שקר הרובל

"הנה העוני והעשור מסתובבים כמו גלגל", כתב חיים חפר בפזמון משנות ה־60, "או יש רובל או אין רובל". רובל, המטבע הרוסי הרשמי, עבר בחודש שחלף טלטלה שהפתיעה את האנליסטים הכלכליים במערב. בדומה לכישלון המומחים האירופאיים לאסטרטגיה להבין את כוונותיו של פוטין ביחס לתחיית האימפריה הרוסית, למרות דבריו הגלויים בנושא כבר בוועידת הביטחון במינכן ב־2007, כך הם נכשלו גם בהבנת הגישה של יושבי קרמלין לרובל. בעיני הקרמלין, רובל איתן (עם תנודות קלות בלבד) הוא סמל מסמלי העוצמה האימפריאלית הרוסית, ולא סתם כסף עובר לסוחר. פוטין עצמו הוקסם מהרעיון שהעולם הפיננסי ישתמש ברובל, "כמו שהוא משתמש בדולר וביורו", בלי שהבין שמדובר ברעיון מופרך לגמרי בהתחשב במשקל האפסי (פחות מ־1 אחוז) של רוסיה בסחר הבינלאומי הגלובלי.

עם הפלישה לאוקראינה, נפילת הרובל מול הדולר הואצה לכדי קריסה, ומסיבות כלכליות ברורות. מצד אחד, עלויות הפלישה נאמדות בעשרות מיליארדים של רובלים, ומצד שני הסנקציות המערביות מכווצות את כלכלת רוסיה, חונקות את היצוא שלה (מלבד חומרי אנרגיה) ומבריחות משקיעי חוץ. כדי להגן על המטבע המקומי ממפולת עוד יותר דרמטית, העלה הבנק המרכזי הרוסי את שער הריבית השנתית ל־20 אחוז. אלא שהאובססיה של הקרמלין ל"רובל חזק" לא נעצרה בשערי הבנק, והפכה להתערבות ממשלתית ישירה ומניפולטיבית בשוק המטבע המקומי - באמצעות הוראות שעה והגבלות מנהלתיות. נכון לעכשיו, איש לא יודע מהו שער הרובל "האמיתי" והדיבור על "התחזקות הרובל בעשרות אחוזים" מנותק מהמציאות.

למחוזות אבסורד גמור הגיעה הצמרת הרוסית בדרישתה לקבל תמורת נפט וגז טבעי הנמכרים למערב תשלום "רק ברובלים". מה, לרוסיה חסרים רובלים? היא הרי יכולה להדפיס אותם כאוות נפשה; חסרים לה דולרים. מריו דראגי, ראש ממשלת איטליה שהיה גם יושב הראש (האמיץ והחכם) של הבנק המרכזי האירופי, הסביר את האבסורד בשיחה ארוכה עם פוטין, והאחרון נשמע משתכנע. אך בהניחו את השפופרת, שב פוטין להשמיע את הדרישה המקורית שלו ל"רובליזציה" של סחר החוץ, בטענה שאם קוני הנפט והגז יצטרכו לשלם למוסקבה ברובלים הם איכשהו יחזקו את הרובל. טענה שגויה ומטעה.

חברות האנרגיה הבינלאומיות, מצידן, סירבו בתוקף להיכנע לדרישה הרוסית, ששיטת מימושה בפועל רק הלכה והסתבכה. ברגע האחרון גויס למערכה שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, שהצהיר בלי למצמץ כי בכלל אין ולא הייתה שום כוונה להכריח מישהו לשלם ברובלים, ולא הושמע איום לעצור את מכירת הגז הטבעי והנפט למערב - ולבטח לא בזמן הקרוב.

רוסיה הפסידה את המערכה על הרובל מאותן הסיבות שבגללן מפסידה את המערכה הצבאית באוקראינה: אי־הבנה בסיסית של הזירה, הערכת חסר של כוח עמידה של הצד השני ובעיקר הסתמכות על שרלטנים ולא על מקצוענים המומחים בתחומם.

השיקום הכלכלי של המדינה הרוסית הגדולה בתום ההרפתקה הצבאית באוקראינה (שניתן רק לקוות שתיגמר כבר) יימשך שנות דור, ושום מניפולציות בשער הרובל לא יזרזו אותו ולא יועילו לו. רק יזיקו.