"שמעו בדיחה טובה, ששמעתי ממישהו אחר"

לא יודע אם הייתי רוצה שהקטע יהיה שלי, אבל הוא מצחיק אותי כל פעם מחדש”.

הרגל שאיתי במיטה / רמי ורד

“יש כל כך הרבה בדיחות שאני אוהב, בלתי אפשרי לבחור אחת. אני הכי צוחק מהומור שמפעיל לי הדמיון.

“אחד הדברים המצחיקים ששמעתי היה מיצחק שאולי, הבמאי המיתולוגי של ‘קרובים קרובים’. הוא אמר שהוא כל כך פרנואיד, שכל פעם שיש פסק זמן במכבי תל־אביב וכל השחקנים מתאספים סביב המאמן, הוא בטוח שהם מדברים עליו.

“אחת הבדיחות של קומיקאי אמריקאי שהייתי שמח אם הייתה שלי, היא של גארי שנדלינג, שאהבתי את כל מה שהוא עשה בסטנד־אפ ובטלוויזיה. הוא אמר: ‘אני מגלח לעצמי רגל אחת, שבלילה תהיה לי הרגשה שיש בחורה איתי במיטה’. הוא היה אחד הגדולים, זיכרונו באמת לברכה”.

המדיח של מיקי קם / טלי אורן

“כשעבדנו על מופע היחיד שלי, נזכרתי במופעי יחיד של קומיקאיות ענקיות בחו"ל ובארץ. אחד המערכונים הגדולים, גם בכתיבה וגם בביצוע, הוא מערכון הדלקת המשואות של מיקי קם אהובתי, בתפקיד ‘פרלה גוטרמן גוטרמן’.

השיא מגיע כשהיא מדליקה משואה ומודה לכל הגברים ש’עוזרים’ וממציאים לנו, הנשים, ‘מכונות חדשות’:

‘מי מאיתנו הנשים לא זוכרת את הימים שלפני המדיח כלים? כשהיינו צריכות להוריד צלחת מהשולחן, לזרוק שאריות, לשטוף טוב־טוב ולשים בארון.

והיום ברוך השם יש מדיח! אנחנו רק צריכות להוריד צלחת מהשולחן, לזרוק שאריות, לשטוף טוב־טוב, לשים במדיח, לשים נוזל כלים, לשים נוזל הברקה, לחכות שעה, לרוקן את המדיח, ורק אז לשים בארון’.

“כבר בפעם הראשונה כשצפיתי בזה, אמרתי וואו, הלוואי שהייתי חושבת על זה קודם”.

החברה של גורי אלפי / אורנה בנאי

“בדיחה שמצחיקה אותי כל פעם מחדש? יש ציטוט של גורי אלפי: ‘הילה אשתי ואני כל כך הרבה שנים ביחד, אנחנו חברים מאוד טובים שלפני כמה ימים היא רצתה שנשכב, אז אמרתי לה: את לא פוחדת שזה יהרוס את החברות בינינו?’

“יצאתי לאחרונה עם מופע סטנד־אפ חדש שכתבתי יחד עם אבי בלקין וליאת שביט. אני נהנית וצוחקת ממנו מאוד ולמזלי גם הקהל. במופע אני מדברת קצת על הקורונה, על הילדוּת של פעם לעומת הילדות של היום, מספרת על היציאה מהארון ועל מערכות יחסים שהיו לי עם גברים, עם נשים ועל ההבדלים הגדולים שביניהם, מספרת גם על טיפולים פסיכולוגיים ורוחניים שעברתי כולל מהפנטים ומכשפות. אה וגם לימור מגיעה לביקור. היא כיום מאמנת אישית וקואוצ’רית. גורו בתחומה.

“הנה עוד בדיחה שמצחיקה אותי: מישהו (לא חשוב מאיזו עדה) היה חשוד באונס. אומרים לו: אנחנו לוקחים אותך למסדר זיהוי.

“האיש שואל: מה זה מסדר זיהוי?

“אומרים לו: אתה כבר תראה.

