אחת על אחת

ת"ז: בת 53, נשואה לצחי, יוצא שירותי הביטחון. הם הורים לנויה, שירה ויואב, המשפחה מתגוררת בכפר־סבא.

רזומה: סמנכ"לית משאבי האנוש הגלובלית של חברת "סודהסטרים".

בימים אלה מפעילה "סודהסטרים" מערך תמיכה בבני הנוער האוקראינים, שנמצאים במחנות פליטים באזור ורשה. "הדבר שהכי היה קשה לראות זה שהפליטים הם אנשים כמוני וכמוך, שלבושים במיטב המותגים, בעלי גינונים מודרניים וטרנדיים, שבן לילה נעקרו מהחיים המוגנים והשגרתיים שהיו להם ועברו למציאות בלתי נתפשת. כל מה שיש להם זה הבגדים שלגופם. לרובם אין מושג איפה אבא שלהם. ואם זה קרה בקייב, זה יכול לקרות בכל מקום", אומרת צוקר בגרון חנוק.

ומה עם האמהות?

"האמהות נמצאות איתם במחנות, אבל שמנו לב שלרוב הן עסוקות עם הילדים הקטנים יותר, כך שבני הנוער זקוקים למעגל תמיכה שאותו מיהרנו לספק. חלקם נשארים מספר ימים ועוברים למדינה אירופית שקולטת אותם, וחלקם מעדיפים להישאר כי יש להם תקווה לחזור לאוקראינה".

איך נולדה ההחלטה הארגונית לנסוע לסייע להם?

"כי לא רצינו רק לתרום כסף. זה נראה לנו הכי קל ובנאלי, והעדפנו לעשות משהו משמעותי. שלחנו כוח מקדים שחזר עם התובנה שמי שהכי צריך עזרה זה בני הנוער, שכבר לא צמודים להורים והולכים לאיבוד בכל הסיטואציה. העובדים שלנו קנו עבורם ריהוט, ספות, חפצים אישיים, משחקי אקס בוקס ושולחנות כדורגל, מטענים לסלולרי, ופשוט איבזרנו מתחמים ייעודיים עבורם לצד מתחמי הלימוד".

היא מציינת בגאווה שרוב המתנדבים שפגשה במחנות הפליטים הם ישראלים, ומחמיאה לעם הפולני על האירוח: "מאות אלפי מקומיים פתחו את בתיהם".

לדבריה, המתנדבים של "סודהסטרים" פועלים בשטח בסבבים. "אנחנו מרגישים שהפעילות הזו איחדה מאוד את העובדים שלנו ויצרה עבורם גאוות יחידה", אומרת צוקר, "עכשיו אנחנו מחפשים עוד ארגונים עסקיים מישראל שייקחו מאיתנו את התפעול של המתחמים. לא מדובר בהשקעה גדולה, כי את ההתחלה בנינו. זה רק לממן לעובדים כרטיסי טיסה ואת השהות בוורשה".

ואיך התגובות בארגון למערך ההתנדבות הזה?

"העובדים אומרים לנו שזה אחד הדברים הכי חשובים שהם עשו בחייהם. זה השפיע מאוד על הילדים הפרטיים שלהם, שרואים בהוריהם גיבורים. עם זאת, אנחנו עכשיו מעניקים לעובדים שמתנדבים שם תמיכה פסיכולוגית – כי הם עברו חוויה לא קלה".