"אני מאוד רוצה את השבט הקטן שלי"
בזמן שרשם את השנה המוצלחת ביותר בקריירה, התמודד יהודה לוי עם הגירושים משלומית מלכה • כעת הוא מדבר לראשונה בפתיחות על התקופה הקשה, על מותו של אביו ועל הרצון העז להקים משפחה
לפני חודש יהודה לוי חזר ארצה מפסטיבל "סיריס מאניה" בצרפת, שם התרוצץ על השטיח האדום עם הדרמה המדוברת החדשה של yes, "ריקוד האש" של רמה בורשטיין. לוי חזר כדי להגיע בזמן לטקס פרסי האקדמיה, שם היה מועמד על תפקיד עופר מקסימוב ב"מעילה". אלא שהאקדמיה בחרה באמיר טסלר, ולוי נותר עם תחושה חמצמצה. עד שהגיע הטלפון מצרפת, שבישר שזכה בפרס השחקן הטוב של הפסטיבל.
"זה היה אדיר", הוא מספר בראיון שיפורסם מחר ב"7 לילות", "איזה חיים מופלאים אלה, איזה תיקונים. לא קיבלתי כאן, אבל כן קיבלתי שם, משהו אחר, אולי אפילו יותר מדהים. אולי זו הייתה חוצפה להרוויח שני פרסים ביומיים. אז זה גם היה ניצחון מתוק, וגם שיעור חשוב בצניעות".
אחרי שנתיים של סירובים לכמעט כל תפקיד שהוצע לו, לוי חזר בגדול – לשנה הכי טובה בקריירה שלו. מאחורי הקלעים הייתה גם ההתמודדות עם הבית שהתפרק עד לגירושים משלומית מלכה. בכל התקופה הזאת לוי שמע מה כל המדינה חושבת עליו, על הפרידה ועל כל דבר בעצם. עכשיו הוא מדבר לראשונה בפתיחות על התקופה הקשה של הגירושים, וההצלחה המקצועית הגדולה לצידה.
"כשאתה מתגרש מול כל העולם, אתה חשוף", הוא מסביר, "אתה שומע את הרשרושים, ואתה צריך איכשהו להדוף את זה כדי להמשיך הלאה. אני רואה לפעמים משפחות, אנשים עם ילדים וזוגיות טובה, ויכול לשאול את עצמי למה המסע שלי כל כך ארוך ומורכב. ברור שאני כמה למשפחה ולבית משלי, מאוד רוצה את השבט הקטן שלי. אני עובר עם זה מסע לא הכי קל, אבל התקווה עדיין נמצאת והרצון בוער".
לפני שלוש שנים לוי נפרד מאביו, ירחמיאל, שישה שבועות אחרי שדודו, גברי לוי, הלך לעולמו. "אחרי שגברי נפטר, אבא הגיע למיון עם כאב ברגל. שם קיבל דום לב. הצוות לא הגיע אליו בזמן, הוא נהיה סוג של צמח למשך שישה שבועות. היו לי הרבה דברים שרציתי להשלים עם אבא שלי. לסגור קצוות. נאלצתי לסגור את כל העניינים בינינו בלי שהוא באמת יכול לענות לי".