“מכניסים אותו לחדר, מעמידים אותו בשורה עם עוד חשודים, ואז מכניסים את הנאנסת.

איך שהוא רואה אותה הוא מצביע עליה וצועק: זו היא! זו היא!’"

אורנה בנאי | צילום: שי פרנקו

עם הפילוסים באשקלונה / ליטל שוורץ

“יש את הקטע שאותי מצחיק כל פעם מחדש של הפילוסים (‘ארץ נהדרת’) על ה’אשקלונה’ (‘אצ’קלונה’). אני באה מהקריות ואני מכורה לזה, אני פילוס בעצמי. אין יותר נכון ומצחיק מהדבר הזה שמשקף אותנו - העם הישראלי.

“בקטע שבמיוחד מצחיק אותי הם נתקעים בפקק בדרך לאשקלונה וכל הלחץ הזה זה קורע אותי. יש המון קטעים מצחיקים של הפילוסים, אבל בקטע הזה יש משהו שתופס אותי הכי חזק ומצחיק נורא. הזוג שבהיריון שהוא אומר לה ‘את מעוברת?’ כשהיא רוצה לעקוף בתור. נשבעת שאני כזו, אני עוקפת בתור. אני רואה את זה בלופים. הלוואי שזה היה אצלי במופע”.

עם אלן דג'נרס במעלית / נדב אבוקסיס

“אין קומיקאי שצפה בקומיקאי אחר ולא תפס את עצמו ואמר, ‘איך לא עליתי על זה קודם?!’ זה קרה וקורה לי לא מעט.

“איכשהו לא מזמן יצא לי לצפות במופע ישן של אלן דג’נרס (כן, לפני התוכנית ולפני שהתחילה להתעמר בעובדים היא הייתה ועודנה קומיקאית מבריקה).

“במופע יש לה בדיחה נהדרת על סיטואציה שבה אתה נכנס למעלית, הדלת נסגרת ובדיוק מישהו אומר לך, ‘תתפוס רגע את המעלית’ ולך לא ממש בא להתעכב, אתה כאילו לוחץ על הכפתור כדי להראות שאתה מנסה, הדלת נסגרת ואתה במין פרצוף של ‘מצטער, עשיתי ככל שיכולתי’. מודה, זה דבילי, אבל קרע אותי ותמיד בכל פעם במעלית זה מחזיר אותי לקטע”.

נדב אבקסיס | צילום: אלכס קולומויסקי

העץ של עדי אשכנזי / משה אשכנזי

“עדי אשכנזי היא חברתי היקרה לרחבת הריקודים ועולם הסטנד־אפ ובן אדם שאני מעריך ומעריץ. ב’שיטת אשכנזי’ היא מטפלת במשבר גיל ה-40 המתקרב אליי בכל כך הרבה אמת ופשטות, מתאים כל כך לסגנון המופע שלי. יש לי קטע במופע שאני מספר לקהל שאני נשוי עם שלושה ילדים וזה מרגיש כאילו מישהו חטף אותי, ושאני מאוד אוהב את אשתי אבל אולי זו תסמונת שטוקהולם והתאהבתי בחוטפת. כשראיתי את הקטע של עדי אמרתי, איך אני לא חשבתי על זה:

“בגיל 30 אתה שותל זרעים ומגדל עץ ויש אישה ושלושה גוזלים ויש פירות מתוקים ואתה באמת מבסוט מעצמך, אבל אז אתה נהיה בן 40 ופתאום נושבת רוח ופתאום שלכת ואתה מסתכל על העץ הזה שיצרת והוא לא נראה משהו בכלל, הוא לא כל כך מעניין העץ הזה. כל מה שבא לך זה לשרוף את העץ הזה, להעלות אותו באש. וכשיש שריפה צריך לקחת החלטות מהר - את מי אתה משאיר? את האישה? את הילדים? מהילדים קשה מאוד להיפטר”.

