בגיל 50, עידן אלתרמן מאוהב. שלוש שנים אחרי שהצטרף לסטטיסטיקה והתגרש לאחר 25 שנות זוגיות ושני ילדים, הוא נראה כמו האמוג'י הזה עם הלבבות בעיניים. לראיה: עשר דקות לתוך תחילת הראיון, זוגתו זה שמונה חודשים - אישה תוססת העונה לשם צמרת פירסט - מגיעה לגנוב נשיקה. הם רק חזרו מחופשה רומנטית בצפון, אבל הגעגוע הכריע. הוא מציע לה לשבת לידנו. היא מסרבת בצחקוק. הוא קורא לה "ציפציף", היא תופסת את פניו ושואלת אותי, "ראית גבר כזה יפה בחיים שלך?" עכשיו אלתרמן כבר קצת מובך. "זה מעניין להתאהב בגיל מבוגר", הוא מודה לאחר שהוא משחרר אותה לעיסוקיה בנשיקה. "צמרת היא כולה נעורים, אני ברטרו מטורף איתה. אני כל הזמן מרגיש כאילו אני נער באייטיז, זה דבר מופלא. היא גורמת לי לצהול, אני קם ואוהב את החיים. יש בי לפעמים צד מלנכולי כמו שיש להרבה קומיקאים, ואיתה אני נורא אופטימי כי היא סוחפת אותי למקום שהוא חדש לי, שהרבה זמן לא היה לי".
איך הכרתם?
"היא באה להופעה שלי של המחווה לדיוויד בואי, מישהו מההפקה הזמין אותה. היא בכלל לא ידעה מי אני כי היא גדלה בארה"ב רוב חייה. כשהיא ראתה אותי על הבמה היא אמרה, 'הוא מוכר לי' ונזכרה שלפני 30 שנה היא ראתה אותי ב'ילדים סורגים', אבל היא חייתה בניו־יורק אז היא לא הייתה מחוברת. כשהיא הגיעה למאחורי הקלעים שאלתי אותה, 'מי את?' והתחלנו לדבר. עשיתי לה קאצ'ינג־אפ".
אהבת את זה שהיא לא ממש ידעה מי אתה?
"זה היה נחמד, כי בתקופה הזאת מלא התחילו איתי עם כל מיני 'ראיתי את המערכון שלך', 'הייתי בהופעה שלך', והיא באה שולחן נקי אז זה כיף".
וישר ידעת שזה הולך לכיוון של מערכת יחסים רצינית?
"לא, כי לא רציתי מערכת יחסים רצינית".
אז מה הרגשת?
"ששווה לי לחקור ולגלות עוד ממנה ולא להשאיר את זה במקום כמו שהיה מקודם, של 'אני שם גבול מסוים', כי במשך שנתיים יצאתי עם נשים אבל אמרתי להן שאני לא מעוניין בזוגיות".
היית יוצא עם נשים ואומר, "שתדעי שזה לא רציני"?
"לא בצורה כזאת כי צריך להיות רגיש בדבר הזה, אבל אני חושב שאנחנו בתקופה שבה חייבים תמיד לשים את הדברים על השולחן בכל מה שקשור ליחסי גבר־אישה".
אז איך אומרים בעדינות "את רק סטוץ"?
"זה לא עניין של רק סטוץ, אני תמיד יותר עמוק, אני לא אהיה עם מישהי ואז איעלם לה למחרת, אני לא עובד ככה, אבל אמרתי מראש שאני אחרי המון־המון שנים של זוגיות והלב שלי עדיין שבור. למרות שזו הייתה יוזמה הדדית בעניין הגירושים, זה עדיין לפרק משפחה עם שני ילדים. נהניתי כל כך להיות לבד ולא לדעת מה קורה איתי מחר. בלהיות חופשי יש כוח עצום. מצד שני זה יותר כיף להתאהב. וצמרת, לא להאמין שהיא בת 51, נכון? נראית נורא צעירה, הייתי בהלם כשהיא אמרה לי בת כמה היא כשפגשתי אותה לראשונה".
הבנתי שהיא יזמית ומרצה שפועלת למציאת תרופה לאיידס.
