מתח גבוה

מתחילת השנה עלו לכבישי ישראל יותר מ־5,000 רכבים חשמליים, ביניהם כ־1,500 דגמי טסלה מודל 3, 900 דגמי ג'ילי גיאומטרי ומספר זהה של יונדאי איוניק 5. טסלה וג'ילי לא היו כאן עד לפני כשנה, והן רק הסנונית של גל יצרני רכב צעירים שנוחתים בישראל ומסתערים על שוק החשמליות, בעיקר מסין.

מקסוס, שמייבאת צ'יינה מוטורס, הוא אחד מהם, ועד היום שיווק כאן מסחריות חשמליות, מיני ואן 7 מקומות חשמלי, היחידי בשוק בינתיים, וכעת הוא נכנס לפלח השוק המרכזי והנחשק ביותר: ג'יפונים חשמליים.

כאשר הוכרזה הגעתו של יוניק 6 לפני כחודשיים עמד המחיר על 171 אלף שקל תחרותיים, אך בינתיים גם הוא נפל קורבן לגל העלאות המחירים שיצרני הרכב מייחסים לשילוב בין משבר השבבים והמלחמה באוקראינה. כעת עומד תג המחיר על 180 אלף שקל, רק 10,000 שקל פחות מיונדאי איוניק 5 וסקודה אניאק בסיסיות והרבה פחות מאובזרת. זה גם אלף שקל יותר מאיווייז U5 מאובזר, אך זול ב־5,000 שקל מהדגם הנמכר ביותר של הסקייוול ETS. והוא זול ב־6,000 שקל מהג'יפון הלא חשמלי הנמכר ביותר בקבוצת המחיר הזאת, טויוטה ראב 4 ההיברידי הבסיסי. שווה את הכסף?

היוניק 6 חולק סוללה ורכיבים רבים עם המיני־ואן, יוניק 5, אבל כמו יצרנים סינים אחרים מקסוס עדיין לא למדו לייצר דמיון עיצובי, בעיקר בחזית, כמו שעושים יצרנים ותיקים, אך גם טסלה ו־MG, שהצליחו לייצר זהות מותגית. התוצאה: עוד ג'יפון גדול וריבועי, נאה, אבל שתתקשו לשייך אותו למותג כלשהו, ואפילו ליוניק 5. שלא לדבר של שיטת הסימון: בשאר העולם ככל שהדגם קטן יותר ונושא פחות נוסעים, המספור שלו גבוה יותר. למקסוס יש מתמטיקה אחרת וקצת מבלבלת.

אפשר להתרווח

סביבת הנהג מזכירה יותר את יוניק 5, היא עדכנית ויעילה, אבל שגרתית, מלבד מסך 14 אינץ' אופקי דמוי טסלה, עם תפעול נוח. המזגן למשל לא מופעל דרך תפריטים שצריך לפתוח במיוחד על המסך. תנוחת הישיבה גבוהה, ויש כוונון חשמלי מלא למושב.

מה שמרשים יותר הוא המושב האחורי, המרווח ביותר שנתקלתי בו בג'יפונים במחיר הזה, בעיקר לברכיים. מרווח הראש הנדיב לא נפגע מקיומו של חלון השמש הפנורמי, ויש יציאת מזגן.

תא המטען ענק, היצרן מדווח על נפח של 900 ליטר, חבל ששפע המקום לא נוצל להוספת גלגל רזרבי. נכון שגם למתחרות אין, אבל זה היה יכול להיות יתרון שימושי למקסוס.

האבזור כאמור נדיב: לצד מסך ה־14 אינץ' הענקי במערכת המולטימדיה, יש מסך 12.3 אינץ' בלוח המחוונים, משטח טעינה אלחוטי, כניסה והנעה ללא מפתח, חיישני חנייה מלפנים ומאחור, מצלמות היקפיות עם מבט על, חישוקי 18 אינץ' קלים וחלון שמש פנורמי.

בטיחות? המפרט מרשים, עם בלימת חירום אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת רכב בשטח מת ומערכת זיהוי תמרורים. אבל הרכב עדיין לא נבחן במבחן הריסוק האירופי, ובמבחן תיקון הסטייה מנתיב לא תיפקד היטב (למתחרים יש כבר יכולת שמירת נתיב יעילה).

מהיר, לא עצבני

מערכת ההנעה זהה כאמור לזו של המיני־ואן, עם 174 כ"ס וסוללת 70 קוט"ש. הביצועים טובים אבל ללא תאוצות העל של דגמי טסלה. היצרן מצהיר על טווח של 354 ק"מ, ובמבחן שכלל הרבה נהיגה בין עירונית שסוללות אוהבות פחות, רשם היוניק 6 צריכה ממוצעת של 23 קוט"ש ל־100 ק"מ, טווח אמיתי של כ־300 ק"מ. נהיגה מדודה יכולה לשפר אותו, אבל הוא עדיין יהיה קצר משל הסקייוול, האיוניק והאניאק. יש אפשרות לטעינה מהירה.

עם משקל עצמי של כמעט 1.9 טון צולח היוניק 6 בשלום עיקולים, עם זווית גלגול שאינה מוגזמת מדי, אבל גם בלי חשק רב. ההתמודדות עם שיבושים קטנים בכביש טובה מההתמודדות עם כביש גלי. ההגה מנותק מתחושות, כמקובל בחשמליות.

בשורה התחתונה היוניק 6 הוא ג'יפון חשמלי שמרני. העיצוב לא מסובב ראשים, הסוללה לא שוברת שיאים בטווחים, אבל בניגוד לחלק מהחשמליות האחרות הוא פשוט וקל לתפעול, ובעיקר סופר מרווח. האספקות ללקוחות יתחילו בחודש הבא, וכרגע יש לו יתרון גדול בזמני ההמתנה על שאר הקטגוריה.

תיבת הילוכים: אוט', הילוך בודד. הנעה קדמית

ביצועים (יצרן): 9.7 שניות מ־0 ל־100 קמ"ש, 160 קמ"ש מהירות מרבית, טווח רשמי 354 ק"מ

בטיחות: טרם נבחן במבחן הריסוק האירופי. בטיחות אקטיבית מלאה

אחריות: 3 שנים או 100 אלף ק"מ לרכב, 8 שנים או 160 אלף ק"מ לסוללה

מחיר: 180 אלף שקל

+ מרווח, מאובזר וקל לתפעול

- הטווח קצת קצר, ללא ציון ריסוק