משה אשכנזי | צילום: יובל חן

הפוני שהסגיר את הבעיה / נלי תגר

“הקורונה הביאה לי את הזמן לצפות בכל כך הרבה סטנדאפיסטים בנטפליקס שגם מדברים על הקורונה ועל החוויה של השנתיים האחרונות (גם אני קצת עוד מדברת עליה, ועל איזו תקופה גרועה זו הייתה).

“מי שפשוט פיצחה את זה בעיניי זו טיילור טומלינסון, שפותחת את ההופעה ואומרת שזו הייתה תקופה כזו אפלה שהיא באיזשהו שלב עשתה פוני בשיער (!), שזו פשוט הדרך המושלמת לספר לעולם שיש לך כנראה בעיה. כל מה שאת צריכה כדי שיידעו שמשהו רע עובר עלייך זה פשוט להעלות סלפי לסטורי שלך עם פוני בשיער וזהו, כולם מתחילים לכתוב לך בפרטי כזה ‘הכל בסדר אחות??’, ‘רוצה לדבר?’

“יומיים אחרי זה, היא עשתה פטריות הזיה (!) שזה האמת די דומה ללעשות פוני בשיער, כי את כל הזמן מסתכלת על החברים שלך כזה - ‘אני נראית לכם מוזר?’, ‘כאילו, הייתם אומרים לי אם אני ממש נראית מוזר עכשיו, נכון?’, ‘זה מוזר בקטע רע?’, ‘עזבו אני לא רוצה בסוף... אה זה כבר קורה??? זהו אני בתוך זה? אין דרך חזרה?’

“זה פשוט קטע שאני רק יכולה לקנא שלא חשבתי עליו בעצמי. הוא תמצות מושלם של כל התקופה הזו”.

נלי תגר | צילום: רונן פדידה

לצחוק בצורה אחרת / אמירם טובים

“יש הרבה קומיקאים שחושבים בצורה דומה, אבל יש קומיקאי אחד שאני מאוד אוהב שחושב אחרת, בצורה שונה מכל הקומיקאים שאני מכיר. דניאל חן קוראים לו.

“ההומור שלו שונה ואחר. הוא מדבר בהופעה על כמה נמוכי קומה בישראל מרוויחים מביטוח לאומי ומטפל בדברים כואבים ונפיצים שאף אמן לא מעז לדבר עליהם. אני מקנא בו, אבל זו קנאת סופרים שמרבה חוכמה, ולאו דווקא על קטע ספציפי, אלא על האומץ והכישרון שלו.

“אם אני בכל זאת צריך לבחור דבר אחד, אז אני ממליץ לכם לחפש ברשת את הסיפור של דניאל על תדהר והיום הראשון שלו בבית הספר. הוא סיפר את זה במסגרת הפודקאסט המעולה של דב נבון ונדב פרישמן (‘לשחרר את הדוב’) ויש בסיפור הזה כל מה שקומדיה טובה צריכה - זה אישי, זה מרגש וזה מצחיק עד דמעות”.

אמירם טובים | צילום: יריב כץ

גלידה עם מזלג / ניב מג'ר

“שני הקטעים שבחרתי עוסקים באופן לא מפתיע בקינוחים. הבדיחה של נורם מקדונלד (שמותו בשנה שעברה גרם לי לבכות הרבה יותר מדי ימים ממה שהגיוני לבכות על מישהו שלא הכרתי אישית) הייתה במסגרת המבזק השבועי המיתולוגי ב־LNS, שבו הוא מציג ידיעה על ילדה שהוכרזה כילדה העשירה ביותר בעולם - ‘הילדה המיליארדרית חגגה את יום הולדתה העשירי השבוע. איך זה להיות הילדה העשירה ביותר בעולם אתם שואלים? ובכן, אתן לכם דוגמה - במסיבה, היו שתי (!) עוגות’.

“כל כך גאוני, כל כך פשוט, כל כך עוגה. בדיחה מושלמת.

”לגארי גולמן יש קטע על הרגלי אכילת גלידה מתוך פיינט (מילה שאי־אפשר באמת לתרגם לעברית, מלבד אולי ‘שוקת חזירים אנושית אישית’) ועל הקשר שבין אופן אכילת גלידה לעצלנות, גרגרנות ודיכאון.