"נכון. היא מתפרנסת מהרצאות והיא כוכבת על הבמה. היא גם שרה נורא יפה".
הכי בחורה להביא לאמא.
"אמא שלי מתה עליה. את יודעת שאמא שלי הקימה את התנועה הפמיניסטית בארץ? אז כן, תמיד נמשכתי לנשים פלפליות, אסרטיביות כאלה".
הילדים שלך, שירה ואורי, כבר הכירו אותה?
"ברור. אנחנו לא מסתובבים המון בבית, אנחנו יוצאים המון, ישנים יחד המון אבל לא מנהלים עכשיו ארוחות משפחתיות. פה ושם אנחנו בריידי באנץ' עם הילדים שלה, יש לה שני בנים בוגרים".
× × ×
החיים נעימים כשאתה מאוהב. הוא אולי לא תיכנן, אבל לגמרי נשאב. גם עניין הגיל משמח אותו. בתקופה שיצא לדייטים הכיר לא מעט נשים, אבל מבחינתו לגיל יש פקטור. "הנושא הזה של גברים שמתגרשים באזור הגיל שלי וישר הולכים למישהי צעירה זה קצת קלישאה, ואני שמח שאני לא בקלישאה הזאת. כשיצאתי פה ושם עם כאלה שהן לא אמהות, אף פעם לא צעירות מאוד אבל אמצע שנות ה־30, אז תמיד איכשהו רבץ לי העניין הזה של 'אני לא חושב שאני רוצה עוד ילדים, בטח לא רוצה שזה יעבור לך בראש'".
הבנת שאם אתה יוצא עם מישהי בלי ילד אז מתישהו תידרש לעשות לה אחד.
"בוודאי. זה קיים גם אם יוצאים לכמה דייטים, התחושה הזאת של 'המממ, אולי איתו זה יקרה'. ואני בפנים רוצה להגיד 'לא־לא, יש לי שני ילדים, רק יצאתי ממערכת יחסים'. היום הכל צריך להיות נורא עם רגישות ושקיפות, צריך לשים דברים על השולחן, להגיד היי, אני מעוניין בקשר מיני, לא מעבר, אני לא מחפש עכשיו פרק ב'. אולי זה יכול להיות יותר מדי 'אין דה פייס', ומצד שני זה לגיטימי להגיד את זה בעולם של היום".
פתחת טינדר.
"כן. שמתי תמונה שלי בטינדר. מישהי כתבה לי, 'איך אני אדע שזה אתה ולא פרופיל מזויף?' אז עניתי לה, 'נראה לך שאם הייתי פרופיל מזויף הייתי שם תמונה של עידן אלתרמן? הייתי שם אביב אלוש, צחי הלוי'. אז כן, הייתי שם כי הכל סיקרן אותי. יש בזה קסם, זה טוטו. הייתי גם בבאמבל תקופה, ששם הנשים מתחילות עם הגברים, זה קצת יותר בוטיקי, פחות סופרמרקט מהטינדר. זו ממש ילדותי השנייה כי הייתי עם מיה מגיל 22, הייתי לייט־בלומר בכל מה שקשור למיניות ולאהבה, אז לא חוויתי. אני לא מדבר איתך רק על סקס, זה גם אבל לא רק. זה להכיר, זה הקראש, זה הלכבוש, זה חלק מהחיים וזה היה לי מאוד חסר".
אבל פתאום אתה חוזר לסצנת הדייטים כגבר בסוף שנות ה־40, הזירה הזאת מאוד השתנתה.
"נכון. בשנות ה־80 הכל היה אחרת. היום פתאום אפליקציות ורשתות. מישהי שלחה לי אמוג'י חציל".
אהבתי.
"לא ידעתי מה זה. בסוף עשיתי גוגל וגיליתי. שלחתי לה בחזרה אמוג'י אפרסק".
פורסם במדורי הרכילות שהייתה עוד גירלפרנד, סתיו שפיר.
