"אחי היה איתי"
הגעגוע לאח שנפטר ("עשיתי משהו להנצחתו"), הנבחרת ("יש שם דברים לא נקיים") והאמונה שאפשר לקחת אליפות • עמית שמחון על הערב האמוציונלי בו קלע 41 נקודות בהיכל
כדורסלן הפועל חיפה עמית שמחון עלה שלשום על הפרקט בהיכל במטרה אחת - להנציח את זכרו של אחיו רועי, שנפטר בגיל 14 ממחלת הסרטן ובאותו ערב אמור היה לחגוג את יום הולדתו ה־44. מה שהתחיל עם רגעי החרדה בעקבות התמוטטותו של אנטה ז'יז'יץ', הפך עבור שמחון למשחק הירואי: שיא קריירה של 41 נקודות (כולל 9 שלשות) וניצחון יוקרתי על מכבי ת"א אחרי שתי הארכות.
"היה לי ערב מאוד אמוציונלי. כבר יום לפני זה חשבתי על יום הולדתו של אחי", סיפר אתמול שמחון (32). "כשהוא נפטר הייתי בן שנתיים והוא גם שיחק כדורסל, אז מה שאני הכי זוכר כילד זה שההורים שלי תמיד היו מארגנים טורנירי כדורסל לזכרו. אי אפשר להעלים את הכאב הזה, אבל אני שמח שיצא לי לעשות משהו להנצחתו".
זה ישב לך בראש מלכתחילה?
"לפני המשחק אמרתי לעצמי שאני רוצה לקלוע 44 נקודות כמו הגיל של רועי אם הוא היה בחיים, ידעתי שזאת לא תהיה משימה פשוטה, אבל האמנתי בזה ותוך כדי המשחק ממש הרגשתי שהוא נמצא איתי שם. זה באמת יוצא דופן שהצלחתי לקלוע 41 נקודות, אבל אמרתי לעצמי כל הזמן שגם אם לא אגיע ל־44, לפחות אדע שנתתי את כל־כולי עבורו. זה ערב שאקח איתי לכל החיים".
הפועל חיפה עלתה בעונה שעברה מהליגה הלאומית והצליחה להתברג לתוך הפלייאוף מהמקום החמישי. מחר (19.30) היא תפתח את סדרת רבע גמר הפלייאוף מול מחזיקת גביע המדינה, בני הרצליה. שמחון נשמע אופטימי: "במועדון לא מסתפקים במה שעשינו ורוצים לעשות עוד צעד קדימה. מהצד שלי אני דואג להראות לכולם שזה אפשרי. יש לנו סדרה לא פשוטה, הרצליה קבוצה מצוינת, פשוט תהיה מלחמה ונשאיר הכל על המגרש".
אתה נחשב לאחד הישראלים הבכירים בליגה, אבל בנבחרת לא לוקחים אותך בחשבון.
"אני חושב שיש דברים לא נקיים בנבחרת מבחינת העסקנות ועוד דברים מסביב. אני בטוח וחושב שהיה לי מקום בנבחרת כבר מזמן, אבל מישהו חכם אמר לי פעם שאין לי מה להתעצבן על דברים שלא בשליטתי. הדבר היחיד שמפריע לי זה שאני לא יכול להיות עם החברים הישראלים שלי ושאני לא יכול לייצג את המדינה שלי, זה באמת חורה לי. חד־משמעית, אני מרגיש הרבה פחות מוערך ממה שאני שווה, אבל בסופו של דבר אני לא משחק כדורסל בשביל פרסום או תהילה, אלא נטו מאהבה למשחק וגם כדי להנציח את אחי".
ב־2010 חתמת בהפועל ירושלים אך הושאלת באמצע העונה ומאז לא הצלחת לחתום בקבוצה גדולה.
"אני פחות מוערך בכללי, לא רק בנבחרת, אלא גם בקבוצות אחרות. אבל אני שלם עם הדרך שלי ועם איפה שאני נמצא היום. מצאתי את המקום שלי".
זו עונה משוגעת, התחושה היא שהאליפות על הרצפה וכל אחת יכולה לקחת אותה.
"אני מסכים עם האמירה הזאת. הרמה בליגה עלתה באופן כללי בשנים האחרונות ובאמת יש תחרות רצינית, כל קבוצה יכולה לנצח כל קבוצה. אז אם הגענו עד לנקודה הזאת, צריך לתת את הכל ובעזרת השם הפועל חיפה תיקח אליפות. אני מאוד רוצה ומאוד מאמין בזה".

