חיבוק רוב

ביום רביעי השבוע, אחרי שהאופוזיציה הפסידה באחת ההצבעות בכנסת, החלו בפאתי המליאה חילופי האשמות בין הח"כים יריב לוין ואחמד טיבי. הם לא התנצחו על ענייני הר הבית או גל הטרור, אלא סביב השאלה מי אחראי לתבוסה. לוין כעס על כך שחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לא הספיקה להצביע ולכן הצעת החוק נפלה. טיבי הטיח בלוין שלא יטיף מוסר, כי גם מיקי זוהר לא הגיע בזמן.

האנקדוטה הזאת ממחישה את המציאות הפוליטית הסבוכה שבה נמצאת מדינת ישראל. האופוזיציה מונה 60 ח"כים – מרחק נגיעה מהקמת ממשלה חלופית מבלי ללכת לבחירות. אלא שהמספר הזה כולל גם את ששת חברי הרשימה המשותפת, שבאותו יום ממש פירסמו הודעת גינוי חריפה נגד צה"ל על הריגתה של העיתונאית שירין אבו עקאלה (אף שעדיין לא היה ברור מי אחראי למותה). כך שגוש הימין־חרדים של נתניהו מונה כרגע 54 ח"כים בלבד. בדגש על "כרגע".

מצבה של הקואליציה לא הרבה יותר טוב. אחרי שאיבדה את הרוב בכנסת, ממשלת בנט תלויה בחסדי מועצת השורא של רע"מ. את השבוע הראשון של כנס הקיץ סיימו ראשי הקואליציה עם אנחת רווחה: הצבעות אי־האמון נגד הממשלה נפלו בזו אחר זו, מנסור עבאס ורע"מ צופפו שורות וחזרו לחיק הקואליציה, וגם הצעת החוק של הליכוד לפיזור הכנסת – האיום הפוליטי המשמעותי על הקואליציה המקרטעת – הוסרה, בהיעדר רוב. אבל זו שמחת עניים. נותרו עוד חודשיים וחצי עד צאתה של הכנסת לפגרה, ובפוליטיקה הישראלית זה נצח. או, כמו שאמר אחד משרי הממשלה: "אנחנו חיים משבוע לשבוע".

בתחילת השבוע היו העיניים נשואות לכפר־קאסם, לישיבת מועצת השורא ולהחלטתו של מנהיג אחד שהפך בשנה האחרונה לדמות המשמעותית ביותר בקרב ערביי ישראל: ח"כ מנסור עבאס. חוסר הוודאות לגבי רע"מ שיתק את הקואליציה ובליכוד הריחו הזדמנות להביך את ממשלת בנט־לפיד עם הצעת חוק לפיזור הכנסת.

ח"כ לוין. "הקואליציה משותקת" | צילום: קובי קואנקס

כבר ביום שני הייתה תחושה שגורלה של הממשלה נחרץ. "כולם אמרו לי: 'אנחנו נופלים, לפחות נחרים את ההצבעה'", מספר בכיר בקואליציה. "בסוף החלטנו להתמקד בהעברת חוקים. היינו 56 מול 60 ובכל זאת ניצחנו בהצבעות, כי בחרנו בחוקים שמובטח להם רוב. חברי כנסת התחילו להרגיש שהכוח חזר אלינו, ואנשים הרי רוצים להיות בצד המנצח. חזרנו לדינמיקה של ממשלה חזקה עם רוב".

ואכן, בשלושת ימי החקיקה הראשונים של כנס הקיץ העבירה הקואליציה 43 חוקים (כולל הצעות חוק של חברי אופוזיציה שאומצו על ידי ועדת השרים לחקיקה), לעומת חוק אחד של האופוזיציה. "וגם החוק היחיד שהעבירה האופוזיציה היה בגלל ח"כ יאיר גולן ממרצ שהתראיין לטלוויזיה ולא ענה לטלפונים".

