"אמרתי ללוחמים שלי: לא כך רציתי להיכנס לתפקיד":

מאז פרץ גל הטרור האחרון פועלות מיטב יחידות צה"ל מדי לילה באיו"ש, במטרה לעצור את המחבל הבא מלבצע את זממו. אחת היחידות שאחראית ללא מעט מהצלחות אלה, שחלקן עדיין אסורות בפרסום, היא יחידת העילית אגוז של חטיבת הקומנדו.

רק לפני שלושה חודשים חוותה יחידת אגוז משבר גדול, כששניים ממפקדי הפלגות המובילים שלה, רס"ן איתמר אלחרר (26) ז"ל ורס"ן אופק אהרון (28) ז"ל, נהרגו בתקרית ירי טרגית. אלחרר ואהרון יצאו מבסיסם באזור נבי מוסא כדי לחפש אמצעי ראיית לילה שנגנב, ונורו למוות על ידי מפקד צוות ביחידה שיצא אף הוא לחיפוש עצמאי וזיהה בטעות את שני מפקדי הפלגות כחמושים שמאיימים עליו.

מלבד הכאב על האובדן הכבד של שני הקצינים המוערכים, עלתה גם ביקורת לגבי השמירה על הנהלים ביחידה, שהצוותים בה יצאו לפעולות סריקה עצמאיות ללא תיאום ביניהם ‑ מה שיכול היה למנוע את האסון.

בחטיבת הקומנדו ובאגוז, הבינו שכדי להחזיר את לוחמי הפלגות שאיבדו את מפקדיהם לשגרה מהר ככל האפשר, יש צורך במחליפים הנכונים – כאלה שיידעו להיכנס לנעליים הגדולות, ולשקם את לוחמיהם הכואבים וההמומים. לצורך כך נבחרו ונשלפו, כמעט בפינצטה, מתוך תפקידים אחרים שיועדו להם, סרן כ' (26) שמונה כמפקד פלגה באגוז במקומו של רס"ן אלחרר ז"ל, וסרן נ' (28) שמונה לפקד על פלגה במקומו של רס"ן אהרון ז"ל. עכשיו, לראשונה מאז נכנסו לתפקיד המורכב, ובין הפעילויות המבצעיות הבלתי פוסקות שהם מובילים מדי לילה, מספרים כ' ונ' על שני החברים שאיבדו ועל ההחלטה להחליף אותם לאחר התקרית הטרגית ביחידה.

"את כל השירות שלי עשיתי בסיירת גולני, מלוחם עד מ"פ", סיפר סרן כ'. "גם איתמר היה איתי בסיירת. הוא היה צעיר ממני בשמונה חודשים, ועשינו תפקידים מקבילים. יצאנו לפעילויות יחד".

רס"ן איתמר אלחרר ז"ל | צילום: דובר צה"ל

סרן נ', שהחליף את רס"ן אופק אהרון, גדל לצידו ביחידת אגוז והיה חבר טוב שלו. "אופק היה שנה מעליי מבחינת הוותק", תיאר נ'. "כשהוא יצא לתפקיד מ"פ בגולני אני הייתי מפקד מסלול באגוז. ואז הוא חזר לאגוז ואני יצאתי לפקד על פלוגה בגולני. חזרתי לאגוז מוקדם מהמתוכנן – כדי להחליף אותו".

רס"ן אופק אהרון ז"ל

שניהם אומרים שלא התלבטו כלל כשנקראו לתפקיד. "נהניתי מאוד כמ"פ בגולני ולא היה לי קל לעזוב, אבל הבנתי מיד שזו שליחות", אומר סרן נ'. "ידעתי שזו המשימה, ששם צריכים אותי. ממש הרגשתי את זה".

גם סרן כ', שהיה אמור לעבור דווקא לתפקיד מטה פחות מבצעי, לא היסס לרגע: "הסברתי להורים שלי, שכבר בנו על תקופה שבה יוכלו לישון בשקט, שאני הולך למקום שבו צריכים אותי, שעכשיו זו משימה ערכית. זו פעם ראשונה שלי בצבא שממש הרגשתי ככה. הלכתי בלב שלם, וההורים, למרות החששות, תמכו כמובן".