”הזדהיתי עמוקות כשסיפר שגם הוא, כמוני, אוכל גלידה עם מזלג, וגם כשסיפר על משחק המוחות הפתטי שאנחנו משחקים בתוך הראש, שבו אנו עובדים על עצמנו - ‘לא, אני לא הולך לסיים את כל הפיינט, אני רק אוכל עוד טיפה כי אני חייב רק ליישר את פני השטח של הגלידה שיהיו חלקים... אוי נוצר פה בור איפה שהייתה חתיכת עוגייה שאני חייב עכשיו להחליק... ואז מתחיל להיות נמס כזה טעים בצדדים והרי חייבים לאכול את זה שלא יתבזבז’, וככה לפני שאתה שם לב אתה מגיע לתחתית. תרתי משמע”.

הסוד לחיים טובים / קובי מימון

“אחד הקטעים היותר טובים שנחשפתי אליהם, הוא מתוך מופע של ג’ים ג’פריס, שבו ג’ים מדקלם מכתב שכתב לבנו הקטן על אודות סוד האושר הגדול. מהות המכתב היא, שהדבר הכי חשוב בחיים והסוד לאושר הוא פשוט להיראות טוב.

“ג׳ים מקטלג את רמות היופי לפי מספרים, בין 1 ל־10, כאשר 1 זה הכי מכוער שיש ו־10 זה יצור מושלם. ‘9 גם מושלם רק עם בוהן עקומה’.

“הוא מעיד על עצמו שהוא ממוצע, בין הרמות 4־6, ומשתף חוויות אישיות שהיו לו עם רמות היופי השונות. חוויות קיצוניות ומצחיקות שמשאירות המון מקום לדמיון. הרגע שבו אתה מבין - תוך כדי שמיעת התיאורים - שזה עדיין מכתב לבנו הקטן - זה פרייסלס.

עשר דקות נפלאות ומעוררות קנאה”.

לדבר עם עצמך בקול / לירית בלבן 

“יש סטנדאפיסטית שאני ממש אוהבת ושמה ג'סיקה קירסון. יש לה לא בדיוק בדיחה, אלא גג שחוזר כמה פעמים, מעין טריק כזה, שהיא פתאום מסתובבת עם הגב לקהל, וממלמלת למיקרופון את המחשבות הפנימיות שלה, לעצמה. זה מצוין, ומבריק, וזה משהו שאיך שראיתי אמרתי, ‘איך אני לא חשבתי על זה?’ היא למשל מסתובבת ואומרת לעצמה: ‘את לא יכולה שהבדיחה על דיאטת אטקינס תבוא ישר אחרי הבדיחה על איך שחירבנת על השטיח של אמא שלך. את מחבלת לעצמך. את צריכה להרשות לעצמך להצליח!!’ (במקור זה נשמע יותר טוב).

“זו שיטה להגיד משהו על עצמה, בדרך מקורית ומצחיקה. חבל שאני לא חשבתי על זה”.

לירית בלבן | צילום: דנה קופל

באמא ואבא שלך / שלומי קוריאט

“בתור הורה לילדים מתבגרים, החומרים שמתקשרים למשפחה ולילדים מספקים מלא בדיחות.

“סבסטיאן מניסקלקו הוא סטנדאפיסט אמריקאי־איטלקי, שמעבר להיותו מגיש סיפור ופאנצ’ים מדויק עם יכולת חדה, הוא גם נחשב לסטנדאפיסט מאוד פיזי עם מימיקה מטורפת. במופע שלו שנקרא ‘נשאר רעב’ הוא מספר ש’להורים של היום אין מושג מה הילדים שלהם עושים, נכון? ואז שומעים בחדשות (חיקוי) ש’לא היה לנו מושג’. ראבק, הילד בחדר שלו עם 16 בזוקות ו־19 רימונים, הוא הולך לבית הספר לבוש כמו דארת’ ויידר... תסתכלו בחדר!’”