"המלחמה ניפצה לי את החלום"

הכל כבר היה מוכן לקראת יום חתונתם של חני זיו ושרגא איבלר ז"ל. שמלת הכלולות הלבנה שנתפרה במיוחד נתלתה בארון וההתרגשות הייתה בשיאה. אלא שמלחמת יום הכיפורים טרפה את הקלפים והפכה את השמחה הגדולה לעצב קשה מנשוא כשחני שכלה את אהובה ובן זוגה עימו הייתה אמורה להתחתן ב־7 באוקטובר 1973. עבור חני הטרגדיה הייתה כפולה: באותה מלחמה שכלה גם את אחיה הגדול אליעזר.

חני זיו, כיום בת 70, מספרת על הארוס שלה תוך שהיא מנגנת בסקסופון את השיר "יצאנו אט" של המשורר והפזמונאי חיים חפר. היא הכירה אותו כשהייתה בת 19 וחצי, בעת שירותה בבית הספר לקציני שריון. בדיוק כמוה, גם שרגא הוא דור שני לשורדי שואה. "אביו הלך איתי לקנות את טבעת הנישואים שלי כי שרגא היה באותה תקופה ברמה ולא התאפשר לו לצאת לסידורים שלפני החתונה. את המכנסיים והחולצה קנינו לו בערב יום כיפור", היא משחזרת, "שנה וחצי היינו חברים, ומהר מאוד היה ברור שנתחתן".

לדבריה של חני, שרגא ואחיה אליעזר הרגישו שמלחמה מתקרבת ואף דיברו על כך בערב יום הכיפורים. "אשתו של אליעזר סיפרה לי שאליעזר אמר לה: 'אני חושש שחני ושרגא לא יספיקו להתחתן בשבוע הבא, אבל אל תגידי לה כלום'", היא מספרת בכאב. "עוד באותו ערב הקפיצו את אחי לדרום. שרגא, ששירת בתפקיד קמב"צ בחטיבת ברק בצפון, הספיק לעלות לתורה ביום כיפור, בשבת, ושעה וחצי לאחר מכן כבר הוקפץ לרמה.

"האזעקה של יום כיפור הייתה עבורי התגשמות כל חלומות הבלהות שלי – בעוד יום אני אמורה להינשא ומלחמה פורצת עכשיו ומנפצת לי את החלום. שמלה הכלולות שלי כבר הייתה תלויה ומוכנה על הארון, כל ההכנות היו בעיצומן. השיחה האחרונה שניהלנו הייתה ביום שני בו היינו אמורים להינשא – הוא כל כך התנצל שלא הצליח להגיע לחתונה שלנו".

צילום: מתוך אלבום משפחתי

במשך שלושה שבועות נחשב שרגא כנעדר, אלא שאז הגיעו קציני העיר לביתו לבשר את הנורא מכל: הוא נהרג בפריצה לחווה הסינית. "הייתי ארוסה טרייה שכה חיכתה לטקס כלולותיה, אבל לצערי לא הספקנו להיכנס תחת חופה. הוכרתי מיד על ידי משרד הביטחון כאלמנתו וזו הייתה הגושפנקה לשייכות שלנו זה לזו", מספרת חני. "אני לא אשכח שעוד לפני הנקישה האיומה בדלת אני ואבא שלו נסענו לרמב"ם לחפש את שרגא בין הפצועים. אפילו נסעתי לכיוון הרמה לחפש את שרגא שלי, לתומי נאחזתי באמונה שהוא ייצא מזה".

כמה ימים לאחר שקמה מהשבעה על אהובה שוב נשמעה נקישה בדלת. הפעם הגיעו קציני העיר לבשר להוריה שבנם אליעזר נהרג. "לקח לי 16 שנים עד שהאסימון נפל והתודעה התחברה למציאות", היא מודה, "במשך 16 שנים הייתי רואה חייל ועוברת לצד השני של המדרכה. לא התמודדתי. מה שהחזיק אותי באותם ימים היא העובדה ששרגא, כמו גם אחי אליעזר, נפלו בשמירה על המולדת".

כשנה וחצי לאחר מותו של שרגא הכירה חני את יוסי זיו בלימודיה באוניברסיטה והשניים נישאו. "סירבתי ללבוש שמלת כלה לבנה", היא מספרת, "לבשתי אז שמלה ארוכה מקורדרוי בצבע ורוד".

כיום יש לחני וליוסי שלושה ילדים וחמישה נכדים. במהלך חייה כתבה עשרות ספרים ובגיל 65 החלה לנגן על סקסופון. לאחרונה היא גם מציירת על קנבס וכדי חרס בצבעים עליזים וססגוניים. "פשוט בחרתי בחיים", היא מסכמת.

•••

סרן שרגא־ראובן איבלר ז"ל מקריית טבעון שירת כמ"פ טנקים בחיל השריון. הוא נפל במלחמת יום הכיפורים, ב־11 באוקטובר 1973, כשיחידתו פרצה לסוריה והטנק עליו היה נפגע. שרגא הותיר אחריו אב, אם, אחות וארוסה.