"מכריחים אותי להרגיש מבוגר, אבל אני לא רוצה. אני עדיין מרגיש נהדר"

כך הכל התחיל.

"ההופעה הראשונה שלי הייתה באמפיתיאטרון בפרדס־חנה במוצאי יום העצמאות, חצי שנה אחרי שאבא שלי נפטר באותו מקום. הייתי בן תשע והופעתי עם רפרטואר של חיקויים. חיקיתי את שושנה דמארי, יפה ירקוני, סוס דוהר ורכבת נוסעת. עם הכסף שקיבלתי מהבר־מצווה קנו לי גיטרה והשקעתי בלימודים. לא נהייתי גיטריסט, אבל יש לי את הבסיס הכי טוב בעולם".

להקת המשמרון.

"הייתי הולך עם אמא שלי לחתונות בקיבוץ משמרות, שבו נולדתי. בגיל 16 ראיתי את להקת 'המשמרון' ואמרתי, מה היופי הזה? נמשכתי לשירים שלהם כמו פרפר שנמשך לאור הכחול בחדר האוכל. לאט־לאט התחברתי אליהם והם צירפו אותי כשחקן חיזוק. שלום (חנוך) ומאיר (אריאל) כתבו את רוב השירים. מלבדם היו בלהקה גם דני ונעמה חנוך, האחים של שלום, עוזי חגי ואילנה נוימן. לא היה לי שם סולו. בעיקר ניגנתי ועשיתי קולות. שרנו את 'ניסע לים', את 'יש ערימה של חבר'ה על הדשא' ואת 'לילה', השיר הגאוני ששלום כתב עוד בנעוריו".

צילום: נורית כרמל

להקת הנח"ל.

"במאי הטלוויזיה שלמה גנון, שהיה המדריך שלנו בחוג הדרמטי בבית הספר החקלאי, היה עוזר קצין חינוך בנח"ל. סגן של אלוהים. הוא אמר לי, 'ילד, אתה מוכשר, לך ללהקת הנח"ל'. כתבתי להם מכתב אבל אף אחד לא ענה לי, אז החלטתי לנסוע לפיקוד הנח"ל. עליתי לאולם בקומה השנייה ובדיוק הלהקה עשתה שם חזרה יחד עם אריה לבנון. הביאו לי גיטרה, ניגנתי להם ואריה לבנון אמר, 'אני מוכן לקבל אותו מחר'".

שלישיית גאולה גיל.

"לקראת השחרור שלי מהצבא להקת הנח"ל הופיעה בבית החייל בתל־אביב. בחצי השני של הערב הופיעה שלישיית גאולה גיל, שחזרה מסיבוב הופעות בארצות־הברית. בסוף ההופעה יואל דן, שהיה בלהקה של גאולה גיל והקים את יואל דן ושלישייתו, הציע לי להצטרף. אם הוא לא היה ניגש אליי אז, כבר הייתי רשום ללימודים בפקולטה לחקלאות. נסענו לטורקיה לשלושה חודשים ואחר כך לשנה לאמריקה. חזרתי אחרי שנה ומשהו לארץ והייתי הולך עם חליפות שלושה חלקים כשהחבר'ה בלהקה עוד שרו את 'סרנדה לעדה'".

השלושרים.

"כשחזרתי מחו"ל שלום סיפר לי שבני אמדורסקי רצה שיחליף את ישראל גוריון ויעשה איתו צמד. שלום אמר לו, 'לא מתאים לי צמד, אבל שלישייה עם חבר - הולך'. השלושרים הייתה הצלחה שאי־אפשר לתאר. גם כלכלית. נזרקתי להצלחה בלי הכנות מוקדמות. עשרה או אחד־עשר שירים מתוך השנים־עשר שבתקליט הפכו להיטים. עד היום אני שר בהופעות את 'צרות טובות' ו'ציף ציף מעל הרציף'".

כיף התקווה הטובה.

