האופציה האמנותית: בחזרה לימי הביניים

קצת אחרי שהכרנו, כשלטלפון עוד היה חוט, הוא לקח אותי לראות מלמעלה את קיבוץ גשר שבו גדל. הגענו לכאוכב, כוכב הירדן, ואל מול נוף פנורמי של בקעת הירדן והכנרת, הגולן והגלעד, הגלבוע והשומרון ועד החרמון — נעתקה נשימתי.

גם אתם מוזמנים לקחת את הרכב לצאת לטיול ואחרי שתטפסו לכאן ברכב מכביש 90, ותשבעו מהנוף שנשקף לעיניכם, תגלו שגם הטיול בגן הלאומי מרגש מאוד, בזכות שרידיו של הבלואר – מבצר צלבני שנשתמר כמעט בשלמותו.

זהו המבצר היחידי בישראל שמוקף שתי חומות, חיצונית ופנימית, ואפשר לשוטט בתוכן וביניהן, להיכנס ולצאת מתוך השערים ממש כמו בימי הביניים, להתרשם מעומק החפיר ולדמיין אבירים על חרבותיהם מתרוצצים מצד לצד בדיוק כמו בימי הביניים – וזו חוויה להורים וגם לילדים.

מדרום למבצר משתרע גן שנקרא "שדה הפסלים של תומרקין", ובו כ־40 מיצירותיו של הפסל יגאל תומרקין, המוצגות דרך קבע תחת כיפת השמיים. ואם אתם ממיטיבי הלכת, נחל תבור, שנשפך אל הירדן בין הקיבוצים גשר ונווה־אור, חורץ חריץ עמוק בין רמת סירין לרמת יששכר, ובעיקר בעונה הזו של השנה, של קצה פריחת החורף, אל תוותרו על ירידה רגלית לגדת הנחל. להרפתקנים, אפשר גם לטייל בשביל הידיד, שביל מעגלי באורך של 1.2 ק"מ שיוצא מהמבצר ושב אליו. הטיפוס תלול אבל קצר, ועובר בין שרידי הבוסתנים של הכפר כאוכב אל־הווא, ששכן כאן עד מלחמת העצמאות.

במהלך חול המועד תחכה לילדים בגן הלאומי פעילות מלהיבה בשם "אבירים ללא הפסקה": משחק משימות וניווט במבצר, כשההורים יכולים בינתיים להתרווח מול הנוף עם משהו טעים שקנו בעוד מועד באחת המעדניות של העמק. הביאו איתכם מחצלת או שמיכה, משהו חם לשתות, ותנשמו את הרגע. ואם תשהו כאן בשעות אחר הצהריים, תרוויחו גם את השמש המלטפת את הרי הגלעד.

איך להגיע: נוסעים בכביש 90 (בין בית שאן לטבריה) וכ־15 ק"מ מצפון לבית שאן פונים מערבה לכביש 717 העולה לגן הלאומי. הכניסה בתשלום, לפרטים: katzr.net/6261e3