לחיות. לאהוב. להתרבות

דרך ציפור // ג'ניפר אקרמן - תרגום: תום דולב - אסיה - 395 עמ'

כדור הארץ הוא ביתם של יותר מ־10 אלף מינים שונים של ציפורים, יותר מכל מיני היונקים (מחדף ועד פיל) גם יחד. בתוך המגוון הזה מתקיים מנעד רחב וססגוני של אפשרויות ציפוריות הפרוס על פני כל שש היבשות. הספר 'דרך ציפור' הוא ניסיון רענן להעניק לקורא המצוי טעימה מן השפע, תוך עיון במיני העופות השונים לפי נושא. תוכן הנושאים הנסקר נראה על פניו כמתאים יותר לספר הדרכה אישית מאשר לעולם הזואולוגיה בסקרו תחומים כגון שיחה, עבודה, משחק, אהבה והורות. יש חן בניסיון להנגיש את אורחות הציפורים דרך חיבור לעולם התוכן האנושי, מתוך הבנה שמרבית הקוראים לכודים בתפיסה אתנוצנטרית ובחוסר המיומנות לראות את הדברים מנקודת מבטו של האחר, קל וחומר ממעוף הציפור. יתרה מכך, אנשים, ציפורים וגם יתר יצירי החיים, מבקשים בסופו של יום דברים דומים: לחיות, לאהוב, להתרבות. ככל שנתרגל את הדמיון והמשותף בין החיים אולי נוכל לעורר הזדהות ומתוכה חמלה ואפילו דאגה אקטיבית לחיים באשר הם. כך אולי יתרקם מארג חיים אדם־חיה בריא ומאוזן יותר.

כך למשל קשה שלא להתאהב ממש בלהקת הקיאות, תוכים ניו־זילנדיים סקרנים ומשחקיים, שעה שהמחברת מתארת את השהייה בחברתן. פטפטניות וחסרות פחד הן מקיפות אותה, נוחתות עליה, פותחות כפתור, מחטטות בכיסים ובתיק. מסעיר ללמוד על יכולותיהן המופלאות של ציפורים: שחפית הקוטב מקיפה את העולם במחזור אחד עם עונות השנה במסע בן עשרות אלפי קילומטר(!), כל זאת בגוף שמשקלו הממוצע הוא 120 גרם. יכולת השירה של היללן (catbird) כוללת רפרטואר של יותר מאלפיים שירים שונים. המסר הוא פשוט: הפלא נמצא בכל מקום. השינוי התפיסתי מתרחש עם הפניית המבט ובהטיית הקשב אל הפלא. הודות לאורניתולוגים (חוקרי ציפורים) בכל רחבי העולם, לכלים מדעיים וטכנולוגיות חדשות, הידע המצטבר על אודות אורחות הציפורים הוא מאלף, לא פחות.

מפרק לפרק נחשף הקורא למידע חדש המבהיר כמה מעט ידענו על עולמות הציפורים ואיך מה שחשבנו לדעת, מקורו פעמים רבות בטעות גמורה. ראו לדוגמה את תפיסת חוש הריח בעופות, המתגלה כמפותח בסדרי גודל ניכרים מכפי שהעריכו. דוגמה נוספת היא בניית כלים ושימוש בכלים, יכולת שנזקפה לזכות קופי אדם בלבד במשך שנים ארוכות. גם מעגלים מוחיים של משחק, צחוק והנאה כבר הודגמו בציפורים מסוימות ופותחים שער להתבוננות משכילה ומפוקחת ברפרטואר ההתנהגות של הציפורים. המחברת ג'ניפר אקרמן עוברת בין מיני ציפורים שונים ומשונים באופן ענייני, קולח ומספרת על תכונותיהם ויכולתיהם בפירוט, באהבה ובלא מעט הומור. היא חוברת לחוקרים בעולם, ודרכם מציגה התבוננות ייחודית ומעמיקה בציפורים השונות. כתיבתה סבלנית ונדיבה וכך היא מצליחה להלך על הקו הדק בין סיפור למדע בלי לחטוא לאף אחד מהם. עבודת התרגום של הספר היא מלאכת מחשבת. לרוב התרגום שוטף ונעים, תנאי הכרחי לקריאת ספר עב כרס שכזה. יש פעמים ששלוות הקריאה מופרת עם ביטוי צורם לאוזן כגון: "תעבירו קצת זמן בהתבוננות ציפורים". מאידך יש נקודות שבהן התרגום מתעלה לכדי אמנות של ממש ואפילו אומר שירה. כך למשל בשורות אלה, המתארות את ציוצי הציפורים: "בין הקרקורים המטרטרים המשונים של שכווי עץ הערבה לבין הקול הצפצפני העדין, הכמעט בלתי נשמע, של הפרדלוט, כמו לחשושי רכילות... בין החיצצור הקולני של הקמיקי הדרומי לבין הזמרור הכמעט חוצני של העקעק האוסטרלי".

בראש כל פרק מובאים רישומים עדינים וחינניים. מחלקת הציפורים נודעת במגוון המופעים שלה, לכן טעימה מהשפע הזה מעוררת היטב את הדמיון לצד הקריאה. בסוף הספר מופיע מפתח שמות של כל מיני הציפורים שהוזכרו בספר לפי סדר הא"ב. יש לכך חשיבות רבה כיוון שהשמות המעוברתים לרוב אינם מוכרים (למעשה חלקם נטבעו בפעם הראשונה עבור תרגום ספר זה), כך שאי־אפשר להמשיך באמצעותם לחיפוש נוסף על אודות ציפור מסוימת זו או אחרת. אם כבר טרחו להקים רשימת מינים שכזו, טוב היה לו צוינו הפניות לעמודים בספר שבהם מוזכרת כל ציפור. כך היה נעשה מאגר השמות הנרחב למראה מקום שימושי באמת עבור חובבי הצפרות. פרט לכך, מילה טובה שמורה גם לעורכים המדעיים המלווים את הספר. הספר הזה בפירוש משנה את האופן שבו הקורא רואה ציפורים. נדמה שז'אנר ספרותי של כתיבה מדעית באופן סיפורי לגווניו השונים מתעורר בשנים האחרונות בשוק הספרים הישראלי, עם הבחירה לתרגם ספרים בסגנון זה (כגון 'הבז', 'החיים הנסתרים של העצים') וגם בספרות המקור ('לטובת הציפורים', 'עולם קטן') ועל כך יש רק לברך.

הנימה שבה נחתם הספר ראויה לשבח. מחקר נוסף, מציינת הכותבת, יחשוף יכולות ציפוריות נוספות, שאינן עולות על דמיוננו. כאן מתבטאת ההכרה החוזרת ונשנית שאנו, בני האדם, לא מיוחדים כפי שחשבנו. לצד הידיעה שוברת הלב שמינים רבים בבתי גידול שונים הולכים ונעלמים, עולים במשפטיו האחרונים של הספר זיקים נחוצים של תקווה: פריחתם המחודשת של מינים אחדים (כגון עיטים לבני ראש ועופות מים), התאמות והסתגלות בזמן אמת לעולם מתחמם והולך (כגון אצל הזברה פינקים), שגשוג של מינים טרופים גם בסביבה אורבנית (כגון אצל דגרתל ההודו). התקווה פותחת מרחב פעולה אפשרי לשיתוף פעולה ציפורי־אנושי ומזמינה התבוננות באורחות הציפורים, כל עוד ניתנת לנו הזכות השברירית לעצור, להתבונן וללמוד. •