אבל המבחן הגדול באמת היה ביום רביעי. ערב קודם לכן התכנסה מועצת השורא כדי להכריע האם נותנים לממשלה חבל הצלה. ההחלטה הייתה אמורה להתפרסם למחרת בבוקר, לקראת הדיון בהצעת החוק לפיזור הכנסת. אלא שבאותו לילה נהרגה העיתונאית הפלסטינית בג'נין ונדמה היה שהאירוע הטרגי שוב טורף את הקלפים עבור הממשלה. למרות זאת החליט עבאס: נשארים עם בנט. "הסרנו את הצעת החוק שלי לפיזור הכנסת, אך דבר לא השתנה", אמר אחר כך ח"כ שלמה קרעי מהליכוד. "סוף הממשלה קרוב מאוד בעזרת השם".

"הייתה דינמיקה שהולכים לבחירות ובסוף הסיפור התהפך עליהם", אומר בסיפוק בכיר בקואליציה. אחד מחבריו שולח עקיצה לעבר יו"ר הקואליציה הקודמת: "אצל עידית סילמן זה היה יותר תזזיתי ולא מאורגן. עכשיו מנהלים הכול מראש. הכול עבר חלק".

השר כהנא."מזמינים ח"כים מהליכוד" | צילום: קובי קואנקס

מחכים לעריקים

מי שיכול לסמן "וי" בסוף השבוע הזה הוא יו"ר הקואליציה בפועל, ח"כ בועז טופרובסקי, שהחליף את סילמן. את המבחן הראשון שלו הוא עבר בהצלחה. לא כולם רצו בו כיו"ר הקואליציה, בעיקר בגלל התדמית הזרוקה והלא־ממלכתית שלו. כשהערנו לו שהתפקוד שלו היה סביר, הוא התקומם. "סביר? עברנו שבוע מצוין עם ניצחונות בימי שני, שלישי ורביעי ועם רוב גדול ברוב ההצבעות שלנו. תפקידי לשמור על שלמות הקואליציה, אבל קודם כל לדאוג לטובת מדינת ישראל. אני מתכוון, יחד עם השר זאב אלקין וראשי הסיעות, להיות ענייני. יהיו הסכמים בין אופוזיציה לקואליציה ואנחנו נעביר חוקים יחד. אמרתי לחבר'ה שלנו בוועדת השרים לחקיקה: 'בואו נאשר חוקים מבלי להסתכל מי מגיש החוק ומי חתום עליו'. בסוף אישרנו בוועדה יותר חוקים לאופוזיציה מאשר לקואליציה. אנחנו נחושים להציל את מדינת ישראל מאיום הבחירות והפילוג ושואפים לאחדות ולשיתוף פעולה".

אבל זה רק שבוע אחד. צפויים לכם עוד שבועות רבים של אי־ודאות לגבי עתיד קואליציה.

"בהחלט. וברור לי שלא תמיד נצליח. המשך קיום הקואליציה לא יהיה פשוט, אני מאמין שיש לנו עוד כהונה ארוכה ומרובה בעשייה. תהיו אופטימיים".

אתה לא חושש מתרגיל של האופוזיציה ואולי עוד עריק בקנה?

"אחרי שעידית סילמן פרשה הבטיחו בליכוד שבתוך שעתיים יהיה עוד עריק. מאז עבר חודש ואין עוד עריק. גם לא יהיה. למה? כי דיברתי עם כל 60 חברי הקואליציה והם מחויבים, באופן מלא, להצלחת ממשלת השינוי והניסוי החשוב של אחדות בין כל חלקי החברה הישראלית. אני קורא לכולם לבוא ולהצטרף לקואליציה".

אז איך אתה מסכם את טבילת האש הראשונה שלך?

"מוצלחת. ציפו שהכהונה שלי תהיה קצרה ומיד ניפול, אבל נעבוד קשה כדי שהשבועות הקרובים יהיו מוצלחים לא פחות".