"היינו חברים טובים, כמה פעמים נפגשנו סתם ככה. היום בדיעבד אני חושב שכן נהנינו לפלרטט עם ה'מה אם', כי היה גישוש כזה, היא בדיוק נפרדה מבן זוגה המתוק, לפעמים יש חברויות כאלה שפתאום שנינו פנויים, לי היה בראש שמצד אחד היא חברה ומצד שני הממ, מעניין, אולי. אבל לא בדקנו את זה כי לא הייתה לנו את ההזדמנות, ואז אמרנו, 'בוא נלך יחד להצגה'. היינו בפרמיירה של 'אפס ביחסי אנוש' ושנינו לא תמימים, ידענו שיהיו שם צלמים ושתעלה השאלה, ואיכשהו יצא שבתמונה נראה שאנחנו אוחזים ידיים, ולא אחזנו ידיים. עכשיו, אם היינו אוחזים ידיים ברור שזו הצהרה, אנחנו מול צלמים. בגלל שהיה כזה זרקור כלפי הדבר הזה, זה גרם לשנינו להגיד 'אוקיי, לא'".
התקשורת חגגה על התמונה הזאת. אפילו קיבלת בבוקר שאחרי הפרסומים שיחה מפתיעה מהרדיו.
(צוחק) "נכון, שי גולדשטיין התקשר, איזה נודניק, רציתי להרוג אותו. אותי זה מאוד הביך, ישר הרמתי טלפון למיה גרושתי ואמרתי, 'תקשיבי, נראה לך שאם הייתה לי זוגיות לא הייתי מספר לך?' זה גם עשה לי בלגן בחיים האישיים שלי, כי היו לי באותה התקופה כמה חברות כאלה. שוב, לא זוגיות, אבל היה איזשהו קשר רגשי ואינטימי, ופתאום הייתי צריך להסביר והיה ברדק".
× × ×
משהו טוב קורה לאלתרמן, ולא רק בגזרת הלב. גם הקריירה שלו חווה רנסנס. בשנה האחרונה הוא מככב במחזמר 'הסוף' לצד ג'וי ריגר ואבי דנגור - יצירת פרינג' שמסתמנת כקאלט, והחודש עלתה בבית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר הצגה חדשה 'המחליפה', קומדיה בבימוי ליאור אשכנזי בהובלת אלתרמן בתפקיד הראשי. שתי הדמויות שהוא מגלם משקפות במידה רבה את הטייפקאסט שהולחם לו מאז פרץ לתודעה הקולקטיבית בחבורת 'פלטפוס', ומאז פירק את הזוגיות הקומית המוצלחת עם אבי גרייניק: החנון הצנום והבלתי־מאיים. אך הפעם הן מוגשות עם טוויסט: 'הסוף' כולל סצנת אורגזמה מוטרפת ונשיקה עם ג'וי ריגר, וב'מחליפה' מוצא עצמו אלתרמן באזיקים, בסצנת חדר שינה עם חברה של אשתו (בגילומה של נתי קלוגר). אם מוסיפים לזה את סיפורי הרווקות שהוא חולק בשנה האחרונה עם הקהל במופע הסטנד־אפ שלו - מתקבל הרושם שהחנון כבר לא כזה חנון. "אני מספר בהופעה סיפורים שאני לפעמים רואה את הקהל זע באי־נוחות, סיפורים די מביכים, סיפורים על סקס".
והקהל מתאבן?
"יש לי תדמית של נייס גאי, אולי טיפה נֶבך, טיפה ילד כאפות. ופתאום שומעים דברים מסוימים, לא ממקום של וומנייזר, למשל, דברים שמישהי אומרת לי תוך כדי סקס שאני לא יודע איך להגיב אליהם. זה אולי מביך אותם, יש לי תדמית אחרת מזה".
אנשים בהלם כי לאורך הקריירה גילמת גברים חמודים כאלה, מצחיקים כאלה, מעונבים.
"כן, קצת נבכים. התפקיד שלי ב'מחליפה', למשל, זה הכי לא אני בעולם. ליאור (אשכנזי) אמר לי, 'נורא קל ללהק אותך לדמויות האלה של הגבר הקצת־חנון, המעונב'. אני חושב שחלה התבגרות מסוימת גם בחיצוניות שלי. אני מאוד אוהב את מי שאני היום, את איך שאני נראה. בתור ילד מאוד־מאוד נמוך, הפריע לי לדימוי הגברי שלי תמיד להיות קצת אפרוח. ההתפתחות המינית שלי התחילה מאוחר. היום נורא כיף לי בגיל 50 להיראות צעיר, אבל אני גם חושב שאני כבר לא נראה רחוק מהגיל שלי במובן הטוב. היה לי נורא כיף כשליאור אמר לי, 'אני רוצה אותך לתפקיד גבר בן 50'".
