דוח השכר במשרדי הממשלה: צעירים לא רוצים לעבוד במגזר הציבורי

הקושי בגיוס עובדים, שפקד את המגזר העסקי, בעקבות משבר הקורונה הגיע גם למגזר הציבורי. הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר־נתן, קובע בדוח השנתי ה־21 על הוצאות השכר בשירות הציבורי לשנים 2021-2020, כי הקושי בגיוס עובדים מתבטא בעיקר במקצועות המצריכים מיומנויות גבוהות כגון מהנדסים, אנשי מערכות מידע וכלכלנים, אולם גם במקצועות שבהם השכר נמוך. כמו כן קיים לאחרונה קושי מיוחד בקליטת עובדים צעירים במגזר הציבורי.

הדוח מגלה כי לראשונה מזה עשור הצטמצם מספר המשרות במשרדי הממשלה ב־0.8%. זאת, בעקבות משבר הקורונה ובשל צמצום בתקציב, בעיקר לאחר שלא היה תקציב מאושר בישראל במשך כשנתיים. כך נוצר מצב שהוביל להקפאה של הוספת תקנים ולהאטה בתהליך קליטת עובדים במשרדי הממשלה, בעוד שעזיבות ופרישות נמשכו.

הממונה על השכר מדגיש בדוח, נתון לא מעודד, ולפיו מגפת הקורונה הביאה עמה תופעה לא מבורכת: בלימה של מגמת השיפור באיכות השירות הממשלתי, אך מנגד העצימה את תפקידם של אתרי האינטרנט כמקור פנייה מרכזי למשרדי הממשלה.

שכר העובדים במשרדי הממשלה נמוך בהרבה מאשר במערכות הביטחון והבריאות, שם מצויים עובדים בכירים שבדוחות קודמים פורסם כי שכרם הגיע ל־80 עד 100 אלף שקל ברוטו בחודש.

.

טוב להיות שליח

בין כלל העובדים במשרדי הממשלה (ללא העובדים הבכירים ביותר) מובילים בטבלת השכר עובדי המחקר עם שכר חודשי ברוטו של 34,288 שקל, לפני שליחי המדינה בחו"ל עם שכר ממוצע של 32,810 שקל. סנגורים ציבוריים השתכרו בשנת 2021 בממוצע 26,676 שקל, פרקליטים הביאו הביתה 24,754 שקל ועובדי שירות החוץ השתכרו 23,592 שקל, לפני המומחים בעלי שכר של 22,919 שקל ברוטו לחודש.

סוגרים את הרשימה במשרדי הממשלה קלדני השופטים עם שכר של 10,546 שקל, ולפניהם עובדים במעברי הגבול עם 12,407 שקל. בהפרש גדול מעליהם עובדים מנהליים עם 14,029 שקל, אקדמאים עם חוזים מיוחדים – 14,405 שקל ועובדי הוראה בתפקידי מטה (לא מורים) שהביאו הביתה ב־2021 14,455 שקל ברוטו בחודש.

עם זאת, בדירוגים הבכירים מובילים את רשימת מקבלי השכר במשרדי הממשלה מי ששכרם מקביל לשופטים - יש 53 עובדים כאלה - שהביאו הביתה בשנת 2021 שכר גבוה של 60,777 שקל ברוטו בחודש. השכר הגבוה ביותר שולם בשנה החולפת למספר מועט של בכירים כאלה שהביאו הביתה 77,439 שקל ברוטו בחודש.

קובי בר־נתן | צילום: אלכס קולומויסקי

אחריהם: 46 רשמים עם שכר ממוצע של 42,954 שקל, 52 מנכ"לי משרדי הממשלה ומוקבליהם (למשל חשב כללי במשרד האוצר) שהשתכרו 41,681 שקל. 50 יועצים משפטיים השתכרו 41,597 שקל ו־51 עובדים בכירים עם חוזים מיוחדים הביאו הביתה בשנה החולפת 34,264 שקל ברוטו בחודש.

74% מכלל העובדים במשרדי הממשלה השתכרו שכר גבוה מ־12,000 שקל ברוטו בחודש, בממוצע. 6% השתכרו בין 6,000 ל־9,000 שקל וכ־20% השתכרו בין 9,000 ל־12,000 שקל. רוב העובדים בעשירון התחתון של מקבלי השכר במשרדי הממשלה הם עובדים חדשים יחסית, בשל חשיבות הוותק בקביעת השכר.