כדי שזה יקרה, הקואליציה צריכה לעבור בשלום את המכשול הפוליטי הבא: חוק הגבלת כהונה של ראש ממשלה לשתי קדנציות, שהגיש שר המשפטים גדעון סער. הגם שהחוק לא יחול רטרואקטיבית על נתניהו ואינו יכול למנוע את שובו לבלפור, זהו מבחן קריטי לקואליציה. נותרו לה שלושה שבועות להעביר את החוק בקריאה שלישית ברוב של 61 ח"כים, רק שאין לה 61 ח"כים. גורם בקואליציה טוען שחה"כ סילמן, שתמכה בחוק בקריאות הקודמות, מחויבת לתמוך בו גם בקריאה השלישית. "אם סילמן לא תתמוך בחוק, היא עשויה לעמוד בפני הליך של הכרזתה כפורשת כי אז תהיה הוכחה שהיא פועלת לפגוע בסיעת ימינה ובהחלטותיה בכנסת", הסביר הגורם.

המלכוד של סילמן

פוליטיקאי נוסף ששידרג את מעמדו בתקופה האחרונה הוא השר מתן כהנא, שהפך לאחד האנשים הקרובים ביותר לראש הממשלה. במשך עשור נחשבה השרה איילת שקד לבעלת בריתו המרכזית של בנט, אך בשבועות האחרונים היא תפסה עצמאות ומתאמת עמדות באופן שוטף עם חבריה לסיעה אביר קארה וניר אורבך. לכהנא, בניגוד לשקד, אין שום שאיפות לעבור בעתיד לליכוד, כך שבנט סומך על חברו לצוות בסיירת מטכ"ל ומקשיב לעצותיו.

"עברנו שבוע רגיש ואנחנו מאוד נחושים לעשות מה שצריך לעשות כדי להחזיק את הממשלה הזאת אפילו עד סוף הקדנציה שלה", אומר כהנא. "שום דבר לא השתנה. הדברים שעליהם הצהרנו עם הקמת הממשלה רלוונטיים גם היום. אני מאמין שצריך עכשיו ממשלת אחדות והיינו שמחים לצרף עוד מפלגה ציונית. יש דיבורים והכל פתוח. אבל אנחנו מאוד מאמינים בממשלה הזו ואנחנו גם מבינים מה האלטרנטיבה אם זה יתפרק".

איזו מפלגה ציונית יכולה להצטרף לממשלה?

"או שיהיו ח"כים מהליכוד שיבינו שאין להם מה לחפש שם ויעברו אלינו, או שנגיע לשיתופי פעולה כאלה ואחרים עם מפלגות חרדיות".

איך נפתלי בנט מתמודד עם המשבר הזה?

"הוא מאוד־מאוד חזק. אני מדבר איתו על בסיס יומי ורואה שהוא מאוד נחוש, מאוד מאמין בממשלה. אני האידיאולוג שדחף אותו לתוך הדבר ואני יחד איתו על מלא".

יש חשש לפרישות נוספות בימינה?

"כל עוד הממשלה תיצמד לקווי היסוד שלה, אין שום סכנה מצד אנשי ימינה. אני נמצא בקבוצות הווטסאפ הכי אינטימיות של הח"כים שלנו ורואה מה הם חושבים. אם אף אחד לא ידחף אצבעות בעיניים לאחר – הממשלה יכולה להגיע עד הסוף, אבל אם כל אחד ימשוך לצד שלו וידרוך על הרגליים של האחר – יהיה קשה".

מה קרה עם רע"מ?

"בחודש האחרון היה משבר עם רע"מ בגלל הר הבית. הם צריכים להתמודד עם תעמולה שקרית ופייק ניוז כי בפועל אין שום שינוי בסטטוס קוו. התעמולה השקרית מופצת על ידי הקיצוניים משני הצדדים, ולכן אנחנו עלולים להיגרר לכאוס פוליטי. עבאס ורע"מ עשו מהלך מנהיגותי אמיץ וחבל שהוא ייכשל. בסוף אין שום החלטה ביטחונית שמתקבלת מתוך שיקול קואליציוני. אפס. פשוט אפס. אני רואה ראש ממשלה לוחמן, חותר למגע, וכל המבנה הקואליציוני לא מעניין אותו".