ברווקותך הגובה היה אישיו?
"לא. יצאתי עם כמה גבוהות, זה היה ניצחון טוב. באיזשהו שלב ממש נהניתי לצאת עם גבוהות. יצאתי גם עם מישהי ברזילאית שלא הכירה אותי בכלל שעשתה עלייה הנה, נורא־נורא גבוהה. כתבתי לה, 'אני 1.69 מטר, זה בסדר?' והיא ענתה, 'אין לי שום בעיה עם זה'. אמרתי וואו, מי זו? כי בדרך כלל זה מפריע לנשים. נשים גבוהות שגדלו כגבוהות, לפעמים מפריע להן לצאת עם גבר נמוך מהן, אני יכול להבין את זה. אולי זה אומר משהו על איך שהן מרגישות עם עצמן".
למחזמר 'הסוף' הוא הגיע דרך האינסטגרם. "קיבלתי הודעה: 'אהלן עידן, אנחנו כמה חבר'ה צעירים שכתבו מחזמר, גדלנו עליך ורצינו להציע לך את התפקיד הראשי'. בשנייה הראשונה אתה אומר, 'אוי, זה חמוד, אבל תעברו דרך הסוכנת שלי'. אבל כשהם שלחו לי סקיצות של השירים אמרתי, וואו, זה טוב. כששלחו לי את המחזה אמרתי שאני חייב לעשות את זה. זה הזכיר לי את הדברים שהייתי עושה בימי פלטפוס, החתרנות, המוזיקליות. פתאום קלטתי שיש דור של אנשים שגדלו עליי. אמרתי בוא'נה, למרות שנעלמתי מהטלוויזיה, כי הרגשתי שקצת נעלמתי מלהיות כל הזמן בתעשייה ובראש של המלהקות, והרגשתי שנתקעתי על הטייפקאסט של הנבך, רואים שיש עוד צבעים".
עשית דברים מאוד מצליחים בטלוויזיה בפריים־טיים. אתה מתגעגע למקום ההוא?
"לעשות המון תיאטרון זה לא עוזר כשאני נכנס למונית והנהג אומר לי, 'לאן נעלמת?' כי אני כבר לא בטלוויזיה כמו פעם ולא שמרתי על המעמד שלי מבחינת להיות כל הזמן בפריים־טיים, כמו הרבה מחבריי לדור הניינטיז, חברים שלי ב'ארץ נהדרת' או כל מיני כאלה שהם במקום יותר מתוקשר".
והיו לך את האופציות, 'ארץ נהדרת' הציעו לך להצטרף לקאסט בזמנו.
"עזבי, עברו 20 שנה מאז, רציתי להמשיך עם אבי (גרייניק), היו לי עקצוצים בלב אחרי זה לא בגלל מוניטין וכסף אלא בגלל שזה נראה שהם עושים חיים, החבר'ה, שיש להם קהילה, ואז אבי ואני החלטנו שאנחנו נפרדים כי הרגשנו מיצוי בזוגיות המקצועית שלנו והיינו זקוקים להגדיר את עצמנו מחדש כל אחד. במקביל היה לי עשור בחיים שבו הפכתי לאבא, ובגדול רציתי להשקיע את רוב משאביי בהורות ולקחתי פאוזה, כי בגיל 23 מילאתי אולמות ובגיל 25 אבי ואני כבר עשינו שלוש הופעות ברצף בסינרמה בסוף שבוע, כש'פלטפוס' היה בשיא. בכל שנות ה־20 שלי חוויתי הצלחה מאוד מהירה, והיום זה נראה לי הגיוני שרציתי לחפש את עצמי, לקחת צעד אחורה. אחרי ההצלחה הזאת של הפריים־טיים והקמפיינים ופגישות עם המנכ"לים רציתי לחשוב מה אני רוצה לעשות, רציתי לעשות תיאטרון, הצגות דרמטיות. שתביני שצוות הכתיבה של אבי ושלי פעם היה אדיר מילר, אסי כהן וגורי אלפי, את מבינה? אי־אפשר יותר גבוה מזה".