ואיך הייתה הכניסה לתפקיד מול לוחמי הפלוגה?

סרן כ': "כל מעבר תפקיד הוא מורכב, ובטח אחרי אירוע כזה. המשפט הראשון שאמרתי בשיחת הפתיחה עם הלוחמים, היה: 'לא ככה דמיינתי את הכניסה לתפקיד. לא בנסיבות האלה. הלוואי שהייתי ממשיך כמתוכנן את המסלול שלי. אבל אם זה מה שקרה, אז עם כל הקושי, נתמודד עם זה'. אחרי חודש כבר יצאנו לפעילות מבצעית. מפקד היחידה יצא איתנו, להראות מה הסטנדרט. היום, בחוויה שלי בדיעבד, הכניסה שלי לתפקיד הייתה מטורפת ועברה באופן חיובי".

סרן נ': "אני מכיר את אגוז טוב מאוד, עוד כלוחם. הפלוגה עברה אירוע. קושי משמעותי. אבל הלוחמים היו חזקים. כשנכנסתי לתפקיד דיברתי עם הלוחמים על איך ממשיכים הלאה ועל איזה דברים טובים מאופק ז"ל נשמור. דאגנו לדבר עם הלוחמים, ללמוד אותם, להכיר, להכין. אחרי חודש חזרנו לפעילות מבצעית. רק השבוע היה לנו מעצר בימי ראשון, שני, שלישי, רביעי, וגם הלילה אנחנו יוצאים. עבודה אינסופית".

בחודש האחרון הם לא מורידים כמעט את המדים. "קיבלנו התרעה על שלושה חברים, פעילי חמאס, שמתכוונים להוציא פיגוע בימים הקרובים וכבר יש להם נשקים", מתאר סרן כ' את אחת הפעילויות האחרונות. "חמש־שש שעות אחר כך אנחנו כבר אצלם בכפר, שולפים אותם מהמיטות, עם הנשק בבית, אחרי הפוסט שהם הולכים להיות שאהידים. זה מטורף".

"היה לנו מעצר של פעיל דאעש", מספר סרן נ'. "הגענו אליו ב'הגעה שקטה'. הוצאנו אותו מהמיטה. הוא היה עם כוונות ועם יכולות מיידיות. בסוג פעילות כזו אתה מבין שזה מעשה ענק – שכנראה מנענו כאן אירוע קשה מאוד.

"השבוע עצרנו גם פלסטיני מאזור חברון, שהטיף בעד אינתיפאדה ואמר שצריך לפגע בכל מה שאפשר. זה שעצרנו אותו זה מסר תודעתי – אף אחד לא יכול להתיר את הדם של עמנו. אנחנו נגיע אליו. סדר היום שלנו מטורף. אנחנו יכולים להיות בפעילות כל הלילה, עד תשע בבוקר, לישון עד 11, ואז לקבל עוד מעצר ולהתחיל לבנות נוהל קרב. השבוע היו לנו שני מעצרים רצופים, 48 שעות בלי לישון. אבל זו המשימה ונעמוד בה, לא משנה מה. ללוחמים יש המון מוטיבציה. הם רק רוצים עוד משימות".

גם את הבית הם בקושי רואים. סרן נ', נשוי ואב לילדה, סגר את שתי השבתות האחרונות וגם את החג הוא יעשה בגזרתו. סרן כ' צוחק כשהוא נשאל היכן יהיה בחג. "אח שלי מתחתן הערב", הוא מגלה. "אני אצא הערב לחתונה, הנהג יחכה בחוץ, ובסיום החתונה אני חוזר לעשות את החג בגזרה".

סרן נ' וסרן כ' (מקדימה). "ללוחמים יש מוטיבציה, הם רק רוצים עוד משימות" | צילום: יריב כץ