טביעות אצבע חשודות

יו"ר סיעת הליכוד ומרכז האופוזיציה, ח"כ יריב לוין, מנסה לצנן את ההתלהבות. "ברור לכולם שהקואליציה לא יכולה לתפקד לאורך זמן", הוא אומר. "השבוע ראינו מה המשמעות של קואליציה שאיבדה את הרוב בכנסת. מתחננים לסיוע מהאופוזיציה, ממתינים שחברי רע"מ יעדכנו האם ההקפאה נמשכת או לא".

אבל הם יכולים בינתיים איכשהו להתגלגל, להעביר את הזמן עד לפגרה הבאה.

"לקואליציה יש פקק חקיקה אדיר של עשרות חוקים. ביום שני הם העבירו שלושה בלבד, ואת השאר הסירו מסדר היום כי לא היה להם רוב. ככה זה יהיה כל שבוע".

מה האפשרויות שלכם מלבד גיוס של עריקים נוספים?

יש ציר פעיל מול כמה וכמה חברי קואליציה שמבינים שהסוף קרב. הם רואים את ההפקרות המוחלטת בהר הבית, את המצב הביטחוני הרעוע ומבינים שככה לא ניתן להמשיך".

אבל ללוין ולחבריו יש בעיה. כשם שהקואליציה תלויה ברע"מ, כך האופוזיציה תלויה ברשימה המשותפת. לכאורה, מדובר בסיעת אופוזיציה לכל דבר ועניין. אלא שכמה הצבעות שהקואליציה צלחה בשבוע האחרון השאירו טביעות אצבע חשודות של שיתוף פעולה בין המשותפת לבין ממשלת בנט־לפיד.

למשל, הצעת אי־האמון שהגיש הליכוד ביום שני. החרם של רע"מ עדיין היה בתוקף, אבל הקואליציה ניצחה בכל זאת וחבריה פרצו בצהלות במליאה. מי שאיפשרו את אותן צהלות היו איימן עודה, טיבי וחבריהם לסיעה, שלא תמכו בהצעה כמצופה מחברי אופוזיציה.

"הצבענו נגד ממשלה בראשות נתניהו כי נתניהו הוא קו אדום. בניגוד לאופוזיציה, אנחנו מתנגדים גם לנתניהו וגם לממשלת הימין של בנט", אמר גורם ברשימה המשותפת אחרי ההצבעה. אבל במסדרונות הכנסת התרוצצו שמועות שזהו חלק מדיל בין הקואליציה לבין המשותפת.

זה לא מופרך: הרי מנגנון העבודה בין בנט ולפיד לבין סיעתו של מנסור עבאס מבוסס על תמיכה חיצונית של רע"מ בממשלה, תמורת תקציבים לחברה הערבית. אם בעקבות הפלתה של הצעת אי־אמון יועברו תקציבים ספציפיים, מי שיקבל הפעם את הקרדיט תהיה הרשימה המשותפת. אבל המנגנון הוא אותו מנגנון.

יו"ר הציונות הדתית, ח"כ בצלאל סמוטריץ', הסתער על זה כמוצא שלל רב וניצל את ההזדמנות כדי להשיב אש למתקפות החוזרות ונשנות של ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד נגד איתמר בן גביר. "מלפיד אין ציפיות", אומר סמוטריץ', "הוא מסמל את השמאל העייף והמבולבל שאיבד את הדרך היהודית והציונית. הוא מחליף בין אויב לאח, מוכר לאויבים את המדינה היהודית היחידה בעולם ומחרים את איתמר, יהודי ציוני, אוהב ארצו ונאמן לעמו".

אז ממי בקואליציה כן יש לך ציפיות?

"אין לי באמת ציפיות מאף אחד, אבל צריך לשים לב בעיקר לניר אורבך, לאיילת שקד, לזאב אלקין ולדומיהם. הם מתמסרים ללפיד, משתפים איתו פעולה באבסורד הזה ומתגלים שוב ושוב כאנשים חסרי עמוד שדרה, שמפירים הבטחה אחר הבטחה ומאפשרים את מכירת החיסול של מדינת ישראל בשביל התפקיד".