ומהפסגות האלה - לתפקיד אבא בגינות שעשועים?
"בטירוף, עם הבייבי ביורן. בלי סוף. והיה לי טוב, אבל אחרי כמה שנים מגיע שלב שאתה קולט שנפלטת מהמערכת. ואתה מתחיל לשאול, 'למה לא פונים אליי כמו פעם לתפקידים?' ומהדור של פלטפוס ודומינו גרוס אתה רואה במקביל את אדיר מילר, את אסי, את גורי".
נכנסת למקומות של השוואות?
"קשה לא להיכנס למקום הזה כי זה מקום מאוד אנושי, מצד שני לא הייתי ממורמר כי הבנתי שזה היה חלק מהבחירה שלי לא להיות חלק מהמערכת. הציעו לי המון דברים, למשל להנחות ריאליטי, כל מיני דברים ששאלתי את עצמי אם זה אני. והסוכנים ואנשי התקשורת אומרים לי, 'קח את זה גם מבחינת כסף וגם כדי להישאר בפריים־טיים כי מי שבפריים־טיים מקבל את הקמפיינים הנכונים'. סירבתי כי נורא חשוב לי להרגיש שאני עושה משהו שהוא אותנטי לי. זה שיש כסף גדול במקצוע הזה - יש. יש סכומים יפים. עשיתי גם פה ושם דברים שלא השתגעתי עליהם. לא היה אכפת לי בשביל הפאן לעשות 'הזמר במסכה', אבל אני לא רואה את התוכניות האלה. לא מעניין אותי לעשות דברים שלא מעניין אותי לצפות בהם, ועכשיו אני מרגיש שפתאום דברים נפתחים".
'המחליפה' מתעסקת בשחיקה של מוסד הנישואים, שחיקת הזוגיות, עייפות החומר. אני מניחה שהייתה לך נקודת חיבור.
"ברור שיש לי חיבור. אני גם אומר לאשתי בהצגה, '25 שנה אנחנו ביחד'. זה קרוב אליי. זה מפחיד להיפרד. מיה ואני בשלב מסוים כבר לא היינו זוג. היום אנחנו בקשר טוב, קשר יומיומי. היא בזוגיות עוד לפניי, אולי זה אפילו עשה לי חשק".
זה לא עשה קווץ' בלב?
"זה עשה קווץ' בלב לא ממקום של רכושנות או קנאה, לא ממקום פרימיטיבי, זה עשה קווץ' בעניין הזה של 'אוקיי, אז זה נגמר לנצח'. אחרי 25 שנה לא נפרדים בשביל לבדוק, אבל זה עושה את הדבר הזה. זה נתן סטמפה לפרידה. היה לי איזה שיברון לב לפני שנה ומשהו מקשר שלא צלח בגלל תזמון לא נכון לשנינו ושיתפתי את מיה, אמרתי לה, 'אני עצוב ואני רוצה שתדעי למה'. אני אוהב אותה, היא חשובה לי".
אז אפשר לפרק את החבילה ולהישאר חברים?
"היינו יותר קרובים לפני שלשנינו הייתה זוגיות. היום אנחנו מתקשרים בעיקר סביב הילדים, אבל אני יודע שמיה הראשונה לדאוג לי אם משהו חלילה יקרה, אני לא סתם אב ילדיה, אני חלק מהחיים שלה. התאהבתי בה במהלך הופעה של גרייניק ושלי. שמעתי את הצחוק הכי יפה ששמעתי בחיים שלי. היינו ילדים. אבי ואני היינו בשיא ההצלחה, הייתי על סרט רץ, החיבור תמיד היה סביב העניין של הצחוק אבל אנשים מתבגרים ומגלים עוד דברים על עצמם תוך כדי החיים. ועדיין, בשבילי לשמוע את מיה צוחקת זה אושר".
אתה עדיין מצליח להצחיק אותה?
"פחות מפעם. היום אני שומע את צמרת צוחקת בקהל וזה כיף גדול".
