של המחבלים, גדר ההפרדה פרוצה ומחוררת. ביום שישי התלוויתי לרמטכ"ל אביב כוכבי בסיור לאורכה, והמציאות שנגלתה הייתה בעייתית עד מאוד. מאות פרצות יש בה, ועשרות אלפי פלסטינים נכנסים דרכן מדי יום לעבודה בישראל. לפי הערכות המספר הוא 30 אלף. זאת נוסף על 150 אלף בעלי אשרות. לרוב מדובר במי שלא קיבלו אישורי כניסה לישראל, אבל יש בהם גם עובדים חוקיים רבים שפשוט אינם מעוניינים להמתין בתורי הענק במעברים. ולצד כל אלה, בקלות, יכולים להיכנס מפגעים.

כדי למנוע חדירות העביר הצבא 13 גדודים ליהודה ושומרון, ומאות רבות של לוחמים מחזיקים מחדש את קו התפר. התמונה די מרגיזה: לוחמים, לפעמים מיחידות מובחרות כמו סיירת גבעתי וסיירת גולני, עומדים בשמש הקופחת מול חור בגדר. אלפי לוחמים הוצאו מאימונים ומהכשרות למען המשימה הזאת.

סגן הרמטכ"ל, אלוף הרצי הלוי, העריך במהלך הסיור כי יש צורך לשקם כ־100 קילומטרים של גדר עם תשתיות חדשות וטכנולוגיות שימנעו את החבלה בה. מדובר בפרויקט שצפוי לעלות כמיליארד שקל ולהימשך כשנה. הדילמה של הרמטכ"ל תהיה מתי מורידים את היקף הכוחות ליד הגדר. זה לא יכול להימשך כך במשך שנה, כי אז הצבא הסדיר ישותק. בינתיים הוקצו הכוחות לחודשיים הקרובים. "אני יודע שהמשימה שוחקת אבל אין ברירה. צריך להעמיד חייל בכל פרצה", אמר הרמטכ"ל למפקדי הגדודים בהערכת המצב שנערכה שם. הגענו לנקודה שבה חדר המחבל שרצח בבני־ברק. לא מדובר בפרצה בגדר. דיאא חמארשה (27) מיעבד הגיע עם רכב שעליו מספר ישראלי לשער חקלאי, שהיה נעול. הוא זכה לשיתוף פעולה בפריצת המנעול, פעולה מסובכת אגב, וחדר לישראל. "אני אחראי לתקן את הפרצות, אמר כוכבי, "אבל עכשיו יש כאן המון כוחות ואני תובע מכם, המפקדים, שלא ייצא פיגוע, לא מגזרתכם ולא בגזרתכם".

מבחינת הרמטכ"ל, הדיבורים על מלחמה יצאו מכלל פרופורציות. "יש כאן רצף של פיגועים עם השראה וזה יכול להזין רעיונות אצל מפגעים. המטרה כרגע היא לקטוע את אווירת ההשראה הזו", הוא אומר.

משם המשיך הרמטכ"ל ליחידת דובדבן, לתחקר את הפעולה המוצלחת בצפון ג'נין. סא"ל ע', מפקד היחידה, הציג את הפרטים המסווגים שלה, שכללו פעולה מורכבת, בשטח צפוף, באור יום. "הגל הזה לא יסתיים בהודעה של חמאס על הפסקת אש כמו בעזה", אמר כוכבי ללוחמים, "נצטרך להיות ערניים ודרוכים לאורך זמן".