עיני העולם יהיו נשואות היום למוסקבה ולמצעד הצבאי הגדול של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וצבאו, לציון יום השנה לניצחון על הנאצים. השאלה הגדולה היא מה מתכוון להודיע פוטין בנאומו המסורתי בכיכר האדומה במסגרת החגיגות, ומה תהיינה ההשלכות על המלחמה באוקראינה?
ה־9 במאי הוא, ללא ספק, היום הכי קדוש בלוח השנה הרוסי, ומבטא את המקום העצום שתופסת ״המלחמה הפטריוטית הגדולה״, כפי שמכונה מלחמת העולם השנייה בתרבות הרוסית.
לקראת המצעד אמר פוטין אתמול: "כמו ב־1945, גם הפעם הניצחון יהיה שלנו. כמו אז, גם היום חיילינו נלחמים כדי לשחרר את מולדתם מהזוהמה הנאצית. הנאציזם מרים את ראשו ואנחנו חייבים למנוע את תקומתו".
אף אחת מהאופציות העומדות לרשותו אינה מושלמת, והסיכוי שמי מהן תוביל לסיום קרוב או מיידי של המלחמה - אפסי. עקרונית ישנן שלוש אפשרויות: הראשונה - הסלמה, השנייה ‑ הרגעה, השלישית ‑ הקפאה.
הסלמה: פוטין יכול לנצל את אירועי יום הניצחון כדי לספר כיצד הצבא הרוסי מוחץ את ה״נאציזם באוקראינה״ וכובש את מעוזיו בדרום המדינה, אך כדי להשלים את המשימה ולהביסו יש צורך בהתגייסות רוסיה כולה כמדינה - צבאית, כלכלית וחברתית, ולפיכך הוא מכריז רשמית על מלחמה נגד אוקראינה. הכרזה כזו תאפשר לו להכריז על גיוס כללי, או לכל הפחות להרחיב משמעותית את המאמץ המלחמתי. בנוסף, עשוי פוטין להכריז על מהלך לסיפוח האזורים שכבר נכבשו, או על ביצוע קרוב של ״משאלי עם״ באותם אזורים כדי לייצר נרטיב מזויף של רצון עממי להסתפח לרוסיה.
הרגעה: פוטין ישווק בנאומו את ההישגים הצבאיים עד עתה כניצחון נגד אוקראינה, עם דגש על ״שחרור״ מריופול וחלקים מחבל דונבאס מידי הלאומנים האוקראינים והשבתם לידי רוסיה, וידבר על סגירת מעגל חשובה והיסטורית בדיוק ביום הניצחון על גרמניה הנאצית. בשורה התחתונה יביע פוטין מוכנות לחידוש מו״מ אמיתי מול קייב, עם התמקדות בשאיפה שאוקראינה תישאר נייטרלית ותתחייב לא להצטרף לברית נאט״ו.
הקפאה: פוטין ישמור את הקלפים קרוב לחזה - לא יכריז רשמית על מלחמה וגיוס כללי, שעלול לפגוע קשות בכלכלה הרוסית וגם אולי מהווה סכנה למעמדו, אך גם לא יביע מוכנות להגיע להסכם כלשהו במסגרת מו״מ. הוא ידגיש שרוסיה תמשיך לפעול עד שתשיג את כל מטרותיה, תוך שהוא תוקף בחריפות את המערב ואת נאט״ו על הסיוע ומערכות הנשק שאלה מעניקים לאוקראינה, ומאיים באזכור יכולותיה הגרעיניות של רוסיה.
השורה התחתונה של שלוש האפשרויות הללו זהה - רוסיה לא תיסוג משטחים שכבר כבשה. קייב, מצידה, תתקשה בנסיבות כאלה לקיים מו״מ ולוותר על שטחים נרחבים כל כך. רוסיה מצידה תמשיך להתיש את אוקראינה, ש־10 מיליון מאזרחיה כבר עקורים, 5.5 מיליון מהם פליטים מחוץ לארצם.
גם רוסיה סופגת מהלומות - צבאיות, כלכליות, חברתיות ודמוגרפיות בדמות עזיבה המונית את רוסיה (ברבעון הראשון של 2022 עזבו 3.8 מיליון רוסים את המדינה). הסנקציות יחלו לתת את אותותיהן על הכלכלה הרוסית ביתר שאת, ועם הזמן ימצאו מדינות אירופה תחליף לאנרגיה הרוסית. ולכן, למרבה הצער, השורה התחתונה היא שקשה מאוד כרגע לראות סוף קרוב למלחמה הזו, שעלולה להפוך למלחמת התשה ארוכה ומדממת.
בתוך כך, שני ביקורי פתע באוקראינה אתמול: ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו הגיע לביקור באירפין ומשם המשיך לפגישה עם זלנסקי בקייב. ואילו ג'יל ביידן, הגברת הראשונה של ארה"ב, הגיעה לביקור במערב אוקראינה ושם פגשה את אשתו של זלנסקי, אולנה זלנסקה.