הוותק החציוני במשרדי הממשלה עומד כיום על 12 שנים. בר־נתן מציין בדוח כי השכר הממוצע של עובדי משרדי הממשלה עולה בעיקר עם הגיל והוותק, ללא קשר ישיר לרמת העובד.

הדוח מציין את מגמת צמצום פערי השכר בין גברים לנשים במשרדי הממשלה. נשים מרוויחות בממוצע כ־83% משכר הגברים, פער המתבטא ב־3,271 שקל. השכר המשולב ללא עבודה נוספת של נשים הוא בממוצע כ־84% מזה של הגברים. שכר הנשים עבור עבודה נוספת הוא 76% מזה של הגברים.

עוד מציין הדוח כי חלקם של בני המיעוטים בתפקידים השונים במשרדי הממשלה עודנו נמוך מחלקם היחסי באוכלוסייה 20% ורק במיעוט מהדירוגים במשרדי הממשלה עומדים ביעד הממשלתי המוגדר כייצוג הולם עבור בני מיעוטים – 10%.

הממונה על השכר מדגיש בדוח במיוחד כי מבנה השכר במגזר הציבורי שמתגמל בעיקר ותק במקום ביצועים, אינו מותאם למגמה של תחלופת עובדים גבוהה בקרב העובדים הצעירים. "עובד צעיר, המחליף עבודות תדיר, אינו מושפע מתשואה מוותק ארוך טווח. מבנה השכר הנוכחי אינו מאפשר לתגמל באופן משמעותי את העובדים המצטיינים".

עוד מציין הממונה על השכר כי בשנתיים האחרונות הגידול בשיעור העבודה מהבית גדל באופן משמעותי. "אנו נדרשים לוודא שהשייכות הארגונית אינה נפגעת ומשתמרת על ידי עבודה פנים אל פנים בתוך המשרד".

במשרדי הממשלה עובדים בסך הכל 35,918 נשים וגברים. שכרם הממוצע עומד על 17,368 שקל למשרה מלאה. מתברר שהשכר במשרדי הממשלה עלה בשנת 2021 רק ב־1.3% לעומת שנת הקורונה הראשונה, 2020, פחות באופן ניכר מהאינפלציה שהגיעה לכ־3%.

יחד עם זאת, בין השנים 1996 ל־2019, השכר במגזר הציבורי עלה בקצב מהיר יותר מאשר במגזר הפרטי ובסך הכל הוא עלה בשיעור גבוה של 119% נומינלית וב־34% במונחים ריאליים. במגזר הממשלתי גדל השכר ב־116% נומינלית וב־32% במונחים ריאליים. השכר במגזר הפרטי עלה, לעומת זאת, בשנים הללו ב־106% נומינלית וב־26% ריאלית.

חצי מהתקציב לשכר

מהדוח עולה כי 226 מיליארד שקל – כמחצית מתקציב המדינה – הוא הסכום שמוציאה המדינה ישירות על שכר המשולם במגזר הציבורי. השכר הישיר המשולם ישירות לעובדי משרדי הממשלה מהווה 49% מסכום זה.

הדוח מגלה, כי הגיל הממוצע בכלל המגזר הציבורי גבוה מזה שבמגזר הפרטי. בישראל קבוצת הגיל הנפוצה במגזר הציבורי היא גילאי40־44, לעומת בני 29-25 במגזר הפרטי. במשרד הממשלה הגיל הממוצע הוא 42.5, במגזר הפרטי 41.2.

כאמור, בשנת 2021 חל לראשונה מזה עשור קיטון של 0.8% במספר המשרות במשרדי הממשלה. כזכור, הצהיר לא אחת ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו לא אחת על הצורך בהקטנת המגזר הציבורי ובמספר עובדי משרדי הממשלה, אולם זה דווקא גדל בעשור האחרון עד ל־2021.

בשנת 2021 עבדו במשרדי הממשלה 4,420 סטודנטים, מתוכם 3,950 סטודנטים לתואר ראשון.

ועוד נתון שמודגש בדוח השנתי: כ־40,000 עובדים במשרדי הממשלה זכאים לתשלומי תגמול ותמרוץ בסך כ־700 מיליון שקלים.

קובי בר נתן, הממונה על השכר אמר היום עם פרסום הדוח השנתי, כי "נתוני הדוח מאפשרים הצצה לאתגרים הקיימים במבנה התמריצים הקיים של עובדי המדינה שמקשה על גיוס עובדים מיומנים ומצטיינים. אנו נמשיך לפעול לביצוע השינויים הנדרשים במסגרת ההסכמים הקיבוצים, למען שיפור הפריון והשירות הציבורי בישראל".