"יחד עם זוהר לוי ואלי מגן, ג'וזי כץ ושלמה מזרחי הקמנו את 'כיף התקווה הטובה'. אחרי חמישה חודשי חזרות ושתי הקלטות ברחתי כמו מבית משוגעים. שמוליק קראוס נכנס פתאום לעניינים מבלי שהוזמן וזה היה נורא. הוא וזוהר כמעט הרגו אחד את השני".

שובבי ציון.

"הציעו לי להצטרף לקובי רכט וקובי אשרת ולהקים איתם להקה. 'שובבי ציון' הייתה להקה על־הכיפק, אבל היא לא הצליחה כלכלית. אחרי קצת יותר משנה הרגשתי שאני מתעייף ואמרתי 'די, נגמר'".

השירים הכי מצליחים.

"ב־1985 אקו"ם הודיעה שהשיר הכי מושמע בארץ הוא 'ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר'. גם 'שהשמש תעבור עליי' הוא אחד הלהיטים הכי גדולים שלי. אנשים גם מאוד אוהבים את 'אני וסימון ומואיז הקטן'. קיבלתי את הטקסט מיוסי בנאי וקראתי אותו הרבה פעמים, אבל לא העזתי להתעסק איתו מרוב פחד, חיל ורעדה. בכל זאת, מדובר ביוסי. יוסי צילצל כעבור כמה ימים ושאל, 'נו, מה קורה? הלחן מוכן?'. אמרתי לו, 'התחלתי, אבל אני צריך עוד כמה ימים'. האמת היא שלא נגעתי בו. עברו עוד כמה ימים, ויוסי שוב התקשר ושוב מכרתי לו אותו תירוץ. ואז יום אחד הוא צילצל ואמר לי, 'מחר אני בא, מה שיש - יש'".

פספוס.

"אחרי הבחירות ב־81', כשהחלה מלחמת עולם בין אשכנזים וספרדים, דודו אלהרר הציע שנעשה מופע שיהווה גשר – 'הקוסקוס והסרפן'. זה היה פלופ ונשארנו עם חובות. באותן שנים גם הלכתי עם איתן גפני לעשות את פסטיבל 'שירי לי כנרת', אבל אז פרצה מלחמת לבנון וחירבה את כל התוכניות. היה רגע שאמרתי לעצמי: 'חנן, אתה לא במקצוע הנכון'. אבל אז איתן חיבר אותי עם אהוד מנור ועשינו את 'ימי בנימינה', והשמש זרחה מחדש".

היחס לאמנים הוותיקים.

"באופן אישי מעולם לא הרגשתי מקופח. אבל אני רואה לאיזה יחס זוכים האמנים הוותיקים בצרפת. הם זוכים לכבוד בשל האמנות שלהם, לא בגלל הנוסטלגיה שהם מעוררים. אם אני טוב, למה לקטלג אותי כצעיר או כמבוגר? כשאתה בא לבעל מקצוע, רופא או עורך דין, הניסיון שלו חשוב, לא הגיל. אצלנו זמן המדף קצר מאוד".

אמנים צעירים.

"יש אמנים מוכשרים, אבל לא ראיתי מישהו צעיר שכבש אותי לגמרי. אני מאוכזב משירים שאני שומע. אני עבד של טקסטים. בעיניי זה הכי חשוב. לא כל כך מעניין אותי לשמוע זמרים בטקסטים לא טובים שאומרים אם טוב להם או רע להם".

עד מתי.

"עכשיו אני מוציא אי־פי חדש, 'תמונות מאלבום ישן', ובו שבעה שירים, שניים מהם לטקסטים של יהונתן גפן, ויוצא במופע חדש, 'יובל וחצי', לציון שנתי ה־75, בו אני אארח אמנים אחרים, וזה נורא מרגש אותי. אני אומר לחברים האמיתיים שלי 'אתם תגידו לי מתי אני משתטה'. מכריחים אותי להרגיש מבוגר, אבל אני לא רוצה. אני עדיין מרגיש נהדר".